האנדרטה בקיבוץ יד מרדכי. צילום: פלאש 90

 

בימים אלה, כאשר שימור זכר השואה הולך והופך למשימה קריטית ביותר בעקבות ניסיונות של גורמים שונים ברחבי העולם, להכחיש את השואה ולבטל את הטרגדיה הגדולה ביותר של העם היהודי. בנוסף לכך, גם הזמן שחולף הופך למשמעותי יותר ויותר בניסיון לזכור את ששת המיליונים שנספו, בעוד ניצולי שואה רבים הולכים לעולמם ואיתם הסיפורים והעדויות על החיים שהיו ואינם. מדי שנה הולכים לעולמם כ-14,000 ניצולי שואה ברחבי העולם ותפקידנו, בתור הדורות הבאים הוא לספר את הסיפור אחרי שנדרנו את הנדר – לזכור את הכל ודבר לא לשכוח.

אז לרגל יום השואה שיחול השבוע, הנה כמה אנדרטאות ואתרים באתר שמומלץ לבקר בהם ולהתחבר ליום המיוחד. בכל זאת, אנדרטאות ואתרי זיכרון שונים מדגישים היבטים שונים של השואה והקהילות היהודיות שנכחדו בעקבותיה.

חסד של אמת

תצפית נוף חדשה בטבריה לזכר קרל לוץ, חסיד אומות העולם.

מצפור קרל לוץ. צילום: יעקב שקולניק

 

קרל  לוץ, אזרח שוויץ הראשון שהוכר על ידי יד ושם כ-"חסידי אומות העולם", זאת בשל מאמציו המיוחדים להציל יותר מ -62,000 יהודים מלחמת העולם השנייה. יש האומרים שבזכות מעשיו מחצית מאוכלוסיית יהודי בודפשט שרדו ולא גורשו למחנות ההשמדה. נקודת התצפית החדשה הוקמה על ידי הקרן הקיימת לישראל, קק"ל ובני ברית – שוויץ.

בזמן מלחמת העולם השנייה פעל קרל לוץ, דיפלומט שווייצרי אשר שירת בבודפשט בגבורה רבה והצליח להציל את חייהם של עשרות אלפי אנשים, זאת על ידי הנפקת תעודות בטיחות ומכתבי הגנה ליהודים הונגרים לצורך הגירה לארץ ישראל המנדטורית.

לוץ הקים גם כ -76 "בתים בטוחים" סביב בודפשט, והכריז עליהם כנספחים של הנציגות השווייצרית, ועל כן היא מחוץ לתחום הכוחות ההונגריים או לחיילים הנאצים. בין הבתים הבטוחים היה כיום בית הזכוכית המפורסם, שבו מצאו כ -3,000 יהודים הונגרים מקלט. בשל מעשיו, מחצית מאוכלוסיית יהודי בודפשט שרדו ולא גורשו למחנות ההשמדה הנאציים בשואה.

התצפית ממוקמת ביער שווייץ, שטחו של היער הנו כ-3,000 דונם והוא משתרע בין טבריה עילית בצפון ואכסניית פוריה בדרום. שמו של היער מגיע בשל העובדה שמי שסייע בנטיעתו הייתה הקהילה היהודית בשוויץ. התצפית מצטרפת לשלל אטרקציות אשר קיימות ביער: דרך נוף, מצפורים, מסלולי טיול, חניוני פיקניק, מתקני משחק לילדים ועוד.

התרומה להקמת תצפית נוף, בהיקף של 360,000 ₪, נתרמה על ידי ידידי קק"ל שוויץ ובבני שווייץ. כמו כן בטקס חנוכת המצפור שהתקיים בחודש נובמבר האחרון (2017) נכחו בתו של קארל לוץ, גברת אגנס הירסקי, בני משפחה אחרים וניצולי שואה שהציל לוץ שהגיע לכבודם.

כי האדם עץ השדה

יער הקדושים בפרוזדור ירושלים. ניטע ב-1951 כגלעד לקרבנות השואה.

צילום: קק"ל

 

משני צדי נחל כסלון שבפרוזדור ירושלים נטעה קק"ל ב-1951 יער כגלעד לקרבנות השואה: ששת מיליון עציו הם נרות נשמה ירוקי עד, לזכרם של ששת מיליוני היהודים שנספו בשואה. היער, שניטע בתרומת ארגון "בני ברית", משתרע ממזרח לכביש שער הגיא-בית שמש (כביש מס' 38) ומצפון לכביש צומת אשתאול-צובה (כביש מס' 395) בגובה של כ-600 מטר מעל לפני הים. בקיץ אפשר למצוא כאן מפלט מחום היום ובאביב נהנים המבקרים משפע אדיר של צמחי בר.

יער הקדושים צובע בירוק את הרי ירושלים באזור שמצפון לכביש העולה בתלילות מצומת אשתאול לרמת רזיאל (כביש 395). קק"ל נטעה את היער בשנת 1951 בתרומת ארגון "בני ברית". ביער צומחים שישה מיליון עצים וכל עץ משמש נר זיכרון ירוק ליהודי שנספה בשואה. קק"ל הציבה בפינות היער שלטים לזכר קהילות שאבדו במלחמת העולם השנייה. היער משתרע על פני 18,000 דונם, משני צדי הערוץ העמוק והמרשים של נחל כסלון. פסגות ההרים שמסביב לנחל מתנשאות לרום של כ-600 מטר מעל פני הים. בעבר שימש הנחל ציר תנועה לירושלים. החלק הצפוני של היער כלול בפארק רבין.

אנדרטת אנה פראנק ביער הקדושים. צילום: יוסי זמיר

 

היער משלב עצים נטועים כגון אורן ירושלים, ברוש מצוי ואקליפטוס, עם עצי חורש כגון אלון מצוי, אלה ארץ ישראלית ולבנה רפואי. במקומות המוצלים מטפסת על העצים הקיסוסית הקוצנית, הניכרת בעליה דמויי הלב. בקיץ אפשר למצוא כאן מפלט מחום היום ובאביב נהנים המבקרים משפע צמחי הבר, המקשטים את היער בשלל צבעים. במיוחד בולטים שיחי הלוטם המרווני בפרחיהם הלבנים והגדולים ושיחי המרווה המשולשת בפרחיהם הוורודים והעדינים, ואליהם מצטרפות בחורף כלניות ורקפות לרוב.

יער הקדושים. צילום: יעקב שקולניק

 

לרגל יום השואה, מקיימת קק"ל ביום שישי הקרוב סיור זיכרון ברכבכם הפרטי בהרי ירושלים. במהלך הסיור ייערך ביקור ביער הקדושים שניטע, כאמור, בתרומת ארגון "בני ברית" לזכר קרבנות השואה. בנוסף, הסיור יעבור במערת הקדושים ובאנדרטאות נוספות באזור. הסיור הנו ללא תשלום ומותנה בהרשמה מראש. יום ו' הקרוב (13.4) בין השעות 13:00-15:00. פרטים נוספים באתר קק"ל.

מגילת האש

אנדרטת מגילת האש שנמצאת ברחבי יער הקדושים בפרוזדור ירושלים.

אנדרטת מגילת האש. צילום: קק"ל

 

האנדרטה, שנמצאת ברחבי יער הקדושים, עשויה ברונזה וגובהה שמונה מטרים. צורתה היא של שני גלילי מגילה, המביעים את היותו של עם ישראל עם הספר. גליל אחד מתאר את השואה והשני את התקומה.

באתר הוויקיפדיה מסופר כי בחלק המסמל את "השואה" מתוארים בין השאר יאנוש קורצ'אק וילדיו, שורת קסדות המתארות את החיילים הנאצים, דמות מלוחמי הגטאות האוחזת רימון, ודמויות נוספות מאחורי גדרות המחנות. את חלק השואה חותמים תמונות של ניצולי השואה העולים לארץ במבצעי העפלה, יהודים מהארץ שעוזרים להם לרדת מהסירות, ודמות יהודי המנשק את אדמת ארץ ישראל.

בחלק "התקומה" מפוסלים סמלים שונים של הארץ כמו: עצי זית, ילד אוחז אשכול ענבים, הרב גורן התוקע בשופר ליד אבני הכותל המערבי, מנורת בית המקדש המתוארת בשער טיטוס, דמות זקן (בן דמותו של רבי אריה לוין) המסמלת את אליהו הנביא, אנשים רוקדים הורה ודגלים מתנופפים ליד מלאך התוקע בחצוצרה.

במרווחים שנוצרו בין שני הגלילים ממוקמים שני חדרי זיכרון, שבתוך כל אחד מהם חרוט פסוק מהתנ"ך.

היד החזקה

האנדרטה לזכר מדרכי אנילביץ' בקיבוץ "יד מרדכי"

האנדרטה בקיבוץ יד מרדכי. צילום: פלאש 90

 

פסל מרדכי אנילבי'ץ מוצב על הגבעה עליה נמצא מגדל המים של הקיבוץ. מגדל המים הוקם בימיו הראשונים של הקיבוץ. במלחמת העצמאות נפגע המגדל ויצא מכלל שימוש, אך נשאר עומד על תילו. כמה חודשים אחרי מלחמת העצמאות קרס המגדל ומאז הוא נמצא באותו המקום בו עמד בגאון בימי הלחימה.

בשנת 1951 הגיע הפסל נתן רפפורט לקיבוץ יד מרדכי כדי להציב בו את פסלו של מרדכי אנילביץ'. רפפורט מצא את הגבעה עליה ניצב מגדל המים ההרוס כמקום המתאים למקם בו את הפסל. הצבת הפסל, פרי יצירת הפסל נתן רפופורט, ליד מגדל המים ההרוס, הניחה את היסודות לרעיון של "משואה לתקומה", שבאו מאוחר יותר לידי ביטוי במוזיאון.

מאז שנת 1949 ועד היום נערכת ביום הזכרון לשואה ולגבורה עצרת רבת משתתפים לרגלי גבעה זו. העליה לראש הגבעה מותאמת לנכים, מוגבלים והורים עם עגלות תינוקות.