0:33 22/10/2017
מבזקים
דף הבית > תרבות > למה התקשורת שמאלנית?

למה התקשורת שמאלנית?

פתיחת שוק התקשורת לתחרות הכרחית כדי לאפשר תקשורת מאוזנת יותר

למה התקשורת שמאלנית? זו אחת השאלות הוותיקות ביותר. יחד עם התלונות על שמאלניותה של התקשורת, מגיעות תמיד התהיות מה גורם לכך בדיוק. תאוריות שונות הועלו לצורך כך, אבל ראשית כדאי לבדוק: האם באמת התקשורת שמאלנית?

מחקר מפורט של ד"ר אבי גור באשר לעשור שאחרי הסכמי אוסלו טען שאכן כך הוא: התקשורת סבלה אז מהטיה מובהקת שמאלה. סקר שנערך ב-2015 גילה שגם הציבור חושב כך: 8% מהציבור סבורים שהתקשורת מוטה לשמאל הקיצוני, ועוד 49% סבורים שהיא מוטה שמאלה בלבד. 24% סברו שהיא אינה מוטה, ו-10% סבורים שהיא מוטה ימינה.

תקשורת לא מאוזנת
תקשורת לא מאוזנת

דרך אחרת לבחינת הדברים היא לשאול "כיצד הייתה נראית הכנסת לו רק אנשי התקשורת היו מצביעים". אין ספק שהעבודה-מרצ היו יכולות אז להקים קואליציית שמאל איתנה. לא אני אמרתי את זה – רביב דרוקר אמר: "אם תשימו קלפי בגל"צ 80 אחוזים יצביעו למפלגות שמאל-מרכז. אותן תוצאות יגיעו גם מקלפי בערוץ 10, ערוץ 2, "מעריב", "ידיעות" ו"הארץ" .

תתחברו לטענות הללו או תלעגו להן, אין בכך עדיין תשובה לשאלה אחרת, שרבים העלו אותה. אם העם ימני, מדוע אותו עם לא נוטש בהמוניו את התקשורת הזו ופונה לצרוך את האלטרנטיבות הימניות?

כדי לענות על השאלה הזו, יש לפרק קודם כול את הכינוי הכולל שדיברנו עליו קודם  "התקשורת" למרכיביו. אלה שמדברים על "התקשורת השמאלנית" ודאי אינם מדברים על בשבע או על מקור ראשון. התלונות הן בדרך כלל על ידיעות אחרונות, על ערוץ 2, על רשת ב' ועל גל"צ. וכאן צריך להבחין בין שלושה סוגי מדיה:

העיתונות הכתובה מייצגת את דעת העם. פלאש 90
העיתונות הכתובה מייצגת את דעת העם. פלאש 90

המדיה הכתובה (עיתונים ואתרי חדשות), הטלוויזיה, והרדיו. על המדיה הכתובה אין מגבלות רגולטוריות. פקודת העיתונות היא אות מתה, וכל מי שרוצה יכול להקים עיתון או אתר חדשות. ובאמת אם נבחן את המדיה הכתובה נגלה, הפלא ופלא, שההטיה בה אינה כה גדולה: ישראל היום, העיתון הנקרא ביותר במדינה (כ-40 אחוזי תפוצה) יושב על משבצת הליכוד, הלוא היא המפלגה הגדולה בכנסת. ידיעות אחרונות, השני לו (כ-38 אחוזים), יושב על משבצת המחנה הציוני ויאיר לפיד. הארץ (6%) מייצג נאמנה את מרצ והפלג היהודי של חד"ש. בשבע (6%) ומקור ראשון (3%) – את הבית היהודי. באתרי האינטרנט, האתרים הגדולים אכן ממוקמים שמאלה מהליכוד וואלה ו YNET  "מרכזיים", כשמשמאל להם נמצא אתר הארץ ומימין להם nrg וערוץ 7, אך יש לזכור שחלק הולך וגדל מהציבור צורך את החדשות שלו מפייסבוק ומטוויטר, והפופולריות של 0404 ורוטר.נט בנסיקה.

בתחום הטלוויזיה לעומת זאת, התחרות מוגבלת מאוד. הערוצים השונים נתונים למגבלות רגולטוריות קשות וכפופים ל"רשות השנייה". די להזכיר את ההתעמרות הרגולטורית בערוץ 20, ואת הסירוב המתמשך לאפשר לו לשדר חדשות, כדי להבין שאין שם באמת שוק חופשי. וכשאין שוק חופשי, דעת הציבור לא באמת משנה. בדיוק כפי שקיים בקרטל הבנקים, בקרטל הביטוח ובקרטל הסלולר – כאשר אין יכולת של מתחרים להיכנס באופן חופשי לשוק, התוצאה ההכרחית היא קשב מועט לרצונות הציבור. המתחרים בשוק המצומצם הזה יכולים להתחרות בתחומים מסוימים (כגון מי יביא תוכנית ריאליטי מושכת יותר), אך אינם צריכים לחדש את עצמם בתחומים אחרים.

בטלוויזיה תמצאו הרבה יותר כתבות, ראיונות ותחקירים משמאל מאשר מימין, וגם כאשר "יזרקו עצם" לציבור הימני (ע"ע תחקיר "עד כאן"), ימהרו לאקסטרה-איזון שמאלה במהרה (ע"ע הראיון עם אבו-מאזן והתחקיר על גנדי).

סותמים לנו את הפה.
סותמים לנו את הפה.

וזו הנקודה המרכזית: ככל שכלי התקשורת יהיו פתוחים יותר לתחרות, כך הטיית "התקשורת השמאלנית" תהיה קטנה יותר ויותר. כאשר אין יכולת למתחרים להיכנס, אין לכלי התקשורת עניין גדול להתאים את דעותיהם ודיווחיהם לדעות של רוב האזרחים. רפורמה בתחום המדיה האלקטרונית ביטולה של הרשות השנייה, סגירתם של גלי צה"ל וקול ישראל ופתיחת השוק לתחרות – הכרחית כדי לאפשר תקשורת מאוזנת יותר.

 

את המאמר המלא ניתן לקרוא באתר מידה: https://bit.ly/1WRaFv2

 

הלל גרשוני

הלל גרשוני

לתגובות

אולי יעניין אותך גם

המירוץ. שילוב בין תחרותיות לרעות. צילום: רונן בוידק

"האירוע משקף במדויק את ערכיו של רפנאל"

ביום שישי הקרוב יתקיים מירוץ הניווט השנתי ה-8 לזכרו של סמ"ר רפנאל מוסקל הי"ד שנפל במלחמת לבנון השנייה. המארגנים: "האירוע משקף את אישיותו של רפנאל מתוך תקווה להנציח את ערכיו"