תנועת 'רגבים' עתרה לבג"ץ בדרישה להרוס את כביש הגישה לעיר רוואבי שנסלל על קרקעות פרטיות של פלסטינים. באם יוכשר הכביש, צפויות לכך השלכות רבות על יישובים ישראליים ביהודה ושומרון בהם אותרו בעיות דומות. "לא מתקבל על הדעת שבג"ץ יקבע מדיניות של איפה ואיפה". כזכור, רק בליל שבת האחרונה ניסה פלסטיני שהגיע מכיוון העיר הפלסטינית רוואבי לחדור ליישוב עטרת שבבנימין. כאשר את גדר היישוב באמצעות סולם, אך התרעת הגדר הקפיצה את רבש"ץ היישוב וסייר נוסף והפלסטיני נמלט חזרה לרוואבי לפני שהצליח לחדור לתוך היישוב.

התנועה פנתה לבג"ץ בדרישה להרוס את כביש הגישה לעיר רוואבי שנסלל על קרקעות פרטיות של פלסטינים. העובדה כי כביש הגישה לעיר נסלל על קרקעות פרטיות, ללא הסכמת הבעלים, נחשפה במהלך עתירה קודמת של רגבים, לאחר שבמסגרת העבודות על בניית העיר, החלה חברת רוואבי בהכשרות קרקע וסלילת כביש לעבר אזור התעשייה המתוכנן של העיר, תוך זליגה לאזור הנמצא בשליטה ישראלית מלאה לכיוון היישוב היהודי הסמוך עטרת. בשנה שעברה, במהלך הדיון בבג"ץ על העובדה כי הכביש לאזור התעשיה נסלל ללא היתר בניה, הודתה המדינה כי הבעיה במערך הדרכים של העיר רוואבי מהותית הרבה יותר.

בתשובתה לבג"ץ ציינה המדינה, כי "הבדיקה העלתה כי המדובר במסמכי בעלות אשר אין בהם כדי למלא את הדרישות בהיבט זה. בין היתר, לנוכח העובדה שחלק מהדרך מצוי במקרקעין מוסדרים אשר לא הושגה הסכמת הבעלים ביחס למקטע המצוי בהם… המסמכים שהועברו אינם פותרים את הבעיה הקניינית". בכך למעשה נחשפה העובדה כי מקטעים ארוכים בכביש הגישה לעיר, נסללו על קרקעות פרטיות ללא הסכמת הבעלים.

לאחרונה, לאחר שהתברר כי לא נוצר שינוי של ממש במצב, הגישו עורכי הדין יעל סינמון ואבי סגל מתנועת רגבים עתירה חדשה לבג"ץ, הדורשת להרוס את כביש הגישה הנוכחי לעיר הממוקם על קרקעות פרטיות של פלסטינים. עוד התברר כי לפני מספר שנים המנהל האזרחי הוציא היתר זמני לסלילת הדרך, וזאת באופן בלתי חוקי בעליל, שכן מדובר בקרקעות בבעלות פרטית. באם יוכשר הכביש על ידי בג"ץ, צפויות לכך השלכות רבות על יישובים ישראליים ביו"ש בהם אותרו בעיות דומות.

"המדינה הצהירה בעבר בפני בית המשפט, כי כביש הגישה הזמני לעיר פולש למעשה לקרקעות פרטיות של פלסטינים, שכמובן לא נתנו את הסכמתם לכך", אומר עו"ד אבי סגל מתנועת רגבים. "בשנים האחרונות בג"ץ נקט קו מחמיר מאוד והורה על הריסת מבנים ודרכים שבנו יהודים על קרקעות פרטיות של פלסטינים, ולכן גם במקרה זה, לא מתקבל על הדעת שבג"ץ יקל ראש בזכויות בעלי הקרקע".



אלירן קרסנטי

אלירן קרסנטי