אנו חיים בתקופה מיוחדת. תקופה בה שקט הפך למצרך נדיר וקול פגיעת רקטה הפך לרעש שבשגרה. תקופה בה פוליטיקאים אומרים הרבה בטוויטר ועושים מעט בשטח. אנו חיים בתקופה בה נבחרי העם מתעסקים ביחסי ציבור במקום בדאגה לציבור, ובמקום לעקוב בדאגה אחרי המצב בדרום, הם עוקבים בדאגה אחרי כמות הלייקים בעמוד הפייסבוק שלהם.

אנו חיים בתקופה בה אנו מתבקשים להכריע בשורה של החלטות גורליות, החלטות אשר ישליכו בצורה ישירה על חיי אזרחי המדינה. החלטות המחייבות אותנו להידרש למספר שאלות מהותיות ובראשן:

  • האם נמשיך להיכנע לארגון טרור המכתיב את סדר היום של מדינה שלמה או שנצא למערכה להכרעת החמאס ומיגור הטרור?
  • האם נכיל, או נכריע? האם נבחר בטרור, או בביטחון?

זו אינה שאלה לתקופת בחירות, אלא שאלה לכל יום ויום בחיינו. ישראל ביתנו היא מפלגת ימין – נקודה. ימין – לא שמאל ולא מרכז. ימין שמאמין במעשים ולא בדיבורים. ימין שמאס בכניעה ורוצה הכרעה. ימין של עוצמה ולא של חולשה, ימין של ציונות יהודית, לא גלותית.

רק ליברמן יכריע את הטרור

לישראל ביתנו משנה סדורה ועקבית לפתרון הסכסוך עם העולם הערבי. בשונה מהפתרונות החלקיים שרק החמירו את הבעיה, התפיסה של ישראל ביתנו היא רב ממדית וכוללת את העולם הערבי, הפלשתינים וערביי ישראל. התפיסה מבוססת על עקרון חילופי שטחים ואוכלוסיות ויצירת ישויות פוליטיות הומוגניות מבחינה תרבותית ולאומית, אשר יקנו ביטחון ויציבות לאורך זמן.

אלא שכל זה לא רלוונטי עכשיו. כשהחמאס מרים ראש, המוזות המדיניות חייבות לשתוק. עכשיו צריך להכריע את הטרור ברצועה ובאיו"ש. וכדי להכריע את הטרור חייבים להבין שאלה לא מפגעים בודדים, אלא טרור שהוא פועל יוצא של מערכת משומנת היטב שמטרתה הרג יהודים חפים מפשע והשמדת מדינת ישראל.

לטרור החמאסי שלושה מקורות: אידיאולוגי, פיננסי ומבצעי. מי שרוצה להכריע את הטרור, חייב לגדוע את שלושתם:

  • המקור האידיאולוגי: מפגע בודד לא משגר רקטה או מיידה אבן מבלי שעבר שטיפת מוח יסודית וממוסדת. מערכות החינוך והתקשורת הפלשתיניות בעזה וביו"ש עסוקות בדבר אחד: הסתה פרועה כנגד יהודים והכשרת הלבבות לרציחתם.
  • המקור הפיננסי: מדינת ישראל מעבירה בכל חודש מיליוני  שקלים לרשות הפלשתינית, שמממנים את מערך ההסתה שלפני הרצח ואת מערך התמיכה שלאחריו. תעריף מיוחד מעודד הורים לשלוח את ילדיהם למשימות רצח, מתוך הבנה שאלפי שקלים בחודש וכבוד של שאהידים ממתינים להם.
  • המקור המבצעי: כל זה מתאפשר משום שמדינת ישראל החליטה לפטור את ההנהגה המבצעית של הטרור הפלשתיני מאימת הסיכולים הממוקדים. המשוואה ברורה: ברגע שהנהגת הטרור איננה חוששת לחייה שלה, תושבי ישראל חוששים לחייהם שלהם.

כשמבינים את מקורות הטרור וכשלא פוחדים להכריע אותו, הרי שהתכנית למיגור הטרור ברורה הרבה יותר:

  1. חידוש מדיניות הסיכולים הממוקדים לראשי הטרור.
  2. קיזוז סכומי הכסף מתוך כספי המיסים המועברים לרשות הפלשתינית, המועברים למחבלים היושבים בכלא הישראלי ולבני משפחותיהם.
  3. עצירת העברת הכסף הקטארי לחמאס.
  4. חקיקת חוק עונש מוות למחבלים רוצחים.
  5. הפסקת החזרת גופות המחבלים למשפחותיהם.
  6. הריסת בית של כל מחבל, לא רק של רוצחים.
  7. שלילת תושבות מאזרחי מזרח ירושלים שהורשעו בטרור.
  8. גירוש מסיתים שיטתיים מירושלים ומיו"ש לרצועת עזה.

ומה אז?

אחרי שנכניע את הטרור, אחרי שנבהיר לצד השני שאין סיכוי לרצון שלו "לזרוק אותנו לים", אפשר יהיה לדבר על פתרון כלכלי לרצועת עזה, תמורת פירוז השטח מנשק. זהו העיקרון הנכון לטיפול בבעיה: קודם הכנעה ואז שיקום כלכלי.

 

מערכת ערוץ 20

מערכת ערוץ 20