לאחר מלחמת ששת הימים ואיחוד ירושלים, הורחבה מפת עיר הבירה וכמות כלל האוכלוסייה בה עד סוף שנת 2015 זינקה פי 3.25, כך על פי נתוני מכון ירושלים למחקרי מדיניות. אוכלוסיית ירושלים מנתה בתחילת שנת 1967 כ-266,300 איש, ונכון לסוף שנת 2015, מספרה עומד על 865,700 איש. פי 2 מאוכלוסיית תל אביב.

האוכלוסייה שאינה ערבית בירושלים וכוללת: יהודים, נוצרים שאינם ערבים ואוכלוסייה ללא סיווג דת – מנתה בתחילת שנת 1967 כ-197,700 איש (74% מכלל התושבים), ובסוף שנת 2015 היא מנתה כ-542,000 איש (63%) – גידול של פי 2.74. כאשר הזינוק העיקרי אירע בין השנים 1967-1990.

אולם הזינוק הגדול ביותר הוא באוכלוסיית הערבים בירושלים. כמות האוכלוסייה הערבית בעיר בתחילת שנת 1967 עמדה בסך הכל על 68,600 איש (26%). עד סוף שנת 2015 גדלה אוכלוסייה זו ל-323,700 איש (37%) – גידול של פי 4.72.

גידול אוכלוסיה שנתי ממוצע לפי תקופות בירושלים. תרשים: מכון ירושלים למחקרי מדיניות
גידול אוכלוסיה שנתי ממוצע לפי תקופות בירושלים. תרשים: מכון ירושלים למחקרי מדיניות

 

כמו כן, שטח עיר הבירה לפני מלחמת ששת הימים עמד על כ-40,000 דונם בלבד. כיום (2017) שטח העיר כולל 125,000 דונם.

עוד עולה מנתוני המכון, כי ב־2015 קבעו את ביתם בירושלים 3,138 עולים חדשים – המספר הגדול ביותר מאז תחילת שנות האלפיים.

אביה ריש

אביה ריש

עורכת תוכן, אתר ערוץ 20