תרבות. תרבות. למה אנחנו לא מדברים קצת על תרבות. למה אנחנו נותנים לפוליטיקה כל הזמן למלא את סדר היום שלנו – ולא משאירים טיפה מקום לדבר על תרבות. אז הנה: למירי מסיקה יש שיר חדש, "זהרה" קוראים לו. באמת שיר מקסים. המילים בשפה מרוקאית.  בתרגום חופשי 'תיזהרי על הראש ועל החיים שלך, עוד יקרה לך משהו'.

מתוך "היום הזה", א-ה בשעה 23:00

בראיון ל YNET  מספרת מסיקה  ש"ההיפסטרים בתל אביב מתרגשים כי מבחינתם זו מוזיקת עולם ומבחינת המזרחים זה מזכיר להם את הבית, את סבתא." אבל הנה ברגע שאתה נשאב לתוך הצלילים, בורח לקצת תרבות נופלת עליך הפוליטיקה:

"זה שיר שאמור לחבר ולאחד במקום כל הפילוג הזה שהשלטון מנסה לעשות בארץ. כשראיתי את כנס התמיכה בנתניהו הרגשתי עצב עמוק", אמרה מסיקה. "מעולם לא הייתה ממשלה כל כך מפלגת. הרי התפקיד של מנהיג הוא לא ללכת למי שכבר אוהב אותו, הוא צריך לגייס ולרתום את מי שלא הצביע בעדו".

רצינו קצת תרבות? הנה קיבלנו פוליטיקה. השיטה הידועה עובדת שוב. קדימה. בואו ננסה לרתום את מי שבטוח לא הצביע בעד נתניהו. מי יודע  אולי השיר המרוקאי של מירי מסיקה יעזור לנו מיד לרכך כמה מהאנשים, פעילי ההפגנות בפתח תקווה, שעקיבא ביגמן בישראל היום, מביא היום כמה ציטוטים נפלאים שלהם, מלאי גזענות נגד מזרחים ומצביעי ימין.

הקלאסה שייכת ללא לספק למי שפעם היה סגן שר בטחון בממשלת ישראל, וח"כ בעבודה. קוראים לו ויצמן שירי. הנה מה שהוא כותב לגולשת,  שם משפחתה סעדון שהגיבה לפוסט של פטרונו הפוליטי של שירי, אהוד ברק: "כנראה שכחו אותך בהרי האטלס… תתביישי לך אשה סרוחה. את מה שיש לברק בבוהן, 100 סעדונים לא יבינו".

מפגן התמיכה בנתניהו בגני תערוכה. צילום: פלאש 90
מפגן התמיכה בנתניהו בגני תערוכה. צילום: פלאש 90

קלאסה. הזהרנו מראש. אבל אל תתנו לאיש שהרגע הסביר לנו מה מאה סעדונים לעולם לא יבינו לבלבל אתכם. הנה בפוסט אחר שלו לתומכי נתניהו הוא כותב: "אחיי בני עדות המזרח יש לנו מדינה שבכל מקום בעולם מהללים ומשבחים את עוצמתה… מה שהציל את כולנו זו אחוות האחים שהייתה כאן במשך עשרות שנים. עד אותו רגע שהשתלט על הדמוקרטיה, פשיסט, נצלן, נהנתן ועכשיו מושחת.

אחוות אחים? ספרו על זה לגברת סעדון.  הנה עוד דוגמא שמביא עקיבא ביגמן בישראל היום: גם האיש הבא פעיל מאד בהפגנות בפתח תקווה. למגן הדמוקרטיה  הזה שמיד נשמע מפניניו קוראים דויד קאופר: הוא שואל "מה ההבדל בין  מחבלים  בכלל  ומחבלי דעאש בפרט לבין מרבית חברי הליכוד ומרבית ומרבית בוחריו של נתניהו? והוא עונה: אין הבדל, אצל אלה גם אצל אלה, המוח קטן ושטוף בהסתה של מנהיגיהם".

אז פתחנו ואמרנו, רצינו לדבר על תרבות וקיבלנו פוליטיקה. מירי מסיקה רוצה שהשיר שלה יאחד, אבל העצב העמוק שלה היא מספרת שמצאה רק בכנס התמיכה בנתניהו. אז הנה, כדאי לנסות מדי פעם גם אצל הפעילים האלה מההפגנות בפתח תקווה.

אמיר איבגי

אמיר איבגי