לראשונה מאז שחרור יהודה ושומרון, יוצא סרט שמתאר את הרגעים הדרמטיים ששינו את גורלה של מדינת ישראל. מנורה חזני, בתו של בני קצובר, ממייסדי קרית ארבע ושבי שומרון, הפיקה וערכה את הסרט "רוח אחרת" על תולדות ההתיישבות.

 

ראשוני המתנחלים חושפים: כך יישבנו את חברון ואת השומרון

לאחר שהצעת הסרט שלה נדחתה ארבע פעמים על ידי קרנות הקולנוע, פנתה למימון המונים ובסופו של קמפיין מוצלח, גייסה עשרות אלפי שקלים לכסות חלק ניכר מההשקעה ביצירת הסרט שיוקרן בקרוב. בשיחה עם ערוץ 20 היא מספרת על החלום הגדול להכין את הסרט, על האתגרים של הדור השני למייסדי הישובים ביהודה ושומרון ועל מצוקת היצירה במחנה הלאומי.

"המון שנים רציתי לעשות את הסרט הזה. שמעתי את אבא שלי מעביר הרצאה על הסיפור שלו ורציתי להפוך את זה לסרט". חזני, מזכירת היישוב שבי שומרון, רצתה לראות מהזווית של אביה את הקמת היישובים ביהודה ושומרון, אלו שבמרחק של חמישים שנה, נראו כמעט נצחיים.

מנורה חזני. צילום: חלי חליוה סלע
מנורה חזני. צילום: חלי חליוה סלע

חזני מודה כי היססה לעשות את הצעד הראשון. "חשבתי שיהיה קשה להפיק ולהשיג מימון, לא הייתי משוכנעת שזה יעניין את מי שלא עבר את זה", היא מספרת. מה שהניע אותה לפעול היה התגובות להרצאות של אבא שלה. "תמיד אמרו לי שאני חייבת לעשות מזה סרט, וגם מהתגובות להרצאה של אבא תמיד מדהימות. אמרו שאני צריכה לעשות מזה סרט".

להפיח רוח בסיפורים

"ביום הצילום הראשון, הסתכלתי רגע על הרב מנחם פליקס, אבא שלי, יהודה עציון, הרב יוסי ארציאל, ונדהמתי", אומרת חזני. "פתאום קלטתי שאני זוכה לראיין את הענקים האלו, גיליתי את הזכות הגדולה. זה היה חלום להפוך אותם לגיבורים של סרט".

חזני חושפת שלא היה קל לגייס את כולם להם נרתמו, וניסיונות קודמים להפיק סרטים דומים כשלו, כי אותם מייסדים ביקשו להימנע מהצילומים. "הם לא רודפי פרסום, היה צריך לנסות לרתום אותם", היא אומרת.

במהלך הכנות הסרט היא ראיינה אנשים רבים מדור המייסדים, אך יש מספר עדויות שעומדות מעל כולן. הרב אליעזר ולדמן (שחגג באחרונה 90 – ע"ל), ממייסדי ישיבת 'ניר' בקריית ארבע, סיפר שאחרי מלחמת ששת הימים הייתה קבוצה שכבר מיהרה לחזור לחברון.

לצורך כך, הבינו, דרושים שלושה גורמים: משפחות שיאכלסו את היישוב שנכבש בחזרה מידי הירדנים, בתים להכניס אליהם את היהודים ואישור ממשלתי, שייתן גושפנקא לאומית לפעילות שלהם. "כשהם פנו אל יגאל אלון, אז שר הרווחה, הוא אמר להם במפא"יניקיות אופיינית: ציונות זה קודם כל עובדות בשטח, רק אח"כ אישור".

אלון השפיע גם על אחד המנהיגים הנדירים של תנועת ההתיישבות, אליקים העצני. חזני אומרת עליו שמהרגע הראשון הוא היה החילוני היחיד "בעומק של הדוסים". כיום העצני הוא בן 93, אביו של בועז, פעיל התיישבות ונדב, פובליציסט, וסביה של שרה העצני-כהן, יו"ר תנועת 'ישראל שלי'.

"רוח אחרת", צילום: חלי חליוה סלע
"רוח אחרת", צילום: חלי חליוה סלע

"אליקים למד בבית ספר נאצי בגרמניה עד גיל 13. בכל יום", מספרת חזני, "היה מתווכח וחוטף מכות. כשהוא עלה ארצה, פגש את יגאל אלון, שהיה אומר ושואל כל הזמן 'מה עם חברון, מה עם חברון?'. כששיחררו את חברון, הוא הרגיש שפגע בו ברק. מאז הוא פועל למען ארץ ישראל".

הרב מנחם פליקס, היה ממייסדי קרית ארבע, ועבר עם אביה של חזני ליישב את סבסטיה שבשומרון. המשפחות ניסו לקבל אישור ממשלתי להקים את היישוב, ללא הצלחה. כשפנו להקים יישוב בסבסטיה. באחד הראיונות שהעניק הרב מנחם פליקס באותה תקופה, אמר כי "אנו יודעים שאנו מטיחים את ראשנו בקיר, אך ראשנו חזק ובסופו של דבר הקיר ישבר".בניסיון השמיני – הקיר נשבר, ובהתכנסות של אלפי תומכים מכל רחבי הארץ, אישרה ממשלת ישראל את הקמת היישוב 'אלון מורה'.

לדברי חזני, המייסדים נקטו באמצעים דמוקרטיים לחלוטין. "זו הייתה פעילות ציבורית לגיטימית. הם הצליחו בזכות לחץ ציבורי. מי שהתנגד להם אמר להם שהם מעטים. בגין אמר שהוא רוצה להקים יישובים, אבל לא יכול. הוא אמר להם 'תעלו לגבעות, אגיד לאמריקאים שאני לא יכול לעצור אתכם'. הממשלות בסופו של דבר אישרו, ויכלו שלא לאשר.

מתוך: "רוח אחרת"
מתוך: "רוח אחרת"

"מעבר לזה, זה מהלך אלוהי משמיים, שוחררו האזורים שהיינו צריכים לחזור אליהם. זה מקומות שאנחנו מחוברים אליהם בזהות היהודית שלנו – הר הבית, קבר יוסף, קבר רחל, מערת המכפלה. זה שהממשלה לא יישבה מראש זו חולשה. הם, בגבורתם, חיפו על חולשת הממשלה. בסופו של דבר, עשור אחרי ששת הימים, בגין נבחר, מה שאומר שהציבור גיבה באופו דמוקרטי לחלוטין".

חזני אומרת שסיפור ההתיישבות הוא "הוא השראה לכל מטרה. כשעבדתי על הסרט, ברגעי משבר נזכרתי שלהם קשה יותר".

"אנשים מעריצים אותם, הם גיבורים"

אחד הקשיים שעמדו בפני חזני היה המימון. הפקת סרט אינה עניין של מה בכך. היא פנתה ארבע פעמים אל קרנות קולנוע: פעמיים אל קרן הקולנוע החדשה לישראל, קרן רבינוביץ', ואל מפעל הפיס.

"כולן ענו שהיו הרבה פניות ולא יכולנו להגיע אל כולן. מאחת ביקשתי לקבל מכתב הנמקה. הן אמרו שאמנם מדובר בסיפור מכונן, גישה בלתי אמצעית אל הדמויות וזה יכול לעשות את הסרט מצוין, אבל אנחנו לא סומכים עלייך שתעבירי ביקורת. ושיהיה לך מספיק מרחק מהדמות", היא מסכמת.

בקולה של חזני אפשר לשמוע שמץ של עלבון. "זו טענה שאפשר להבין, אבל זה לא הסרט הראש/ון שנעשה מזווית אישית. אני חושבת שזווית הראייה שלי ייחודית. היא לא חייבת להיות ביקורתית על הדמויות, יש זוויות נוספות".

רוח אחרת, הסרט
רוח אחרת, הסרט

השוני, לדבריה, טמון בזווית הראייה שלה – כבת לדור השני למייסדי ההתנחלויות. "יש פרספקטיבה. כדור השני שמסתכל על המאבק של ההורים, על המחיר, שאלתי אותם על המשמעות מה שהם עשו, למה להיאבק נגד הממשלה".

לצד זאת, אומרת חזני, יש די והותר ביקורת על מפעל ההתיישבות בעולם התרבות. "בפרק 14 בסדרה 'תקומה' יש ביקורת על גוש אמונים. יש עניין לשרטט את הדמות ולא רק את הביקורת. לשמוע מה שיש להם להגיד".

"אני חושבת שהצופה מאוד סקרן להכיר אותם. המתנחלים הם חלק מהשחקנים על המגרש בישראל. אנשים רוצים לשמוע מה הסיפור שלהם, למה הם עושים את מה שהם עושים. אני חושבת שחלק מההצלחה היא בגלל זה, אנשים מעריצים אותם, וזה לא סתם, הם גיבורים".

חזני מודאגת ממצבו של המחנה הלאומי בקולנוע. אמנם היא לא קיבלה סירוב על רקע פוליטי באופן מובהק, אבל המסר שמעבירות הקרנות ליוצרים מובהק. "המאמצים של מירי רגב לבדוק את הלקטורים לא יצליחו. היוצרים הימנים פשוט מפחדים. לפני כמה ימים שמעתי בתכנית של רזי ברקאי דיון על הקולנוע ובשלב מסוים אחד המשתתפים בתכנית אמר שאין סרטים ימניים, והוא צודק".

"יש בעיה של ביצה ותרנגולת. היוצרים הלאומיים מפחדים לדבר. תופעה נוספת היא שהקולנוע מאוד אינדיווידואלי, משהו שהוא לא אופייני לציונות הדתית". חזני חושפת שחברה שלה, ימנית, העדיפה להכין סרט עם המסר ה'נכון', ובלבד להכין סרט. "חברה אמרה לי שהיא רוצה כסף, אז היא עשתה סרט על יהודים וערבים".

ההתנחלויות לאן?

בעיניה של חזני, מזכירת היישוב שבי שומרון, המאבק על עתיד ההתנחלויות רחוק מלהיגמר. "חשוב לשמור על מה שהם השיגו, צריך לשמר ולפתח את היישוב. זו עבודה סיזיפית. בסופו של דבר אם דור ההמשך לא ימשיכו ולא יקדמו אותו, לא יהיה לו עתיד".

חייבים לשמר ולפתח. בנייה באיו"ש. צילום פלאש 90
חייבים לשמר ולפתח. בנייה באיו"ש. צילום פלאש 90

על אתגר השימור, היא אומרת ש"לכאורה זה משהו קשה יותר, יש בזה פחות הילה, זה יותר אפור. אומרים שהגדולה של יצחק אבינו הייתה ששמר על הקיים. מצד שני, כששמעתי את הסיפורים שלהם – אני מסירה בפניהם את הכובע. הם עשו הכול בלי לדעת אם יצליחו".

"אבא שלי תמיר אומר שכשהיו מתקשרים לאובמה באמצע הלילה לגבי ענייני ביטחון שוטף בארה"ב, הוא היה אדיש. אם היו מדברים איתו על ההתנחלויות, הוא היה קם בסערה. תמיד עוסקים בזה. כל העולם. זה לא סתם, יודעים שיש פה מפתח".
_
"רוח אחרת", הקרנת בכורה בהיכל התרבות באריאל ב-8.6 בשעה 19:00, בהשתתפות כוכבי הסרט.

בימוי והפקה: מנורה חזני
צילום ועריכה: אמציה האיתן אולפני אתרוג
סטילס: סער יעקב, באדיבות לע"מ 
מוזיקה מקורית: שמוליק למברגר