תגלית נדירה ומסקרנת נחשפה בסוף השבוע ע"י מטיילים בבור מים בשפלת יהודה: על קירות הבור החצוב בסלע קירטון, נחרטו חרותות קדומות של מנורת שבעת קנים ושל צלב.

חריתת מנורת שבעת קנים. צילום: סער גנור, רשות העתיקות
חריתת מנורת שבעת קנים. צילום: סער גנור, רשות העתיקות

בסוף השבוע יצאו המטיילים מיקי ברקל, ספי גבעוני ועידו מרוז, החברים במועדון שוחרי המערות הישראלי, לטיול במערות נסתרות באזור שפלת יהודה.

מרוז סיפר: "שמענו שיש מערות מעניינות באזור. התחלנו להציץ לתוכן, וכך הגענו למערה הזו. זו מערה מאוד מרשימה, עם גומחות חצובות בסלע וחריתות בקיר. רגע לפני שעלינו חזרה, פתאום זיהינו חריתה שבמבט ראשון נראתה כמו חנוכיה. כשהבנו שמדובר בתיאור עתיק של מנורה, מאוד התרגשנו. המראה היה ברור מאוד. יצאנו מהמערה ודיווחנו על התגלית לרשות העתיקות".

ביקור פקחי רשות העתיקות באתר. הדובר: סער גנור, ארכיאולוג מחוז אשקלון ברשות העתיקות. צילום: אמיל אלג'ם, באדיבות רשות העתיקות

למנורה שנחרתה על קיר המערה בסיס של שלוש רגליים, ונראה כי היא מתארת את המנורה שהוצבה בבית המקדש בתקופת בית שני. בסמוך למנורה נחרט צלב.

על דפנות המערה נמצאה חריתה נוספת, הנראית כמפתח ארכובה, האופייני לעת העתיקה, וחריתות נוספות שחלקן עדין לא פוענחו.

עידו מרוז ומיקי ברקל לצד חריתה הנראית כמפתח ארכובה. צילום: ספי גבעוני
עידו מרוז ומיקי ברקל לצד חריתה הנראית כמפתח ארכובה. צילום: ספי גבעוני

בצמוד לבור המים נמצא קולומבריום שבו נהגו לגדל יונים בעת העתיקה. בימי הבית השני, שימשו היונים כחלק מטקס הקרבת הקורבנות בבית המקדש.

הקולומבריום. צילום: סער גנור, רשות העתיקות
הקולומבריום. צילום: סער גנור, רשות העתיקות

לדברי סער גנור, ארכיאולוג מחוז אשקלון ברשות העתיקות, "באתר מוכרים מבנים ומערכות מסתור מימי מרד בר כוכבא (מאה 2 לספירה), ומבנים מהתקופה הביזנטית. נדיר למצוא תחריט קיר של מנורה, והתגלית המרגשת, שנחשפה באופן סמלי בחג החנוכה, מחזקת את הידע המחקרי על אופיו היהודי של היישוב בתקופת בית שני".

עוד הוסיף גנור כי "ככל הנראה, המנורה נחרתה בבור המים לאחר חציבתו הראשונה – אולי על ידי תושבי היישוב היהודי ששכן במקום בימי בית שני וימי בר כוכבא, ומאוחר יותר – בתקופה הביזנטית – יתכן שבמאה ה-4 לספירה, נחרט הצלב".

חריתת צלב. צילום: סער גנור, רשות העתיקות
חריתת צלב. צילום: סער גנור, רשות העתיקות

המנורה היא סמל יהודי מובהק בעת העתיקה. באזור שפלת יהודה מוכרים עד כה שני תחריטי מנורות: האחד – בבית בד בבית לויה, בו המנורה מתוארת בסגנון דומה, והשני – במערכת קבורה באזור בית גוברין. מנורות נוספות מתוארות על נרות חרס מטיפוס בית נטיף.

לאור התגלית המעניינת, שמוסיפה נדבך חשוב לידע הארכיאולוגי על האזור, תוסיף רשות העתיקות לחקור את האתר, שמיקומו המדוייק אינו נמסר על מנת להגן עליו ועל בטיחות המטיילים.

המטיילים שגילו את התגלית יקבלו מרשות העתיקות תעודה על אזרחותם הטובה, ויוזמנו להשתתף בסקרים הארכיאולוגיים הבאים שתערוך הרשות בשפלת יהודה.

בת אל בנימין

בת אל בנימין

עורכת באתר ערוץ 20