No Tag To Print

На изображении может находиться: Michael Lobovikov, очки
צילום: אנתוני, מתוך אתר Pexels

להשתחרר מהעבר הכואב, להתחרר מעשו

כמה מילים על פרשת וישלח עם אסף אולשיצקי- שחקן, מאמן אישי ויועץ חינוכי

חברים וחברות יקרים ויקרות.
בפרשת 'וישלח' מגיע הקרב הגדול !
יעקב עולה לזירה מול יריבו מהעבר. אחיו עשו.
אקשן…
למפגש פסגה זה, יעקב מתכונן בשלושה דרכים:
דורון. מלחמה. תפילה.
דורון- יעקב שולח מתנות לעשו.
מלחמה- מפצל את בני ביתו לשני מחנות.
תפילה- … תפילה !! 'קטונתי.. הצילני נא..'

אני מרגיש, שכמו יעקב אבינו, לכל אחד יש בחייו איזה קטע זכרון 'שחור', שהוא היה רוצה לשכוח ממנו. לחלוטין.
כאב. כשלון. השפלה. חרדה. דחיה. טראומה. עשו..
לעיתים הכאב נעשה על ידי אדם אחר לעיתים.. על ידי עצמי.
לעיתים הכאב היה לרגעים לעיתים במשך תקופה..
לא חסרים דברים..

אני מרגיש שבהכנות של יעקב למפגש עם עשו, כאב העבר שלו, יש נתיבים איכותיים של 'דרכי ההתמודדות' עם העבר השחור שלנו.
חלק הגיוניים יותר, וחלק.. נתבונן:

תפילה- אני מבין ממש. פניה לאלוקים 'תן לי כח להשתחרר מהעשו הזה בלב, שמחליש אותי כבר עשרים שנה.  אני יודע שלא הכל תלוי בי. אני מבקש עזרתך.
מלחמה אני גם מבין. אני נלחם ב'עשו' מהעבר שלי. לא מניח לו להוביל את חיי, או למנוע ממני להביא את עצמי. כי אני בעל הבית על חיי.

אבל לתת דורון לעשו? לתת מתנה לטראומה מהעבר? אתה רציני??
שמא.. זה עמוק ביותר !!
לתת דורון לכאב העבר, זה לומר לו תודה. כי בתכלס, בלי שהוא התכוון, אני צמחתי מהכאב הזה. נבנתי ממנו. דברים רבים קורים בחיי אחרת היום, בזכות המכה שקיבלתי.
אני חושב אחרת, מדבר אחרת, מבין אחרת, מעניק אחרת.
בסופו של דבר היית דורון בשבילי.

יותר מזה.
למחשבות על כאב מהעבר יש נטיה, לעיתים, לנסות להשתלט על חיי. להזכיר לי כמה אני חלש ולא מסוגל ופגיע ו..
כשאני נותן מתנה, ואומר לכאב 'תודה', אני בעצם מצהיר בעוצמה, שאני, ורק אני, כותב את סיפור חיי
יש לי חיים שלמים, שאני המנהיג שלהם, ואתה אדון כאב רק אורח בפרק אחד מהסיפור. וזהו.
אז תודה לך על ההופעה לרגע. קח מתנה. וכל טוב.
את המשך סיפור המלא שלי.. עדיין נכתב.. 🖋

אם כן:
א. הודאה שלא הכל בשליטתי. ובקשת לעזרה.
ב. ידיעה שאני בעל הבית על נתיבי חיי !!
ג. תודה לך אדון אורח בפרק אחד, שחיי נבנו גם בעזרתך.
תודה לך! וגם שלום.

מברך שנזכה להשתחרר מהעשו שבנו.