3:37 23/10/2017
מבזקים
דף הבית > אקטואליה וחדשות > לקראת שנה סוערת: מה צפוי במערכת המשפט?
"מערכת המשפט רוקנה מתוכן את הציונות". מתוך ה'פטריוטים' א'-ה' ב-22:00

לקראת שנה סוערת: מה צפוי במערכת המשפט?

התקדמות בחקירות רה"מ, מינוי שופטים חדשים לבית המשפט העליון ושלל יוזמות לריסון בג"ץ. מערכת המשפט ניצבת בפתחה של שנה דרמטית

שנת תשע"ז הייתה סוערת ביותר בכל הקשור למערכת המשפט בישראל. פתיחה בחקירות פליליות נגד ראש הממשלה ורעייתו בשלל פרשות, בחירת ארבעה שופטים לערכאה השיפוטית הגבוה ביותר, נאומים חסרי תקדים של שרת המשפטים נגד המערכת ושורת פסקי דין מעוררי מחלוקת שהעלו את המתיחות בין הרשויות לגבהים חדשים.

בחודש אחד, במקרה החודש האחרון של השנה, ביטל בג"ץ מספר חוקים והחלטות ממשלה בסוגיות שיושבות על עצביה הרגישים ביותר של החברה הישראלית: הטיל איסור לכלוא מסתננים כדי ללחוץ עליהם לעזוב ובכך למעשה כפה על הממשלה את השארתם בישראל, ביטל בשם ערך השוויון בפעם השלישית את חוק הגיוס – דווקא בשעה שמספר החרדים שמתגייסים ויוצאים לעבודה מצוי בעלייה, ביטל את החלטת שר הפנים לשלול תושבות ישראלית מחברי פרלמנט פלסטינים שנתמכו על ידי החמאס, ושינה מהותית את חוק הכשרות כשקבע כי גם בעל עסק שאין ברשותו תעודה מהרבנות יוכל להציג בפני הלקוח את הדרך בה הוא שומר על הכשרות.

היועמ"ש מנדלבליט, שרת המשפטים שקד, נשיאת העליון נאור והנשיאה הבאה חיות. צילום: פלאש 90
היועמ"ש מנדלבליט, שרת המשפטים שקד, נשיאת העליון נאור והנשיאה הבאה חיות. צילום: פלאש 90

פסק דין נוסף שהעלה את חמתו של שר האוצר משה כחלון הוא פסילת החוק המטיל מס על דירה שלישית. הייתה זו הפעם הראשונה שבית המשפט פוסל חוק בשל פגם בהליכי החקיקה שקיימה הרשות המחוקקת.

עם זאת, הדרמה המשפטית הגדולה באמת התחבאה בפסק הדין המודיע לכנסת כי אם יעבור תקציב דו שנתי פעם נוספת, הסעיף בחוק היסוד המאפשר זאת יבוטל. בכך, לראשונה הודיע בג"ץ כי גם חוקי היסוד כפופים לביקורת שיפוטית – בניגוד למצב הראוי שבו בית המשפט מכפיף עצמו אליהם ומפרש את שאר החוקים לאורם. אין פלא שמשפטנים שמרנים הגדירו את פסק הדין כ"מהפכה השיפוטית השנייה".

ספקולציות רבות הועלו במערכת הפוליטית והמשפטית בניסיון להבין מה גרם לפרץ האקטיביזם של בג"ץ. יש שתלו זאת בפרישתו של השופט אליקים רובינשטיין מכס השיפוט וטענו כי הלה החליט "לנקות שולחן" ולהותיר "מורשת". אחרים העריכו דווקא כי השופטים מבינים שבשנים הקרובות צפויים שינויים חוקתיים ולכן הם מנסים לחטוף לעצמם כמה שיותר סמכויות תוך זמן קצר. כך או אחרת, נראה כי לקואליציה הנוכחית אין שום כוונה להשלים עם המצב.

העובדה ששורת פסיקות אלה הותירו צלקות בכל אחת ממפלגות הקואליציה, יצרה מצב פוליטי נדיר שבו קיימת אפשרות ריאלית לרסן את סמכויות בג"ץ ולהשיב במשהו את המושכות לידי הציבור ונבחריו.

לפיכך, חרף הסערות המשפטיות שהתרחשו בה, השנה היוצאת עשויה להיראות ככזו שהתנהלה על מי מנוחות לעומת זו שאנו בפתחה. כבר בחודשים הקרובים יעלו לדיון מספר חוקים שנויים במחלוקת המנסים להחזיר הסמכויות לכנסת ולחזק את נבחרי הציבור אל מול היועצים המשפטיים.

חוק יסוד החקיקה

שרי הבית היהודי נפתלי בנט ואיילת שקד הודיעו כי הדגל המרכזי שהמפלגה צפויה להניף במושב הכנסת הקרוב הוא חוק היסוד שיסדיר לראשונה את גבולות הגזרה בין הרשויות. החוק צפוי לקבוע לראשונה כי לבג"ץ יש סמכות לבטל חקיקה של הכנסת, אך אין לו סמכויות לבטל חוקי יסוד. כמו כן ייקבע כי גם לאחר שהחוק נפסל יש אפשרות לכנסת להתגבר על פסיקת בג"ץ ולחוקק את החוק מחדש כפי שהוא, מבלי שתהיה לבית המשפט אפשרות לבטלו.

ימשיך להגן על בג"ץ? שר האוצר משה כחלון. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
ימשיך להגן על בג"ץ? שר האוצר משה כחלון. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

המכשולים: שר האוצר משה כחלון שלל עד היום מהלכים שעשויים להצטייר כפגיעה בבית המשפט העליון. עם זאת, לאחר ביטול חוק מס דירה שלישית והתערבות בג"ץ בחוקי היסוד, לצד החשש שלו מפירוקה של הקואליציה אם החרדים לא יקבלו את מבוקשם בכל הנוגע לחוק הגיוס, יתכן ויהיה שינוי בעמדתו. ניצנים ראשונים של שינוי אפשר לראות בעובדה שעד לרגע זה הוא לא הודיע שיחסום את המהלך. בנוסף, שר כלכלה אלי כהן החבר במפלגתו הביע תמיכה בהצעה.

הסיכויים לעבור: בינוניים.

חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי

שנים שראש הממשלה נתניהו מצהיר כי הוא מעוניין להעביר את חוק היסוד שיעגן את זהותה היהודית של מדינת ישראל. לאחר שזכויות הפרט כבר עוגנו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק הרצון לתת מעמד חוקתי גם לזכויות הלאומיות נראה בהחלט מתבקש. החוק קובע כי רק לעם היהודי יש זכויות לאומיות בישראל, נותן מעמד למשפט העברי ולשפה העברית וכן מעגן את מעמדם של ההמנון והדגל.

ועידת חוק הלאום. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
ועידת חוק הלאום. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

המכשולים: הקואליציה הציעה מספר נוסחים שאף אחד מהם אינו מקובל על סיעות האופוזיציה. אולם נראה כי הקואליציה כלל אינה מעוניינת בהסכמת סיעות השמאל ותסמוך על הרוב הפרלמנטרי שעומד לרשותה. עם זאת, גם בקואליציה יש מחלוקות שנסובות בעיקר סביב הסעיף הדורש לפרש את כל החוקים לאורו של חוק היסוד הנ"ל, אולם ההערכה היא שמדובר במחלוקת פתירה.

הסיכויים לעבור: גבוהים.

חוק היועצים המשפטיים

אחד הגורמים המשמעותיים שהביאו את שרי הימין להתלונן על קשיים לקדם את מדיניותם הוא התנהלותם הלעומתית של היועצים המשפטיים במשרדים הממשלתיים. בהתחשב בכך ששר מתחלף בממוצע כל שלוש שנים, היועמ"שים אינם מתחלפים ולמעשה מרגישים כבעלי הבית במשרד. אם לא די בכך, גם כשמתחלף יועמ"ש לשר אין שום משקל בהליך הבחירה שנתון בלעדית לוועדת המכרזים בנציבות שירות המדינה.

העליונים ברק ובייניש מתנגדים. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90
העליונים ברק ובייניש מתנגדים. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

את המצב הזה החליטה שרת המשפטים איילת שקד לשנות כשפרסמה תזכיר חוק לפיו יועצים משפטיים במשרדי הממשלה ייבחרו באמצעות ועדת איתור שבראשה יעמוד מנכ"ל המשרד, שהוא עצמו נמצא במשרד על תקן משרת אמון של השר. בכך יינתן לשר משקל גדול בבחירת הדמות החשובה ביותר במשרד הממשלתי.

המכשולים: כצפוי, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע שהוא מתנגד להצעה אך הבהיר כי היא חוקתית ויגן עליה בבג"ץ אם יהיה צורך. עם זאת, נשיאי בית המשפט העליון פרסמו מכתב מחאה נגד שרת המשפטים וטענו כי יוזמתה תפגע בשלטון החוק. השרה שללה את דבריהם והבהירה כי בכוונתה לקדם את ההצעה שזוכה לתמיכת כל מפלגות הקואליציה.

הסיכויים לעבור: גבוהים.

"החוק לריסון היועמ"ש"

החוק הדרמטי ביותר והמשמעותי ביותר שהעבירה הממשלה הנוכחית הוא חוק ההסדרה שמלבין את בתיהן של ארבעת אלפים משפחות ביו"ש שנבנו על קרקע פרטית של פלסטינים, בתמורה לפיצוי כספי. החוק עורר התנגדויות עזות בשמאל הישראלי והעולמי.

פתח בקמפיין. היועמ"ש אביחי מנדלבליט. צילום: פלאש 90
פתח בקמפיין. היועמ"ש אביחי מנדלבליט. צילום: פלאש 90

כל זה היה צפוי, אולם הדרמה הגדולה הייתה בכך שהיועמ"ש אביחי מנדלבליט הודיע כי החוק בלתי חוקתי ומנוגד למשפט הבינלאומי. לא נתקררה דעתו של הפקיד הממשלתי הבכיר עד שהודיע כי יבוא אישית לטעון בבג"ץ נגד החוק. ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) הודיע כי יגיש הצעת חוק האוסרת על היועמ"ש להשמיע עמדות השוללות חוקים שהעבירה הממשלה.

המכשולים: בכל פעם שוועדת השרים לחקיקה מתכנסת מפעיל משרד היועמ"ש לחץ כביר על השרים להפיל את ההצעה. השרים עדיין לא אזרו אומץ להעבירה ומסתפקים בדחייה של שבוע בכל פעם (ועל הדרך מותחים עוד קצת את עצביו). הדיל המסתמן, למגינת ליבו של סמוטריץ', הוא שמנדבליט עצמו ינמיך את הטון במלחמה שקידש נגד חוק ההסדרה בתמורה לכך שההצעה תיעלם מסדר היום.

הסיכויים לעבור: נמוכים

צמצום זכות העמידה

נראה שהגורם שמשבש יותר מכול את מדיניות הממשלה הוא העתירות שמגישים ארגוני השמאל הקיצוני לבג"ץ, הגם שאין להם שום נגיעה ישירה לנושא הנידון. מדיניות בג"ץ היא לפתוח את השערים בפני עותרים אלה בפרט אם הם נוגעים לסוגיות הקשורות ליו"ש.

לא מסננים עתירות. שופטי בג"ץ. צילום: פלאש 90
לא מסננים עתירות. שופטי בג"ץ. צילום: פלאש 90

ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) הגיש תיקון לחוק יסוד: השפיטה המבקש לצמצם משמעותית את זכות העמידה של העותרים.

המכשולים: הן היועמ"ש אביחי מנדלבליט והן היועץ המשפטי לכנסת עו"ד אייל ינון הביעו התנגדות להצעה בנימוק המקורי של "פגיעה בדמוקרטיה". ועדת שרים לחקיקה דחתה את ההצעה בשלושה חודשים ונראה שאם שר בכיר לא יפרוש עליה את חסותו היא תיקבר בקבורת חמור.

הסיכויים לעבור: נמוכים

תיקון לחוק יסוד: ירושלים

ההצעה מבקשת לקבוע כי לצורך מסירת שטח משטחה של ירושלים לריבונות זרה יידרש רוב של 80 חברי כנסת במקביל למשאל העם שגם ככה נדרש. בנוסף ההצעה משריינת את חוק היסוד כך שכל שינוי בו יצטרך להתבצע רק באמצעות 61 חברי כנסת, מה שלא קיים היום.

השר נפתלי בנט. צילום: יונתן סינדל/פלאש90
הסיכויים להעביר את החוק גבוהים. השר נפתלי בנט. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

עם זאת, חבוי בהצעה גם סעיף המאפשר לבצע חלוקה מוניציפאלית של העיר שלה יידרש רוב של 61 חברי כנסת בלבד. המטרה היא לשמור על אפשרות להקים רשות מקומית נפרדת לשכונות הערביות שמחוץ לגדר ההפרדה וכך לשמור על רוב יהודי מובהק בעיר. אולם, אם ירצו להעביר את השכונות לרשות הפלסטינית יידרש רוב של 80 ח"כים.

המכשולים: על ההצעה חתומים השרים נפתלי בנט וזאב אלקין והיא זוכה לתמיכת כל מפלגות הקואליציה ועברה את האישורים המשפטיים הדרושים. היא מעוררת זעם בקרב חלק מסיעות האופוזיציה אך לא נראה שיש מה שיעצור אותה מלהיכנס לספר החוקים.

הסיכויים לעבור: גבוהים

בחירת שני שופטים לעליון

ארבעה שופטים חדשים מונו השנה לבית המשפט העליון. זה לא קרה לפני עימות מתוקשר בין שרת המשפטים שקד לנשיאת העליון נאור. הראשונה איימה כי אם הוועדה לא תגיע להסכמה יועבר תיקון לחוק המאפשר לבחור שופט ברוב של חמישה חברי ועדה בלבד ולא שבעה כפי שדרוש היום. נאור בתגובה שלחה לה מכתב ובו האשימה אותה בהצבת "אקדח על השולחן".

בסופו של דבר, נבחרו שופטי המחוזי דוד מינץ, יוסף אלרון, יעל וילנר וג'ורג' קרא. באופן כללי ניתן לומר שהארבעה שנבחרו אוחזים בגישה שמרנית יותר מהארבעה שעזבו ולפיכך מדובר בניצחון לשרת המשפטים, אם כי לא בנוק-אאוט. אולם יותר משמדובר בניצחון לשרה מדובר במפלה לשופטים, ובמיוחד לנשיאה הבאה של בית המשפט העליון אסתר חיות, שהתנגדה בתוקף למינויו של השופט אלרון ולא הצליחה להביא לבחירת השופטות המועדפות עליה רות רונן ונאווה בן אור.

 הוועדה למינוי שופטים. צילום: יונתן סינדל, פלאש90
הוועדה למינוי שופטים. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

התמזל מזלה של שרת המשפטים כשמיד לאחר מכן הודיע השופט יורם דנציגר כי יפרוש משפיטה בחודש מרץ בשנה הבאה, מסיבות אישיות. מספר חודשים אחריו צפוי לפרוש גם השופט אורי שוהם עם הגיעו לגיל 70. המאבק על שני הכיסאות הולך להיות מותח וצפוף כשסביר להניח שלשכת עורכי הדין תרצה למנות לעליון עו"ד מהמגזר הפרטי במקום השופט דנציגר.

זה הולך להיות מעניין

אלא שבלי קשר למאבקים הפוליטיים סביב עיצובה של מערכת המשפט, השנה יפלו כמה הכרעות משפטיות דרמטיות. האם בית המשפט יאשר סוף סוף את המתווה להוצאת המסתננים החמישי במספר שתציע הממשלה? דרמה מובטחת גם סביב גורלו של חוק ההסדרה. אם ייפסל קשה לראות את הממשלה שומרת על יציבותה מבלי לחוקק חוק חדש. אם לא ייפול, עשויה להיות זו נפילתו של היועמ"ש מנדלבליט ששם את כל יוקרתו האישית והמקצועית כשטען שהחוק הזה נולד מת.

אבל מעל לכול, מרחפת שאלת החקירות הפליליות סביב ראש הממשלה שחשוד בשתי פרשיות, לפחות. האם יוגש נגדו כתב אישום? ואם כן, באילו סעיפים יואשם? והאם יאפשר לו בג"ץ להמשיך לנהל את המדינה מספסל הנאשמים?

הישארו עמנו, יהיה מעניין.

אלירן קרסנטי

אלירן קרסנטי

לתגובות

אולי יעניין אותך גם

רה"מ בנימין נתניהו והשר מירי רגב. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

נתניהו: "לא קיבלתי שום החלטה בעניין ארמון הנציב"

Nrg: השרה רגב ביקשה לברר את עמדת רה"מ נתניהו בעניין הבנייה הבלתי חוקית של האו"ם בארמון הנציב. רה"מ הבהיר כי לא קיבל החלטה בנושא וכי יערוך מול היועמ"ש