13:30 18/12/2017
דף הבית > אקטואליה וחדשות > השלום הסלקטיבי של "מחנה השלום"

השלום הסלקטיבי של "מחנה השלום"

במפלגת העבודה הכריזו שלקראת השנה הבאה ייקחו על עצמם את ארגון העצרת לזכר רבין. אמיר איבגי תומך ברעיון ומשוכנע שמוטב שהעצרת תוגדר מראש כפוליטית

הימים האלה סביב העצרת השנתית בארבעה בנובמבר בכיכר הם זמן טוב  לברר לאיזה שלום מתכוונים האנשים שמדברים כל השנה בשמו של מחנה השלום. זה אחרי שכבר קיבלנו בהכנעה את העובדה שהמושג הזה "מחנה השלום" מייצג רק צד פוליטי אחד, כאילו שהצד השני מורכב כולו מאנשים שקמים כל בוקר ומייחלים לרגע שתהיה מלחמה.

זה ויכוח ישראלי ישן ונודה על האמת גם  קצת מתיש. ובכל זאת, השימוש הציני במושג הזה "מחנה השלום" מדהים בכל פעם מחדש.  שלום, מסבירים לנו, שלום עושים עם אוייבים, גם עם כאלה שיש להם דם על הידיים. הנה כדי להצדיק את האמירה הזאת אנחנו עדים מדי פעם למפגשים כאלה של אנשי מרצ ברמאללה עם אבו מאזן. נדבר איתו כי צריך לעשות שלום. אז לאיפה נעלמת השאיפה האנושית הזאת שלום, לפיוס, לא כשזה נוגע לשלום עם ארכיטרוריסט כמו אבו מאזן – אלא כאשר זה נוגע לאחים שלך לבני עמך שיש לך ויכוח אידאולוגי עמוק איתם.

העצרת לזכר רבין. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
העצרת לזכר רבין. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

איך זה שאותם אנשים בדיוק שמוכנים להיפגש עם פלסטינים, בהם גם כאלה שעסקו בטרור נגד ישראל – מתגלים כקיצונים ובלתי מתפשרים כאשר מדובר בבני עמם. הנה מה שכתב ח"כ מוסי רז על אסתר ברוט, המתיישבת מעופרה שהייתה אמורה לשאת דברים אמש בכיכר: "בעקבות דרישתנו המתנחלת שאמרה שרצח רבין היה כתוצאה של הסתה מימין ומשמאל לא תנאם מחר. הכיכר ניצלה מנאום הסתה. המסיתה תישאר בבית".

זה בהמשך לפוסט הזה של יושבת ראש מרצ זהבה גלאון שכתבה "אחדות, לא תודה", כלומר אפשר לדבר עם אוייבים, עם מחבלים, עם רוצחים אבל ימנים? לא תודה. ואם אתם רוצים את הסיבה בצורה יותר מפורשת אז הנה הפרסומאי אודי פרידן: "די לגמגום: הימין והרבנים רצחו את רבין. נתניהו היה שמע עודד הוביל. והערב בעצרת רבין הוא ושרה בשופינג בלונדון עם רגב. פיוס עאלק. לא! הביתה!

ואלה רק כמה דוגמאות של מי שרואים את עצמם כחלק ממחנה השלום. איזה אבסורד. אז אם אלה הדברים מה הפלא שזה מה שהיה אמש בכיכר כאשר על הבמה מדבר ראש מועצה, שהוא רחמנא לצלן גם ימני וגם מתנחל.

במפלגת העבודה כבר הכריזו שלקראת השנה הבאה ייקחו על עצמם את ארגון העצרת השנתית בארבעה בנובמבר. ואולי, עם כל הכאב זה הפיתרון. שתהיה זו עצרת שמוגדרת מראש כעצרת פוליטית – כזאת שאנשי ימין לא ידברו בה ומכאן שגם לא יזכו לקריאות בוז. אחר כך ידברו על הקרע, השיסוי והימין והרבנים שרצחו ועל מחנה השלום, שמוכן לעשות שלום עם אוייבים – אבל לא עם אחים.

לתגובות

אולי יעניין אותך גם

הלוויית המחבלים שנהרגו במנהרה, עזה. צילום: עבד רחים ח'אטיב, פלאש 90

החזרת גופות מחבלים: הקבינט יבקש דיון נוסף בבג"ץ

בהמלצת היועמ"ש, הקבינט המדיני-ביטחוני מבקש דיון נוסף בבג"ץ בנושא גופות מחבלים, הליכי החקיקה יעוכבו