דו"ח חדש של תנועת '' חושף: עיר ערבית חדשה מוקמת בימים אלו באזור הר-. לטענת 'רגבים', הדבר נעשה מתחת לאפה של מדינת ישראל ובשטחים בשליטתה. על פי הסכמי אוסלו, שטחי C נמצאים בשליטה צבאית ואזרחית של ישראל, אך פועלת על מנת לקעקע שליטה זו.

אתמול (ב') הזמינה תנועת 'רגבים' את שרת המשפטים אילת שקד וחשפו בפניה את העיר הצומחת במדבר יהודה. הסיור זכה לסיקור נרחב, בין השאר בשל הכותרות שניפקה שקד במהלכו, אודות מצבו של היישוב עמונה והאזרח הפלשתיני שפוטר לאחר שניסה להציל את חייו של הרב מיכי מרק.

  בהר חברון. באדיבות דוברות

בשטח נמצאים עשרות מאחזים ערביים בלתי חוקיים המחברים בין גושים פלשתינים ובשטח נסללות דרכים חדשות המחברות בין נקודות ההתיישבות, כשבמקביל שטחים חקלאיים מוכשרים לאורך אלפי דונמים – גם באדמות מדינה ישראל ואפילו בשטחי אש.

מתחת לפני השטח, מגלה הדו"ח, צומחת באזור עיר המתפרשת על פני תא שטח עצום של כ‑10,000 דונמים. בנוסף למאות מבני המגורים החדשים, מוקמת גם תשתית עירונית של ממש, הכוללת מבני ציבור, חינוך, דת ורפואה.עלויות פיתוח אלו יקרות מאוד ולפי מחברי הדו"ח, כל זה לא היה אפשרי ללא מימון נדיב של מדינות זרות. ישראל אינה עושה דבר על מנת למנוע את העברת המימון הזה.

האמצעי: לחבר את ערביי יו"ש והבדואים בנגב

מחברי הדו"ח מציינים כי מיקומה של העיר ההולכת ונבנית איננו מקרי. העיר, שקצב גידולה מכפיל את עצמו מדי שנים ספורות, נמצאת מעבר לקו היישובים הישראליים שנועדו לתחום את חברון ובנותיה. בכך נוצרת למעשה תשתית מסוכנת להקמת רצף התיישבות ערבית המחבר את ערביי הר חברון לפזורה הבדואית בצפון הנגב.

המטרה: לקבוע עובדות בעומק שטחי סי
המטרה: לקבוע עובדות בעומק שטחי סי

מהדו"ח עולה כי העיר החדשה מורכבת משלושה מתחמי ענק שבהם קיימת בנייה מרוכזת יותר. יסודם של המתחמים הוא בהסכמות שהושגו במחצית שנות ה‑80 בין קציני המנהל האזרחי לשלושה שבטים בדואיים שנדדו בעשרות השנים שקדמו לכך במרחב הר חברון. על פי ההסכמות, הוגדרו המתחמים כאזורים שבהם יתקיים "קיבוע" של השבטים. בשנים האחרונות ישנה תנופת גם במקטעים המחברים בין שלושת הגושים.

יש לציין כי הקמת העיר נעשית בניגוד לחוקי התכנון והבנייה באזור, אך הרשויות מתעלמות מהנעשה בשטח.

ההרכב הדמוגרפי של האזור השתנה מאז הסיכום בין קציני המנהל האזרחי ובין תושבי הפזורה הבדואית. כיום רק חלק מהתושבים המתגוררים במרחב הם צאצאים של גרעין התושבים המקורי.

חלק אחר, משמעותי בהיקפו, הוא בדואים בעלי אזרחות ישראלית שהיגרו מאזור בקעת ערד לדרום הר חברון, או כאלה שמתגוררים בשני האזורים במקביל. אחוז ניכר מהתושבים במרחב הגיע מהעיר יאטה שבשליטת הרשות הפלשתינית. מדובר בתושבים שבחרו מסיבות שונות לצאת משטחי הרשות ולעבור לשטח שנמצא תחת שליטה ישראלית.

המטרה: לספח את שטחי C

בדו"ח מודגש כי בניית העיר היא חלק מהתכנית האסטרטגית שמקדמת הרשות הפלשתינית גם באזורים אחרים ביהודה ושומרון. ברשות חוששים מיוזמות הימין הישראלי לספח את שטחי יהודה ושומרון ופועלים נמרצות על מנת לסכל זאת: "מכלול הנסיבות מחייב פעולה נחרצת, בסדר עדיפות גבוה, מצד רשויות האכיפה הישראליות, שתכליתה העברת מסר ברור לפלשתינים ולגורמים המממנים אותם", מסכמים מחברי הדו"ח.

הבוקר (ב') כוחות של המנהל האזרחי הרסו ארבעה מבנים בלתי חוקיים שנבנו על ידי פלסטינים בשטח C, סמוך לגדר היישוב כרמל שבהר חברון. על חלק מהמבנים התנוסס הדגל של .

הרס מבנים בלתי חוקים בהר חברון . צילום דוברות הר חברון
הרס מבנים בלתי חוקים בהר חברון . צילום דוברות הר חברון

יוחאי דמרי ראש מועצת הר חברון: "הבוקר פעלו רשויות החוק כנגד עברייני בנייה ומיצו את הדין בזריזות, אני מקווה שזו תחילתה של מגמה שכן עד כה המסר שעבר באי אכיפת החוק הוא שמדינת ישראל מעלימה עין ומכשירה את הבניה. הדבר הביא לצמיחה בהיקפי הבניה הלא חוקית של הערבים."

 


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.