11:43 25/11/2017
דף הבית > מורשת > חג הסיגד: יום של חשבון נפש לאומי

חג הסיגד: יום של חשבון נפש לאומי

ח"כ לשעבר פנינה תמנו שטה על החג המיוחד שיוצאי אתיופיה העלו איתם לארץ. מתוך 'ח"י ברשת' עם אלירז שדה

מתוך 'ח"י ברשת'

היום נחגג חג הסיגד של בני העדה האתיופית. על פי המסורת האתיופית, חג הסיגְד חל בכל שנה בתאריך כ"ט בחשוון, שבעה שבועות אחרי יום הכיפורים – אחרי יום הכיפורים סופרים שבעה שבועות, וביום ה-50 חוגגים את חג הסיגד.

בחג זה יהודי אתיופיה מחדשים ומזכירים את הברית שנכרתה במעמד הר סיני בין עם ישראל ובין ה'. חג הסיגד הוא גם יום של געגועים ותקווה לשוב לירושלים. יהודי אתיופיה מאמינים שקיום הברית, שמירה על מצוות ה', ישמור על הקהילה ויוביל להגשמת חלומם לשוב לארץ ישראל ולירושלים.

ביום זה נהגו יהודי אתיופיה לצום ולהשתחוות לאל, כולם היו עולים על הר גבוה והקֵסִים התפללו, נאמו והטיפו לקיים את מצוות התורה. ההר הגבוה הזכיר והמחיש את עליית משה להר סיני ביום מתן תורה – יום הברית בין עם ישראל ובין ה'. כמו כן, ההר הגבוה נחשב מקום טהור ומקצת מההרים שציינו בהם את חג הסיגד הם בעלי משמעות קדושה עבור יהודי אתיופיה.

חג הסיגד נחגג בכמה כפרים מרכזיים. אנשים שגרו במקומות רחוקים יצאו למסע שלפעמים ארך כמה ימים בכדי להגיע לאותם הכפרים שצוין בהם חג הסיגד.
בבוקרו של חג הסיגד היו המשתתפים רוחצים ומיטהרים בנחל קרוב לכפר שהחג נחגג בו ולובשים בגדים לבנים. כמו כן, הוכנו מאכלים לקראת הסעודה שתיערך בסופו של היום, לאחר הצום.

מערכת ערוץ 20

מערכת ערוץ 20

לתגובות

אולי יעניין אותך גם

באר יעקב. Raphael

קהילה של ערבות או של אורבות? | פרשת "ויצא"

המפגש של יעקב אבינו עם קהילת הרועים, לה יש כללי משחק משלה, מגלה קהילה של "אורבות הדדית" והרסנית