על רקע רעידות האדמה שפוקדות את רחבי המדינה בימים האחרונים ועל רקע איום העימותים הצבאיים בגזרות הצפון והדרום, מבקר המדינה השופט בדימוס, יוסף שפירא, מפרסם היום (ב') דוח נוקב המותח ביקורת קשה על אחריות המדינה ומערכת הביטחון בנושא מיגון הבתים בישראל, מיגון מציל חיים שנועד לסייע בזמן מלחמה ורעידות אדמה. בדוח קובע המבקר כי "האיום העיקרי על עורף מדינת ישראל הוא ירי טילים ורקטות בעלי חומר נפץ אשר בעת פגיעה בקרקע יגרמו לפיצוץ, שעלול לפגוע במבנים, בתשתיות ולסכן אף חיי אדם. המיגון הפיזי, המציב חיץ בין איום כזה ובין האוכלוסייה, נועד למזער את הפגיעות הפיזיות בבני אדם ואת מספר הנפגעים, וכפועל יוצא – להציל חיים".

אין מיגון תקני. ילדי בית ספר במועצה האזורית בני שמעון מתרגלים מצב חירום. צילום: פלאש 90

 

מבקר המדינה קובע כי פיקוד העורף הוא בעל הסמכויות העיקרי להכין ולבצע את תכניות ההתגוננות האזרחית של המדינה. אולם, על הרשויות המקומיות מוטלת האחריות להתקנת המקלטים הציבוריים ולתחזוקתם, להבטחת התקנתם של המקלטים הפרטיים ולתחזוקתם בצורה תקינה בידי בעלי בתים ובעלי מפעלים. מי שאחראי לפקח על הרשויות, קובע המבקר, הוא פיקוד העורף שתפקידו לוודא כי הרשות המקומית מממשת את אחריותה לתחזוקתם של המקלטים הציבוריים.

26% מהאוכלוסייה ללא מיגון תקני

המבקר בדק את מצב המבנים בישראל בשנתיים האחרונות וקבע כי נכון למרץ 2018, עולה כי 39% מהאוכלוסייה (הכללית) הם בעלי מיגון צמוד (ממ"ד או מקלט פרטי); 35% מהאוכלוסייה הם בעלי מיגון לא צמוד (מקלט משותף או ציבורי) וכ-26% מהאוכלוסייה (למעלה מ-2 מיליון תושבים) הם ללא מיגון תקני, כלומר ללא מיגון כלל. במגזר הלא-יהודי, קובע המבקר כי הנתונים גרועים אף יותר וכי לכ-46% מהתושבים במגזר הלא-יהודי (כ-550,000 תושבים) אין מיגון תקני.

פגיעה ישירה של רקטה במגרש ספורט בנתיבות, 30 במאי. צילום: אביחי מרציאנו, רדיו דרום

 

עוד קובעי המבקר כי ל-11 רשויות (מבין ה-71 שמופו) לא היה אפילו המידע הבסיסי כמה תושבים חסרי מיגון בתחומן, ושבע רשויות מקומיות נוספות (אום אל-פחם, אל-קסום, בוסתאן אל-מרג', מג'ד אל-כרום, נווה מדבר, נצרת, עספייא) מסרו כי לכל התושבים בתחומיהן או לרובם המוחלט אין מענה בתחום המקלוט.

"חלק מהמקלטים לא מונגשים ולא שמישים"

עוד נתון חמור שמביא שעולה מדו"ח המבקר הוא שבמרבית הרשויות המקומיות שבהן קיימים מקלטים ציבוריים, חסרים מרבית האמצעים הדרושים לשהייה בהם בעת חירום. "חלק מהמקלטים גם אינו מונגש למוגבלי ניידות, וחלקם אף אינם שמישים", קובע המבקר.

מקלט ברמת הגולן. צילום: באסל עווידאת, פלאש 90

 

על פי הדו"ח, פיקוד העורף לא השתמש במלוא הסמכות שהוקנתה לו בחוק 'התגוננות אזרחית' ולא דרש מחלק ניכר מ-11 הרשויות המקומיות אשר בתחומיהן מקלטים ציבוריים לתחזק אותם.

"משרד החינוך לא ביצע ביקורות"

גם על משרד החינוך מותח המבקר ביקורת. לפי הדו"ח, "משרד החינוך לא ביצע ביקורות שוטפות על אמצעי המיגון והמקלוט הקיימים במוסדות החינוך ברשויות המקומיות שנבדקו ועל אמצעי המיגון שעליהן לתקן".

מנתונים על מצב המיגון והמקלוט במוסדות חינוך ב-44 רשויות מקומיות לא יהודיות ועל פערי המיגון בהם, כפי שמסרו למשרד מבקר המדינה הרשויות המקומיות האלה, עולה כי מצויים בהן כ-500 מוסדות חינוך (בתי ספר או גני ילדים) שאין להם מיגון כלל או שהמיגון הקיים אינו יכול להכיל את כל הלומדים בהם. בסך הכול לכ-83,000 תלמידים באותן 44 רשויות מקומיות אין מיגון בשעת חירום.

מבקר המדינה יוסף שפירא. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

עוד קובע המבקר כי "במרבית מוסדות החינוך שנבדקו חסר הציוד הנדרש על פי תקנות ההתגוננות, ובכלל זה ערכות עזרה ראשונה, מיכלי מי שתייה ומטפים תקינים. כמעט בכל מוסדות החינוך שנבדקו גם לא הותקנו סולמות ביציאות החירום הן על הקיר הפנימי והן על הקיר החיצוני של המקלט לירידה מאדן החלון של פתח יציאת החירום. בחלק ממוסדות החינוך שנבדקו נעשה שימוש במקלטים כדי להחזיק בהם ציוד רב, ולמעשה הם נהפכו למחסנים, בניגוד לתקנות". המבקר ממליץ בדו"ח שלו כי "פיקוד העורף וראשי הרשויות המקומיות צריכים לשלב ידיים ולתת עדיפות עליונה להכנת תכנית מיגון, ויפה שעה אחת קודם".

על משרד החינוך ממליץ המבקר כי יש "להרחיב את הנתונים שבידי המשרד על פערי המיגון במוסדות חינוך, גם בנוגע למבנים של גני ילדים, ולקיים פיקוח ובקרה שוטפים על ציוד החירום ועל אמצעי המיגון בכל מוסדות החינוך".

ילדי בית ספר ממהרים למקלטים לצלילי אזעקה במסגרת תרגיל פיקוד העורף המדמה מתקפת טילים. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

"על כל רשות מקומית להשלים את ציוד החירום החסר במקלטים"

על הרשויות המקומיות ממליץ המבקר כי "על כל הרשויות המקומיות שבשטחן מצויים מקלטים ציבוריים לדאוג לזמינותם ולציודם במה שנדרש כדי שישמשו מרחב מוגן בעת חירום ויתנו מענה לאוכלוסייה גם כאשר יהיה צורך בשהייה ארוכה בהם".

לדבריו, "על כל רשות מקומית להשלים את ציוד החירום החסר במקלטים הציבוריים שבתחומה, לשמור עליו מפני נזק או אובדן ולהחזיקו, כך שבעת הכרזת מצב הכן אפשר יהיה להשתמש בו".

"המצב הקיים חושף רבים לאיום ממשי על חייהם בעת התקפות"

לסיכום, כותב המבקר בדו"ח, כי המצב הקיים "חושף תושבים רבים, תלמידים ואנשי צוות, לרבות הסגל החינוכי במוסדות חינוך, לאיום ממשי על חייהם בעת התקפות טילים ורקטות על העורף". עוד מסכם המבקר וקובע כי המקלטים הציבוריים אינם מתאימים לשהייה ממושכת, חלקם אינם כשירים ולעתים אף מוזנחים. ברובם המכריע אין את האמצעים הבסיסיים הדרושים אף לשהייה קצרה.

רקטה, ירי, אזעקה, צבע אדום, צוק איתן, עזה, עוטף עזה, התראות, התראה
רקטות נורות מרצועת עזה לעבר ישראל במהלך צוק איתן. צילום: רויטרס

 

"ממצאי הדוח מחייבים טיפול ברמה הלאומית, הן בפערי תשתיות המיגון החמורים והן בליקויים הנוגעים לתחזוקת המקלטים ולציוד המצוי בהם. על גופי השלטון המרכזי והשלטון המקומי לשלב ידיים כדי לתקן באופן ממשי כל אחד מהליקויים שעלו בדוח זה, לרבות יישום המלצות הוועדה, שהוקמה בין היתר כדי לצמצם את פערי המיגון ולהקל את בניית הממ"דים ופתרונות המיגון האחרים בבתי מגורים", מסכם המבקר.



מערכת ערוץ 20

מערכת ערוץ 20