0:00 25/11/2017
דף הבית > מורשת > למה עזבתי את קנדה ובאתי לישראל?

למה עזבתי את קנדה ובאתי לישראל?

לפני 7 שנים עלה דן אילוז לישראל מקנדה. מאז הוא נתקל בילידי הארץ שאינם מבינים את הזכות הגדולה לחיות בישראל, ומבקש מהם להעריך את מה שיש

עליתי לארץ לפני שבע שנים דרך ארגון נפש בנפש. המטוס, היה מלא בעולים חדשים אשר היו נרגשים להתחיל חיים חדשים, מאתגרים ומשמעותיים בישראל. ביום בו הגענו ארצה, חיכתה לנו קבלת פנים מרשימה בשדה התעופה עם הרבה אח"מים שבאו לברך אותנו, העולים הטריים. כולנו הרגשנו, גם  העולים וגם אלו שבאו לקבל את פנינו.

סיפורו של דן אילוז. מתוך עמוד הפייסבוק שלו

עם סיום האירוע, כל עולה יצא במונית על חשבון הסוכנות היהודית ליעד שלו, לבית החדש שלו. עליתי על המונית שלי ובהתרגשות גדולה אמרתי לו: "לירושלים".

לאחר כמה דקות, נהג המונית התחיל לשאול אותי: "מאיפה אתה?". עניתי: "מקנדה. היום עליתי לארץ!" הנהג הוריד את העיניים מהכביש, הסתכל אליי ושאל: "מה? באמת? אבל למה?". הוא הסביר: "החלום שלי זה להגר לקנדה, ואתה בא לכאן?". הנה אני מגשים את חלום חיי, וחלום אבותיי, ונהג המונית שלי מנסה לשכנע אותי שההחלטה שלי הייתה טעות.

כמה חודשים לאחר מכן התגייסתי לצה"ל. הגעתי לבקו"ם, ולפני שעליתי על מדים בפעם הראשונה בירכתי: "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". המשכתי לטירונות בה כל החיילים היו עולים חדשים, מורעלים ושמחים שנפלה בקרבם הזכות לשרת את מדינת ישראל. לאחר הטירונות הגעתי לתפקיד שלי, ומהר מאוד למדתי מילה חדשה בעברית: "שביזות".

התחלתי לדבר עם החיילים האחרים ביחידה, וכשהם שמעו את המבטא שלי, הם שאלו: "מאיפה אתה?". עניתי: "עליתי מקנדה לפני כמה חודשים". ושוב, כולם שאלו: "מה? באמת?". ואז, המשיכו לשאול: "מה עשיתי שם?" והסברתי להם שבדיוק סיימתי תואר במשפטים. הם היו בהלם: "עזבת את חליפת עורך הדין ושמת מדי זית? עזבת משכורת של עורך דין אמריקאי ואתה היום מרוויח משכורת של חייל? עזבת משפחה, אתה לא מדבר את השפה?". הם המשיכו: "הלוואי ואנו היינו יכולים ללכת לקנדה! למה עלית?"

עולים חדשים מקנדה וארה"ב בחודש שעבר עם הנשיא ראובן ריבלין בנתב"ג. צילום: תומר נוברג, פלאש 90
עולים מקנדה וארה"ב בחודש שעבר עם הנשיא ראובן ריבלין. צילום: תומר נוברג, פלאש 90

אילו היה מדובר רק על שני סיפורים, זה לא היה מצדיק תשובה. אך מאז עלייתי לארץ, בכל פעם שאני פוגש אדם חדש, אותה שאלה עולה: "למה עלית לארץ?". לפעמים זה בא מאנשים ציוניים שמבקשים לשמוע סיפור ציוני, ולפעמים זה מגיע מתוך תהייה עמוקה ואי הבנה מה יכול להביא אדם להקריב את כל מה שיש לו על מנת לעבור למדינה אחרת. אבל לא סתם מדינה אחרת: מדינת ישראל.

לצד זה גם התחילו קולות בציבור שקראו לאנשים "לרדת לברלין", או אנשי ציבור כמו העיתונאי רוני דניאל ששיתף כי בעקבות מהלך פוליטי מסוים הילדים שלו, ככל הנראה, כבר יעזבו את הארץ.

האדם מחפש משמעות

מאז שאני זוכר את עצמי, עוד בהיותי ילד קטן, תמיד חלמתי להיות חלק ממשהו גדול. רציתי להקדיש את חיי למען דברים חשובים ולקחת חלק במהלכים היסטוריים. קצת קינאתי בדורות הקודמים. ראיתי את המאבק של מרטין לותר קינג באמריקה, את המאבק לשחרור יהודי ברית המועצות, את המאבק כנגד הפאשיזם באירופה, והרגשתי שכל המאבקים הגדולים והמוצדקים הם נחלת העבר.

פעם, חשבתי שבימינו העולם בסך הכל מתנהל בצורה תקינה. אולי באמת, כפי שפרנסיס פוקוימה טען, הגענו לקץ ההיסטוריה וכבר אין אפשרות להיות חלק ממהלך היסטורי גדול.

ואז, יום אחד, פקחתי את עיניי וראיתי שהדבר הכי גדול אי-פעם בהיסטוריה האנושית קורה מול עיננו.

מהלך היסטורי גדול. הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. צילום: לע"מ
מהלך היסטורי גדול. הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. קרדיט: לע"מ

עם, שהוגלה מארצו באלימות רבה, לכל קצווי תבל, חוזר לארצו ומקים בה מדינה. דבר זה לא קרה בהיסטוריה. העם הזה גם מחייה שפה שהייתה שפה מתה, עוד דבר שלא היה בהיסטוריה. הוא מחייה לא רק את עצמאותו, ולא רק את שפתו, אלא גם את תרבותו.

עם ישראל בשובו לארץ גם מקיים, מילה מילה, אות ואות, את דברי הנביאים ומגשים את החלום של דורות של אנשים שלא זכו להגיע למעמד זה.

כל זה קרה עם הקמת המדינה, אך ממשיך להתרחש גם היום עם  קיבוץ הגלויות, והפריחה של מדינת ישראל בדרכה להפוך למדינה שהיא עתידה להיות.

פקחתי עיניים, ראיתי את הדברים האלו ואמרתי: מצאתי את משימת חיי. מדינת ישראל, היא משימת חיי.

לצאת מהחלום

כתוב בספר תהילים: "בשוב ה’ את שיבת ציון, היינו כחולמים".

הרבה פירושים ניתנו על המושג “כחולמים” אבל פירושו של הרב דרוקמן שצמח מהמציאות שלנו היום, הוא הפירוש אליו התחברתי ביותר.

כדי להבין את משמעות הביטוי נתאר לנו מורה המעביר שיעור בכיתה, ורואה לפניו תלמיד היושב ו’חולם’: עיניו פקוחות, הוא כלל אינו ישן, אך בכל זאת חולם. אם תשאל אותו מה היה בשיעור הוא לא ידע דבר, שכן לא שמע אף מילה מהשיעור בעת ש’חלם’.

הוא היה עסוק או מוטרד מדבר- מה, לפעמים זה אפילו חשוב מאוד, כך שהתנתק לגמרי מסביבתו ומן הנעשה בשיעור. בדרך דומה אפשר להבין את “היינו כחולמים”.

עם ישראל חוזר לארצו, מקים מדינה, מגשים חלום בן 2000 שנה, מקבץ גלויות מכל קצות העולם, אך רוב האנשים לא מודעים לגודל השעה. רוב האנשים מוטרדים בדברים אחרים – לפעמים חשובים ביותר, אבל לא עיקריים.

היינו כחולמים? מחאה נגד יוקר המחיה. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
היינו כחולמים? מחאה נגד יוקר המחיה. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

אם מתעסקים רק בפרטים, רק במילקי שיותר זול בגרמניה, ורק במשכורות הגבוהות יותר באמריקה, או בתרבות הפוליטית הבעייתית שיש בארץ, אז מפספסים את התמונה הגדולה והופכים להיות "חולמים".

הדברים האלו הם חשובים ביותר, ולכן אני מקדיש שעות רבות למלחמה ביוקר המחייה, בפוליטיקה ובהגדלת התפוקה של העובד הישראלי. אך מכיוון שאני רואה את הדברים בתוך התמונה הרחבה יותר, אז אני לא מעלה על דעתי לקרוא לאנשים "לרדת לברלין" בגלל המילקי או לאיים שהילדים שלי יעזבו עוד מעט.

תהיו עולים חדשים

מה זה להיות "עולה חדש"? יותר מלהיות מהגר, להיות עולה חדש זה להכיר את גודל התקופה שאנו חיים בה ולהעריך את ההזדמנות שיש לנו לקחת בה חלק פעיל.

שבע שנים אחרי שעליתי לארץ, אני מקווה שאף פעם לא אאבד את האפשרות לראות את התמונה הכוללת ולהעריך את מה שיש לנו. ואני רוצה להזמין גם אתכם, גם מי שנולד בתוך המציאות המדהימה הזאת ולא היה צריך להקריב דבר כדי להיות חלק ממנה, להפוך להיות "עולים חדשים".

 

דן אילוז

דן אילוז

עו"ד דן אילוז הינו מנכ"ל חברת Di Consulting, העוסקת בניהול פרויקטים, קשרי ממשל ואסטרטגיה פוליטית. בעוד חודש, ייצא לאור הספר השני של עו"ד אילוז, "עם חופשי בארצנו" (באנגלית), המנתח את אתגרי המדיניות של מדינת ישראל על פי תפיסה לאומית-ליברלית.
דן אילוז
דן אילוז
לתגובות

אולי יעניין אותך גם

באר יעקב. Raphael

קהילה של ערבות או של אורבות? | פרשת "ויצא"

המפגש של יעקב אבינו עם קהילת הרועים, לה יש כללי משחק משלה, מגלה קהילה של "אורבות הדדית" והרסנית