סכסוכי הקרקעות ביו"ש בין יהודים לפלסטינים צפויים להיות נידונים בבית המשפט המחוזי ולא בבג"ץ. כך עולה מתזכיר חוק שפרסמה שרת המשפטים.

השרה איילת שקד בכנסת, ינואר 2018. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
השרה איילת שקד בכנסת, ינואר 2018. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

לפי ההצעה, בניגוד למה שקורה היום, פלסטינים לא יוכלו לפנות ישר לבג"ץ באמצעות תצהירים אלא יצטרכו לעבור קודם בבית המשפט המחוזי בירושלים ולהציג ראיות.

 

להצעה משמעות פוליטית ברורה: ייצוג המדינה בעתירות הללו יהיה באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים ולא דרך מחלקת הבג"צים הנחשבת לעומתית לממשלה. בנוסף, המהלך צפוי להפחית עומס מבג"ץ שמספר העתירות בנושא יו"ש המגיעות לפתחו גוזל מזמנו ויוצר עומס על השופטים.

בהקשר זה צפויות לעבור סמכויות נוספות לבתי המשפט המנהליים, לרבות העברת עתירות לחופש המידע, עתירות נגד החלטות על כניסה ויציאה לישראל והדיון בצווי הגבלה, כמו גם סוגיות הקשורות למנהל אוכלוסין, חוק השבות, ועדות הומניטריות לכניסה לישראל והקצאת קרקעות על ידי רשות מקרקעי ישראל.

יצוין כי זכות הערעור לבית המשפט העליון תישמר בכל מקרה.

שרת המשפטים שקד מסרה: אין אזרחים סוג ב. גם מתיישבי יו"ש יזכו לקבל את יומם בבית משפט. במקביל, סופסוף נוריד משמעותית את העומס הכבד מבג"ץ שעוסק היום ב 2,000 עתירות בשנה. המהלך יוריד כ650 עתירות- המהוות כ30% מהעתירות המוגשות לשם.




אלירן קרסנטי

אלירן קרסנטי