דף הבית > מורשת > עתיד העתיקות בהר הבית בסכנה: התקציב לפרויקט נעצר

עתיד העתיקות בהר הבית בסכנה: התקציב לפרויקט נעצר

עתיד העתיקות בהר הבית בסכנה, מצד אחד הווקף ממשיך בהריסת הממצאים במקום הקדוש ומהצד השני ממשלת ישראל עוצרת את התקציב לפרויקט סינון העפר מההר

ערב ראש חודש אב, הוזמנו לביקור במעבדת המחקר של פרויקט סינון העפר מהר הבית, ביקור שהחזיר אותנו אלפי שנים אחורה לבית המקדש הראשון והשני כשעמדו בשיא תפארתם.

"סינון העפר החל בעקבות עבודת הרס שנעשתה בהר הבית ע"י הווקף המוסלמי והפלג הצפוני של התנועה איסלאמית בישראל", מסביר ראש הפרויקט, ד"ר גבריאל ברקאי. לדבריו, "הר הבית הוא האתר הארכיאולוגי מספר אחת בארץ ישראל ואולי בעולם כולו", אולם הוא מעולם לא נחפר בגלל התנגדות פוליטית של הווקף המוסלמי".

למעלה מ-200,000 מתנדבים וחצי מיליון ממצאים עד כה. מתנדבים בפרויקט סינון עפר הר הבית

 

קרוב ל-400 משאיות של עפר רווי בממצאים ארכיאולוגיים הוצאו מהר הבית ונשפכו בנחל קדרון הסמוך. ד"ר גבריאל ברקאי ויצחק (צחי) דבירה מיהרו להקים את הפרויקט על מנת להציל את הממצאים העתיקים שטמונים בעפר ולקיים מחקר מעמיק שישפוך אור נוסף על עברו של הר הבית.

"במסגרת הזו של הסינון נמצאו למעלה מחצי מיליון ממצאים", מתגאה ד"ר ברקאי. "הממצאים האלה מכסים תקופות ארוכות מכיבוש ירושלים ע"י דוד והפיכת הר הבית למקום משמעותי ועד ימינו אנו".

הממצאים החשובים ביותר נותרו בהר הבית עצמו, בידי הווקף

הפרויקט נחשב כפעילות הארכיאולוגית הקהילתית הגדולה בעולם. עד כה לקחו בה חלק למעלה מ-200,000 מתנדבים מהארץ ומהעולם, ילדים ומבוגרים, אשר משתתפים בתהליך חשיפת ממצאי הר הבית. עובדה זו הפכה את הפרויקט לבעל משמעות חינוכית וערכית, אבל לפני כמעט שנה הופסקו העבודות בין השאר בגלל חוסר תקציב.

מתנדבים בפרויקט סינון עפר הר הבית

 

"משרד התרבות הקים איזושהי מנהלת, אבל עדיין זה הכל דיבורים", מסביר ראש הפרויקט לצד ד"ר גבריאל, הארכיאולוג יצחק (צחי) דבירה, שפנה למדינה כדי לקבל תקציבים. גם פנייתם למשרד החינוך, תחתיו נעשות חפירות ארכיאולוגיות ביו"ש – נענתה בשלילה.

הממצאים שהתגלו בפרויקט הזה נדירים ביותר, אבל ברור לכולם שהממצאים החשובים ביותר נמצאים בהר הבית עצמו, בידי הווקף. "לווקף יש ארכיאולוג במשרה מלאה, ד"ר יוסוף נטשה, והוא מחזיק גם מוזיאון שבו הוא מציג בעיקר ממצאים אילאסמיים מהר הבית", אומר דבירה. אך "זו לא חברה שיש בה חופש מדע ולצערי הרב אין קשר מקצועי עם אנשי הוואקף", הוא מבהיר.

אלפיים שנה עם ישראל מתאבל ומתגעגע לירושלים ולבית המקדש. בעקבות הפרוייקט הזה, מפעם-לפעם אנחנו מקבלים דרישת שלום בדמות ממצא חדש מהתקופה בה העיר הייתה בתפארתה.

בידינו? הר הבית. צילום: סלימאן קדר, פלאש 90

 

יעל צימרמן

יעל צימרמן

אולי יעניין אותך גם

צפו: שחזור קרב החרמון במלחמת יוה"כ

45 שנה לאחר מלחמת יום כיפור, שחזרו לוחמי גדוד "אריות הגולן" את הקרב על החרמון. מפקד הגדוד: "להטמיע את המורשת דרך הרגליים"