נתניהו שחקן שח מט לא רע. השר אלקין, שחבר בצוות המו"מ של הליכוד הוא שחקן שח מט מעולה. שניהם מבינים דבר או שניים בפוליטיקה ובתורת המשחקים. גנץ, כך אנחנו מגלים פעם אחר פעם, הוא רמטכ"ל לשעבר אבל טירון פוליטי, נטול מהלכים שוברי שיוויון, עם אפס הבנה במשא ומתן ועם יכולות פושרות כאלו – אתם באמת מאמינים שהוא יכול לנהל מדינה מורכבת כמו ישראל?

שתי החלטות שקיבל נתניהו טירפדו את גנץ מכל הכיוונים. ההחלטה הראשונה הייתה להקים את גוש ה – 55 ולכבול אותם לליכוד. ראש הממשלה החתים את ראשי המפלגות על מסמך שמאפשר רק לצוות שלו לנהל מגעים מול כחול לבן. אותו נתניהו גם מקפיד לתחזק את אחידות השורות בגוש. מפגשים שבועיים, עדכונים שוטפים וחצי המלכות. בכל זאת, הוא עדיין ראש הממשלה כאן.
בנט נתניהו שקד. צילומים: פלאש 90
ההחלטה השנייה של נתניהו הייתה לחבק את יריביו מימין, בנט ושקד. זה עלה לו בתיק הביטחון, אבל נתן לו מצד שני ביטחון רב. נתניהו הבין שבנט ושקד הם החולייה החלשה בגוש. הם הקימו את "הימין החדש" שהתרסקה ולא עברה את אחוז החסימה. משמיים הם קיבלו הזדמנות נוספת לקאמבק זריז ועשו זאת הפעם קצת יותר בצניעות דרך שותפות עם הבית היהודי. התוצאות היו פושרות והימין החדש שוב התפצלה עם 3 מנדטים בלבד. גם זה משהו. אם נלך לסבב בחירות שלישי, בנט ושקד שוב ימצאו את עצמם מחוץ לכנסת. החיבור עם הבית היהודי לא יעבוד שוב, ומפלגתם במצבה הנוכחי לא תצליח לעבור את אחוז החסימה האימתני.
נתניהו הבין את זה. אפילו גנץ. בגלל זה הוא חיזר אחריהם והציע לשניים עולם ומלואו. אם הם היו מצטרפים לממשלת מיעוט בראשות גנץ הם היו שוברים את האחדות בגוש הימין, ופורצים דרך למפלגות החרדיות, או לכל הפחות ליהדות התורה.
נכון, בנט ושקד היו בוגדים בציבור הבוחרים הימני והמובהק שלהם, אבל ההישרדות הפוליטית במקרה הזה עולה על כל שיקול אידיאולוגי. תמיד יכלו לטעון שעדיף שהם יהיו בפנים, כסמן ימני בממשלה כזו, שנתמכת על ידי מרצ והערבים.
צעד כזה היה נותן יותר לגיטימציה בציבור לגנץ אם היה בוחר להקים ממשלה כזו. זה גם היה מרגיע את הביקורת מבית מצידם של יעלון, האוזר והנדל. "אם בנט ושקד מקבלים ממשלה שנתמכת על ידי הח"כים הערבים, גם אתם יכולים לבלוע את הצפרדע הזו." היו מטיחים בהם.
נתניהו קרא את המפה נכון. הוא הכניס את בנט לממשלה לתפקיד שעליו חלם שנים. גם כך שכר בממשלת מעבר זמנית הוא יוכל במקרה הטוב להעביר לעיתונות ולפייסבוק שלו תמונות קרביות עם לוחמים. זה יעשה לו טוב לתדמית הציבורית הפצועה שלו, וגם זה טוב לבנט בשלב הזה.
שקד, שלא הביאה הישג משמעותי למפלגת הימין שהיא עמדה בראשה, צריכה להסתפק בתמיכה בבנט ובמהלך הזה, שאולי יאפשר לה להיכנס בכל זאת לליכוד.
התגובות הזועמות אתמול של בכירי כחול לבן למהלך שרקמו נתניהו ובנט מעידות עד כמה הם התאכזבו מהמהלך שטורפד. אופציית ממשלת המיעוט עדיין על הפרק, אבל לציבור הרחב היא לא תחליק טוב בגרון.
אם נתניהו יהיה חכם מספיק להחזיק קרוב את המפלגות החרדיות באופוזיציה, ממשלה כזו שמושתתת על ליברמן מצד אחד ועל אחמד טיבי מהצד האחר, תתמוסס אחרי זמן קצר, תעלים את כחול לבן ובטח את גנץ ותחזיר את נתניהו לקידמת הבמה הציבורית.
גנץ עומד בצומת דרכים. השבוע הוא יצטרך להחליט סופית אם הוא מקדם מגעים עם הליכוד ורוצה באמת ובנפש חפצה להקים ממשלת אחדות, או אם פניו להקמת ממשלת מיעוט בעייתית. אופציה נוספת היא כמובן החזרת המנדט, אבל אז – כך מבינים בכחול לבן – האפשרות שיצליחו להדיח את נתניהו מכס השלטון הולכת ובורחת להם מהידיים.
השבוע נדע אם באמת בכחול לבן רוצים ללכת לסבב בחירות נוסף, למרות ההתנגדות בציבור, רק מתוך שיקולים מפלגתיים צרים שבחירות בעת הזו טובות להם ורעות לנתניהו.
אגב, בסביבת נתניהו מספרים שהם לא חוששים מבחירות ומשוכנעים שייצאו הפעם כשידם על העליונה על אף ואולי בגלל כתבי האישום שצפויים להיות מוגשים נגד ראש הממשלה.
זה שבוע פוליטי גורלי, ותהיו בטוחים שנתניהו המיומן כבר מכין עוד כמה שפנים בשרוול, ומזה בדיוק חושש גנץ.




אלירן טל
כתב בדסק המדיני של ערוץ 20