יש פוליטיקאים ועיתונאים שבמשך כמעט יומיים הביעו דאגה מופגנת לאיש הזה, ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד. ההחלטה שלו, שתיכף נראה את ההסבר לה, להוריד פרופיל בתקשורת – ממש הוציאה אותם משלוותם.

מתוך "היום הזה" א'-ה' בשעה 23:00

יותר מיממה ח"כ אמיר אוחנה שותק. מה הוא רואה שהוא מסתכל במראה? איך הוא מעז???? שאל בזעם איש ערוץ 10 רפי רשף. נורית קנטי עורכת התוכנית של רזי בגל"צ עדכנה את רשף מיד: "פנינו אליו לראיון. תשובתו מאמש "לא יסתדר מחר". לא רק רשף. גם באגף אחר של ערוץ 10 בתוכנית "הצינור", הייתה דאגה מופגנת לאוחנה: חשבנו שיהיה מעניין לראיין היום את אמיר אוחנה אבל הוא לא עונה והדובר לא חוזר אלינו. אנחנו קצת מודאגים, אם מישהו לידו רק תנו איתות שהוא בסדר. זה היה אתמול.

ברקע לכל הדאגה הזאת והשאלה מדוע שותק אוחנה הסערה שהתעוררה בעקבות עמדת המדינה שהוגשה לבג"ץ לפיה זוגות חד-מיניים לא יוכלו לאמץ ילדים – סוגיה שבינתיים הורה שר הרווחה חיים כץ לבחון מחדש. העמדה הזאת, שהיא כאמור של המדינה, כיוונה מיד את החצים לכיוונו של ח"כ אוחנה. מדוע? נברר.

אוחנה הוא רס"ן במיל', עו"ד, איש שב"כ לשעבר, ייסד את קבוצת "גאווה בליכוד", תא הלהט"ב של התנועה ונבחר בפריימריז של הליכוד במקום ה-32 כנציג מחוז תל אביב. לפני שנה וחצי נכנס לכנסת אחרי התפטרותו של סילבן שלום.

חברותו של אוחנה בקואליציה, לצד חברי כנסת חרדים, הציבה בפניו מהרגע הראשון אתגרים מורכבים כשעל הפרק עלו יוזמות חקיקה הקשורות לקהילת הלהט"ב בישראל. אוחנה מעולם לא הצביע נגד יוזמות כאלה, אבל ניסיונות התמרון הלגיטימיים שלו הקימו עליו גל של ביקורת ושנאה מתוך הקהילה – בעיקר מצד מי שאין חשד שהצביעו לו או לתנועה שבשמה הגיע לכנסת.

אוחנה. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
אוחנה. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

הנה חשבון הטוויטר הרשמי של תנועת מרצ לפני כחודש. "נווער מרצ בקריאות כלפי אמיר אוחנה שהגיע לדוכן הליכוד בגן מאיר: הו, הומופוב פחדן, פוליטיקאי גזען, מעסיק נצלן, נעיף אתכם מכאן! מ-ה-פ-כה!"

זה בחשבון הטוויטר הרשמי של המפלגה שקוראת לעצמה נאורה, הליברלית, נושאת דגל החופש, השוויון והסובלנות. לא טוקבקסטים, חשבון רשמי. זהבה גלאון רוצה לומר משהו?

במרצ תהיה כלפיך הרבה סובלנות, כל עוד באת מהמחנה הנכון. הנה גם בפרשה הנוכחית האתגר האמיתי הוא קודם כל איפה אוחנה ואיך שוברים אותו?

איזה מזל שח"כ אמיר אוחנה לא זקוק לדברי התוכחה של מיכל רוזין, או לגלגול העיניים של גלאון אל מול האלימות  המילולית של הפעילים שלה. אוחנה מסביר היום שהוא לא נעלם, אלה פעל מאחרי הקלעים מול שר הרווחה ושרת המשפטים. הנה. זה מה שהוא כותב לצד תמונת משפחתו, בן זוגו וילדיו: אני מודיע בזאת שעד שההחלטה לא תשונה מהותית ונושא האימוץ ייבחן בכל מקרה לגופו ובאופן שיוויוני שאיננו מפלה קטיגורית בין הורים מיועדים להט"בים לכאלה שאינם – לא אצביע עם הקואליציה.2017. תתקדמו.

מה שמדהים כאן זו העובדה שעמדת המדינה בעניין האימוץ היא לא עמדה חדשה, זו עמדה משנת 2008 והספיקה לעבור, כפי שאוחנה מספר, תחת ידיהם של שרי רווחה מיש עתיד וממפלגת העבודה. (זה מהחלק שפחות מזעזע את גלאון ורוזין). אפשר וצריך להתווכח על העמדה הזאת אבל הניסיון להפוך את אוחנה לאיש הרע בסיפור הזה – הוא לא יותר מאשר סתם ניסיון עלוב ולא צודק.