מוסדות "בני דוד", ובהם מכינת וישיבת עלי, ביקשו להנציח את תלמידיהם במיזם מיוחד שיחבר את הציבור לחיות ולנצח של הנופלים תלמידי ובוגרי המסגרות.

במבנה הישיבה החדש, נבנה היכל זיכרון מיוחד לזכר 24 הנופלים תלמידי המוסדות שמטרתו להתחבר אל הערכים, המידות והעשייה של הנופלים. בכתבה זו נביא לכם את סיפורם של ארבעה מהתלמידים וסרטי ההנצחה שהופקו לזכרם.

הדמיית חדר ההנצחה לנופלי מוסדות "בני דוד". באדיבות: בני דוד
הדמיית חדר ההנצחה לנופלי מוסדות "בני דוד". באדיבות: בני דוד

סרן יהונתן נתנאל הי"ד

יליד ירושלים ותושב קדומים, בן 26 בנופלו. יהונתן נולד בי"ז בסיוון תשמ"ב, בן בכור להוריו. באופיו היה סקרן, שקדן ולמדן ובתיכון חיפש את דרכו. בסוף השמינית הצטרף למכינת עלי בה למד שלוש שנים. רבו, הרב יוסף קלנר, סיפר כי היה חתר תמיד אחר האמת והיה תלמיד מבריק.

הפקה: מוסדות "בני דוד", צילום ועריכה: אולפני אתרוג

יהונתן התגייס ליחידית מגלן בגיל 21 ויצא לקורס קצינים. לאחר מכן פיקד על מחלקה מורכבת בגדוד 202 של חטיבת הצנחנים. המחלקה בפיקודו התעצבה לכדי מחלקת צלפים עם הצלחות מבצעות מרשימות. יוני היה חייל ומפקד מצטיין שפקודיו סמכו עליו ו"הלכו אחריו בעיניים עצומות". לעיתים אף נעזר בהוריו כדי לאסוף כספים עבור חיילים נזקקים.

בשנת תשס"ח נישא לציונה והשניים קבעו את ביתם בישוב קדומים. בשנת הנישואים הראשונה נולדה ביתם מעיין. מנוחתו הייתה טרודה ממצוקת יישובי הדרום שספגו ירי רקטות. בשירות הקבע התמנה יוני לסמ"פ בפלחו"ד גדוד 202 בחטיבת הצנחנים, בגזרת עזה. בעשרה בטבת תשס"ט, במהלך מבצע "עופרת יצוקה", נפל יהונתן מירי אש כוחותינו.

יצחק וינשטוק הי"ד

יליד ותושב אלון שבות, בן 19 בנופלו. יצחק נולד ב-כ' במנחם-אב תשל"ד (08.08.1974), בן שני במשפחה בת חמישה ילדים. בתום לימודיו בישיבה התיכונית 'אור עציון' הצטרף לשנת לימודים במכינה הקדם צבאית 'בני דוד' בעלי. לאחר שנה זו תכנן לשרת בעקבות אחיו הבכור חטיבת 'גולני' ורצה להגיע לקצונה.

הפקה: מוסדות "בני דוד", צילום ועריכה: אולפני אתרוג

אמו שרונה סיפרה כי היה סקרן, אהב, מחשבים, מוזיקה, כתב שירים ואהב מאוד לטייל בארץ. חבריו מוריו במכינה תיארו איש חסד ואמת שפעל מתוך שליחות וייעוד. בתקופת פעילותו בבני עקיבא היה נוהג להתנדב למשימות שונות, ביניהן: עבודות חקלאיות בגוש קטיף, חילוץ מטיילים במדבר יהודה ופעילות למען רמת הגולן. הוא לא ידע פחד ועבר קורסים בסנפלינג, בצלילה וברחיפה, בנוסף היה ספורטאי וכדורסלן מצטיין.

יצחק היה דמות מרכזית במחזור לימודי בעלי, חייכן, שובה לב ומקרין אור ושמחה. הוא דאג דרך קבע לאסוף ולחלק כיבוד לחיילים. לצורך גיוס התרומות עבורם הוא הציב קופת צדקה בה נדרשו תלמידי המכינה שאיחרו לתפילה לתרום שקל עבור כל איחור.

לאחר שנה במכינה, החליט יצחק כי הגיעה העת להתגייס לצה"ל. יום לפני גיוסו, י"ז בכסלו תשנ"ד (01.12.1993), נסע בטרמפ למכינה להיפרד ממוריו וחבריו ונורה ע"י מחבלים שנסעו במכונית חולפת בעת שניסה לתקן תקלה ברכב. בפיגוע נרצחה הנוסעת – שלוה אוזנה. יצחק נאבק על חייו במשך 18 שעות עד שנאלץ הצוות הרפואי לקבוע את מותו.

על שמו נקרע מעין יצחק אשר טיפח ופקד עוד בחייו. בכל שנה מחלקים חבריו והוריו חבילות שי לחיילים ביום האזכרה. פעולות נוספות שנעשו להנצחתו : הכנסת ספר תורה למכינה בעלי, הכנת פרוכת לארון הקודש בבית הכנסת באלון שבות, הכנת חופה, הקדשת מועדון נוער ביישוב, הקמת ספרייה בבסיס צבאי והפקת החוברת "וניקיתי דמם לא ניקיתי, וה' שוכן בציון".

סגן דוד יעקב גרנית הי"ד

יליד ותושב הישוב עפרה, בן 22 בנופלו. דוד נולד ב-ו' בכסלו תשל"ז (28.11.1976), אח תאום לישי, למד במכינה הקדם צבאית בעלי בשנה שקדמה לגיוסו. כנער הצטרף לתנועת בני עקיבא כחניך וכמדריך, וניצל כל הזדמנות לטייל בארץ. מכריו תיארו אותו כבעל כריזמה וכושר מנהיגות.

הפקה: מוסדות "בני דוד", צילום ועריכה: אולפני אתרוג

ביולי 1995 התגייס וכעבור שנה הודח מקורס טיס והתקבל לסיירת צנחנים. מפקדו, ערן שמיר הי"ד, דחק בו לצאת לקורס טיס אך הוא סרב. לאחר נפילתו של ערן בלבנון, יצא גרנית לקורס קצינים מתוך כוונה להמשיך את מורשת מפקדו. "אני לא מפחד לגמור כמוהו, כאילו שאם היו אומרים לי שזה יקרה גם לי, לא הייתי משנה את דרכי במילימטר. הייתי ממשיך בדרך הזאת כי אני יודע שזו הדרך הנכונה וכך צריך לעשות, ואין שום דרך אחרת", כתב.

את הקורס סיים בנובמבר 1998. שלושה חודשים לאחר מכן, ביום ז' באדר תשנ"ט (23.2.1999) נפל סגן דוד גרנית בקרב בלבנון, עת עלה כוח של הסיירת על מארב של החיזבאללה. תחילה נהרגו מפקד היחידה רס"ן איתן בלחסן וקצין ההנדסה סגן לירז טיטו שניצבו בראש הכוח. גרנית נטל את הפיקוד ונפגע בניסיון לחלץ את הנפגעים ולהשיב אש. את החובשים שהגיעו לטפל בו הוא שלח תחילה לטפל בפצועים אחרים, עד שהיה מאוחר מדי להצילו.

לאחר מותו קיבלה משפחתו צל"ש מאלוף פיקוד הצפון דאז, גבי אשכנזי, "על גילוי אומץ לב נדיר, חתירה למגע עם האויב בצורה הנחושה ביותר, מנהיגות ודוגמה אישית, רעות וקור רוח." הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים והותיר אחריו הורים, וארבעה אחים.

סגן עזרא אשר הי"ד

יליד קבוצת יבנה, בן 22 בנופלו. עזרא נולד ביום ז' בשבט תשל"א (2.2.1971), בן שני למשפחה בת ארבעה ילדים. הוא נקרא על שם דודו מצד אביו, ששירת כמפקד כיתה בצנחנים ונפל במהלך מרדף אחרי מחבלים בבקעת הירדן. סבתו, מצד אמו, נהרגה במלחמת השחרור בהפצצת מטוסים מצריים על קבוצת יבנה.

הפקה: מוסדות "בני דוד", צילום ועריכה: אולפני אתרוג

בהמשך עברה המשכה להתגורר במושב תקומה. את שנות התיכון העביר בישיבת כפר מימון ובתיכון הימלפרב בירושלים. עזרא אהב את הארץ אהבה עזה והרבה לטייל לאורכה ולרוחבה. בנעוריו היה חניך ומדריך בבני עקיבא והיה מוקף בחברים.

טרם גיוסו ביקש להרחיב את השכלתו התורנית ולהתכונן לצה"ל במכינת "בני דוד" בעלי. רבו תיאר כי היה בעל חוש צדק מפותח, ישר, נעים ועדין נפש. חבריו תיארו אותו כצנוע, עינו, אוהב אדם וכמשרה אווירת ביטחון. עוד בנעוריו ייעד עצמו לשרת בצנחנים בדומה לאביו ולבני משפחה נוספים.  באוגוסט 1990 התגייס והוצב לשרת בגדוד 101 של יחידת הצנחנים. הוא עבר קורס צניחה, המשיך במסלול האימון המתקדם ונשלח להרחבת הכשרתו הקרבית בקורס מ"כים חי"ר, שבסיומו קיבל דרגת רב"ט והצטרף לסגל הפיקוד בגדוד 101.

בשנת 1992 סיים קורס קציני חי"ר ושירת כמפקד מחלקה בבית-הספר למ"כים. הוא לא היה מרוצה מהצבתו כמדריך והתעקש לחזור לתפקיד קרבי ביחידתו. ביום ד' בסיוון תשנ"ג (24.5.1993), נורה עזרא מירי כוחותינו בתאונה מבצעית, במהלך מארב באזור כבריחא בדרום לבנון.  עזרא נפל יחד עם שלושה מחבריו לפלוגה: סמ"ר דביר יעקב מור חיים, סמל אהוד חלמיש וסמל יעקב גבאי. הוא הובא למנוחה בחלקה הצבאית בבית העלמין בקבוצת יבנה לצד הקברים של דודו וסבתו ובני משפחה נוספים, שנפלו במלחמות ישראל. הוא הותיר אחיו הורים ושלושה אחים.

"במותם ציוו לנו את החיים"

כאמור במבנה החדש של הישיבה שנוסדה לפני כ-30 שנה, יונצחו 24 תלמידי המוסד שנפלו חלל במערכות ישראל ובפעולות האיבה. בהיכל ייבנה  קיר מיוחד עם תמונות הנופלים, ספרי לימוד וכן 24 סרטונים בהם יסופר סיפורו הייחודי של כל אחד מהם. המטרה היא ללמד את מורשתם, מידותיהם וחייהם.

בפרויקט האינטנסיבי שהתחיל לפני כשנתיים ביקשו ב"בני דוד" לייצר סרטים אחידים כדי לתת לכל הנופלים את אותו הכבוד. "כולם שווים", סיפר המנכ"ל ליאור שטול. "המסר שלנו הוא 'במותם ציוו לנו את החיים'. הדגש הוא על החיים ולכן אין חדר חשוך. להפך, זה חדר לימוד שילמדו בו ויתחברו לחיות שלהם ואל הנצח".

"הפרויקט הוא לכל נופל יש סיפור", מדגיש שטול ומכוון לכך שסיפורים פחות ידועים על נופלי המוסדות הינם חשובים וערכיים כמו סיפורי הגבורה שזכו לכותרות ראשיות. "הרעיון הוא להתחבר לחיים ולנצח מסוים. הגוף אמנם נקטע, אך אנחנו מתחברים למהות". 

למידע מפורט על כלל הנופלים תלמידי "בני דוד" – לחצו כאן. לסרטי הנצחה נוספים – לחצו כאן.

בניית הישיבה בימים אלה בעלי. באדיבות: בני דוד
בניית הישיבה בימים אלה בעלי. באדיבות: בני דוד
הדמיית מבנה הישיבה החדש. באדיבות: בני דוד
הדמיית מבנה הישיבה החדש. באדיבות: בני דוד
בת אל בנימין

בת אל בנימין

עורכת באתר ערוץ 20