"אני שמאמין שציון כולה שלנו סבור שהריבונות של מדינת ישראל צריכה להיות בכל אתר ואתר על כל המשתמע מכך", כך אמר הבוקר (ב') בכנס ירושלים ה-14 של קבוצת "בשבע". לדברי הנשיא, המדינה צריכה להכריע בנושא הסיפוח, ורק לאחר מכן לחוקק חוקים המסדירים את מעמד הקרקע ביהודה ושומרון. בנוסף קרא להעניק אזרחות לפלסטינים הגרים שם.

דברי הנשיא בכנס "בשבע". צילום: רועי אברהם, סאונד: בן פרץ

"חלמנו אלפיים שנה לחזור לארץ, ומעולם לא היה מצב שבו העם היהודי כינס למעלה משישה מיליון יהודים בארצו", אמר הנשיא בפתח דבריו. "ראשית צמיחת גאולתנו שהתחילה בעשרות אלפים ומאות אלפים הפכה למדינה של מיליונים. גם הציונות הפוליטית וגם הציונות המאמינה האמינו שחזרת העם לארצו תלויה ביכולתו של העם להתבסס בקרקע. בכל מקום האתגר היה שונה. בירושלים זה היה הישוב הישן שהבין לאחר ארבעים שנה שחזר לארצו שצריך לבנות את השכונות שמחוץ לחומות. כך גם הציונות הפוליטית שהבינה שמבלי להתיישב בעמק, בהר, בנגב ובגליל, לא נוכל לקיים תשתית לאומית שתהווה את הבסיס לקיום לאומי עצמאי".

הנשיא הזכיר את דרך החלת הריבונות הישראלית בירושלים וברמת הגולן. "אט אט, צעד אחר צעד, בנינו ריבונות שהיא לא רק הגדרה אלא הלכה למעשה. לאורך השנים מדינת ישראל ידעה לנקוט בשום שכל ודעת ובאחריות, ולהחיל את ריבונותה. במזרחה של ירושלים, הוחלה הריבונות הישראלית מכוח סעיף 11 ב' של פקודת סדרי השלטון והמשפט. אחר כך בממשלת בגין ב-1980, חוקק חוק ירושלים בירת ישראל. וב-1981, חוקק חוק רמת הגולן. החוקים האלו החילו ריבונות, ומתוך כך נקבעו חוקים שונים שהסדירו את אותם דברים שהיו צריכים הסדרה. בכל מקום שבו הוחלה הריבונות הרי שהיא חלה במידה שווה על כל תושבי אותו מקום. הישראלים ואלה שלא היו ישראלים. היא העניקה להם תושבות והחילה על כולם את החוק הישראלי. בכל מה שקשור לדילמה ולקונפליקט שלנו כמדינה יהודית ודמוקרטית, לא נוכל להחיל על שטח, חוק שמשנה כללים מבלי שנחליט קודם כל שהשטח הזה הוא בריבונותנו".

"אנו חייבים להחליט קודם כל מה עמדתנו לגבי שאלת הריבונות ולהשתמש לשם כך בכלים העומדים לרשותנו ואחר כך לחוקק חוקים", התייחס הנשיא לחוק ההסדרה לו הוא מתנגד. "אבל הדבר חייב להיות ברור שאם החלנו ריבונות החוק יחול בשווה. היום הנושא עולה בכל עוצמתו. אנחנו צריכים למצוא דרך מדינית כיצד לחיות עם תושבי ארץ ישראל האחרים. אם זה יהיה קונפדרציה או מדינה אחת, בכך הדמוקרטיה הישראלית תחליט". לדברי הנשיא, בטרם יוסדרו הקרקעות, יש להחיל את החוק הישראלי. "מה שברור שכדי להוכיח שאין סתירה בין מדינה יהודית ודמוקרטית, חשוב שלא נחוקק חוקים, במקומות שבהם אנחנו לא החלטנו לממש את ריבונותנו. נושא הפקעת קרקעות חייב להיות חוק מטעם ריבון שיחול בשווה על התושבים כולם ולא חוק אקסטריטוריאלי שמופעל על פי צורך".

הנשיא סיפר כיצד בדומה לאופן בו פועל חוק ההסדרה, קיבל קרקע חלופית לאדמה שנרשמה על שמו בטאבו רמאללה. "אני רוצה לספר לכם סיפור, בשנת 1972 קניתי יחד עם חברים בירושלים אדמות בנבי סמואל את האדמות קנינו מיוסוף אליען שהיה המוכתר של הכפר. במשך אחת עשרה שנים עמלתי לרשום את העסקה הזו בטאבו ברמאללה. וכל פעם דחו אותי הלוך וחזור עד שבית המשפט ברמאללה הכריע שירשם על שמי. יש לי קושן בטאבו רמאללה על 58 דונם. לימים רצתה המדינה להקים שם פארק לאומי ואת שכונת הר שמואל. וכך בעסקה חלופית העבירה הקבוצה את הקרקעות לממונה על הרכוש באיו"ש ובתמורה קבלנו קרקע חלופית בהר אדר. ככה פעלתי אני כאיש פרטי. אין שום שאלה שמי שנפגע מתם לב כל בית שמפנים, הממשלה צריכה לתת להם פתרון ופיצוי לבנות בית אחר".

ריבלין ביקש להעלות את שאלת ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון על סדר היום. "האנשים נשלחו על ידי המדינה לבוא ולהתיישב, והמדינה נתנה חשמל וסללה כביש והמדינה חיבת לשאת בתוצאות. אבל כשאנו מסתכלים על השאלה הכללית, כל שאלת ההתיישבות בארץ ישראל היא שאלה שהיום מחייבת תשומת לב. אין אפשרות היום שנתעלם מהשאלה האם מבקשת ישראל לספח את שטחי . להתיישב בגושים, גוש שומרון, גוש יהודה, גוש בנימין, גוש הבקעה, שכולם גוש אחד, כולם ארץ ישראל. אבל אנו נצבים לפני הרגע שבו צריך לקבוע ולהבין שהחוק הבינלאומי חל גם עלינו, וכתוצאה מכך אנחנו צריכים להכריע לגבי החלת החוק הישראלי".

לדבריו יש להחיל ריבונות על כל שטחי ארץ ישראל ובתוך כך להעניק אזרחות ישראלית לפלסטינים. "אני שב ואומר ובמיוחד לעצמי, אני שמאמין שציון כולה שלנו סבור שהריבונות של מדינת ישראל צריכה להיות בכל אתר ואתר על כל המשתמע מכך. וריבונות החלה על השטח מעניקה אזרחות לכל היושב בשטח. אין הנחות. אין דין אחד לישראלי ודין אחד ללא ישראלי. כשאני אומר שאמונתי איתנה בציון כולה שלנו, לכך בדיוק כוונתי. הריבונות של מדינת ישראל צריכה להתקיים בציון כולה, לכל תושביה. באותו תא שטח לא יכול להיות דין אחד לישראלי ודין אחד ללא ישראלי. לכולם דין אחד".

לאחר מכן בירך הנשיא על התפקיד הבכיר שהוצא לח"כ ציפי לבני באו"ם. "אין זה סוד שאני וחברת הכנסת לבני היינו ברי פלוגתא פעמים רבות לאורך השנים, לרוב באשר לנושאים שדיברתי עליהם היום, אך מעולם לא הטלתי ספק ביכולותיה המבורכות ובשפע כישוריה מהן העניקה ואני מקווה שתמשיך להעניק במסירותה למדינת ישראל לאורך השנים. דווקא בימים אלו בהם אנו חווים שוב בצורך לחבר את ארגון האומות המאוחדות אל צרכיה של מדינת ישראל ואל אתגריה, יכול מינויה של חברת הכנסת לבני להוות ברכה של ממש".

על הפרס שהוענק בכנס למרכז מורשת בגין ולמנהל המרכז ,הרצל, מקוב אמר הנשיא: "עבורי זה רגע של סגירת מעגל. באפריל 1988, לאחר הקמתה של קרן מורשת מנחם בגין אישרה כנסת ישראל את 'החוק להנצחת זכרו של מנחם בגין' שהיה לי את הכבוד ליזום ולהציע. וכך המרכז המתגבש קיבל מעמד ממלכתי. היום המרכז הוא מקום של חוויה, לימוד, זיכרון, מחשבה ומעשה, ברוח מורי ורבי מנחם בגין. הפרס שאתם מעניקים למרכז, מגיע לו בזכות ולא בחסד".

‏נשיא המדינה ראובן ריבלין מציג בכנס מסמך של קניית קרקע בהר שמואל לפני 40 שנה ממוכר ערבי. צילום: מארק ניימן/לע"מ
‏נשיא המדינה ראובן ריבלין מציג בכנס מסמך של קניית קרקע בהר שמואל לפני 40 שנה ממוכר ערבי. צילום: מארק ניימן/לע"מ
הנשיא ריבלין והרצל מקוב מנכ"ל מרכז מורשת בגין בכנס "בשבע". קרדיט צילום: מארק ניימן/לע"מ
הנשיא ריבלין והרצל מקוב מנכ"ל מרכז מורשת בגין בכנס "בשבע". קרדיט צילום: מארק ניימן/לע"מ
הנשיא ריבלין בכנס "בשבע". קרדיט צילום: מארק ניימן/לע"מ
הנשיא ריבלין בכנס "בשבע". קרדיט צילום: מארק ניימן/לע"מ
הנשיא ריבלין בכנס "בשבע". קרדיט צילום: מארק ניימן/לע"מ
הנשיא ריבלין בכנס "בשבע". קרדיט צילום: מארק ניימן/לע"מ
בת אל בנימין

בת אל בנימין

עורכת באתר ערוץ 20

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.