החלק השני בדו"ח המבקר שמתפרסם היום (ג') עוסק בהתמודדות עם איום המנהרות והוא חמור וחריף מהדו"ח העוסק בהתנהלות הקבינט. המבקר קובע כי ההתמודדות של צה"ל עם אתגר המנהרות ברצועת עזה היתה לקויה ולמעשה כשלה בכל שלביה ולמרבה הצער, גם בתקופה שלאחר סיום מבצע "צוק איתן".

מתוך 'לפני כולם' א'-ה' 19:00

צה"ל השמיד רק כמחצית מהמנהרות ההתקפיות, ובשטח נותרו התקפיות החודרות לשטחנו. המבקר קובע כי השימוש הנרחב והיעיל שעשה האויב במנהרות הלחימה "הפתיע את צה"ל".

עוד קובע המבקר כי גם בגזרת לבנון "יש עיסוק במנהרות וחיזבאללה הרחיב מאז מלחמת לבנון השנייה את מערכיו התת-קרקעיים בדרום לבנון, בעיקר במרחבים האורבניים". המבקר מציין כי הוחלט שלא לפרסם את פרק הביקורת במלואו "לשם שמירה על ביטחון המדינה".

שקופית 1
"לא נערך מחקר מודיעני משמעותי על המנהרות ההגנתיות"

המבקר מחלק את איום המנהרות לארבעה סוגים שונים: מנהרות התקפיות, מנהרות הגנתיות, מנהרות הברחה, ומנהרות אסטרטגיות או "בונקרים תת קרקעיים בעומק שטח האויב".

מנהרות התחקיר התת קרקעי

כתוצאה מתכנית ההתנתקות, מציין המבקר, השתלט חמאס על הרצועה, התנתק מהרשות הפלסטינית והחל לתפקד כישות מדינתית בעלת ארגון צבאי. "בעקבות יציאת צה"ל מרצועת עזה לא הוגדרה הרצועה כ'מדינת יעד'", כותב המבקר. בדיון שנערך בפברואר 2015 קבע ראש השב"כ כי "שב"כ אינו נמצא פיזית בשטח ולכן קשה לו לפתח יכולות כפי שיש במקומות בהם יש גישה לשטח".

המבקר מציין כי מצא "ליקויים במאמץ האיסוף המודיעיני הן באמ"ן והן בשב"כ מול איום המנהרות ההתקפיות מרצועת עזה משנת 2008 ועד מבצע צוק איתן". כך עולה, כי רק לאחר חשיפת מקטע ממנהרה בשטח ישראל בסוף שנת 2013 הגבירו אמ"ן ושב"כ את המאמץ מול המנהרות ההתקפיות מהרצועה והשקיעו בו משאבים רבים, אך זה כבר היה מאוחר מידי. "הפעלת חלק מאמצעי האיסוף בעת ההיא הייתה כבר מאוחרת, ועד למבצע 'צוק איתן' הם הניבו תוצרים מודיעיניים מעטים על המנהרות ההתקפיות… כך שהם לא הביאו לחשיפת היבטים חשובים אחרים של המנהרות".

"אמ"ן לא ערך מחקר מודיעיני משמעותי על המנהרות ברצועה". שר הביטחון יעלון וראש אמ"ן כוכבי. צילום: אריאל חרמוני, פלאש 90
"אמ"ן לא ערך מחקר מודיעיני משמעותי על המנהרות ברצועה". יעלון וראש אמ"ן כוכבי. צילום: אריאל חרמוני, פלאש 90

גם איסוף המודיעין מול המנהרות ההגנתיות היה מועט ולא מספק. המבקר קובע כי התחקיר הצה"לי מצא ליקויים חמורים שהשפיעו על לחימת הכוחות במהלך המבצע. "לכוחות היבשה שלחמו ברצועת עזה היה פער מודיעיני משמעותי לגבי המנהרות ההגנתיות ברצועה", מצטט המבקר.

"לכוחות הלוחמים מידע זה היה חסר מאוד ויותר מכך – הוחמצה הזדמנות לתקוף מתחמים אלה, לפגוע בהיערכות המגננתית ואולי גם במנהרות ההתקפי. גם פריסת המנהרות וההיערכות הדרמטית של האויב למבצעי חטיפה באמצעות המנהרות היתה בחזקת נעלם עבור הכוחות הלוחמים". הכוחות בשטח, מציין המבקר, סבלו מחוסר משמעותי במידע על המנהרות ההגנתיות.

המבקר מותח ביקורת חריפה על ראש אמ"ן דאז , כיום אלוף פיקוד צפון, על שהטיל את האחריות למחקר המודיעיני על איום המנהרות על פיקוד דרום ואוגדת עזה. "כתוצאה מכך", מציין המבקר, "חטיבת המחקר באמ"ן, גוף המחקר המודיעיני הראשי של צה"ל, כמעט ולא עסקה באופן עצמאי במחקר מודיעיני על איום המנהרות ההתקפיות, והסתפקה בעיקר בשיקוף תוצרי המודיעין של מחלקות המודיעין של אוגדת עזה ופיקוד דרום".

חיל האוויר רויטרס

"בשנתיים שקדמו לבצע 'צוק איתן' לא ערכו – לא פיקוד דרום ולא חטיבת המחקר באמ"ן – מחקר מודיעני משמעותי על המנהרות ההגנתיות ברצועה, על אף היותן מרכיב מרכזי במערך של חמאס, והיותה של רצועת עזה זירת הלחימה העיקרית של צה"ל בשנים האחרונות", קובע המבקר ומוסיף כי אגף המודיעין לא פעל בצורה שיטתית ולא מיצה את המשאבים והמידע שעמדו לרשותו. "הדבר יצר פערים משמעותיים בפענוח השטח בגזרת אוגדת עזה ובניתוח מידע קיים, שייתכן שיכול היה אף לחולל התרעות להתקפות שנעשו מהמנהרות בשטחנו ולמנוע אותן, כולל במבצע 'צוק איתן'".

במילים אחרות, המבקר קובע שעבודת מודיעין יסודית ושיטתית יכולה היתה למנוע התקפות מחבלי חמאס דרך המנהרות בשטח ישראל.

איכות המודיעין: "מנע יכולת לסכל התקפות כנגד כוחות צה"ל"

גם על המודיעין שכן הושג, מותח המבקר ביקורת חריפה. לאמ"ן ולשב"כ, מתברר, היו "פערי מודיעין משמעותיים במידע המודיעיני שהעבירו לכוחות ביחס למנהרות ברצועה, במיוחד ביחס למנהרות ההגנתיות, שהשפיעו על התמודדות עם האיום לפני המבצע ובמהלכו.

"היעדרו של כלל המידע המודיעיני הקשה על הכוחות המתמרנים להשיג את אחד היעדים המרכזיים של מבצע צוק איתן – השמדה ונטרול כלל המנהרות ההתקפיות". שוב, גם במקרה הזה, מציין המבקר כי "היעדרו של מודיעין רלוונטי והערכות שגויות לגבי מצב מוכנותן של חלק מהמנהרות מנע את היכולת לסכל התקפות שנעשו מהם בשטחנו או בשטח הרצועה כנגד כוחות צה"ל במהלך מבצע 'צוק איתן'".

"היעדר מודיעין מנע את היכולת לסכל התקפות מהמנהרות". לוחמינו ברצועת עזה, מבצע צוק איתן. צילום: דו"צ
"היעדר מודיעין מנע את היכולת לסכל התקפות מהמנהרות". לוחמינו ברצועת עזה, מבצע צוק איתן. צילום: דו"צ

בכל הנוגע לשיתוף הפעולה בין אגף המודיעין בצה"ל לבין השב"כ בנושא המנהרות, מצא המבקר "ליקויים שהיתה להם השלכה גם על מיצוי המודיעין בתחום המנהרות". התנהלות שני הגופים, כפי שמתאר המבקר, אמורה להדאיג כל אזרח במדינת ישראל.

הגופים לא הציגו את המחלוקות ביניהם לשר לענייני מודיעין וגם לאחר שנוסח הסכם לשיתוף פעולה בפברואר 2015 לא סולקו "המתחים, המחלוקות והוויכוחים בין אמ"ן ובין השב"כ ביחס לשיתוף הפעולה המודיעיני ביניהם". רק בנובמבר 2016 נחתם הסכם שיתוף פעולה בין אמ"ן לשב"כ.

הכנה לשטח רווי מנהרות דוצ

המבקר מותח ביקורת על העובדה שאיום המנהרות לא שולב בצי"ח (ציון ידיעות חיוניות) הלאומי. "אף על פי שאיום המנהרות מרצועת עזה גבר בהתמדה ברבות השנים, לא חל שינוי בהתייחסות לאיום זה בצי"ח הלאומי בשנים 2010-2014 והוא לא זכה להתייחסות ייחודית ונרחבת", כותב המבקר וקובע כי "היעדרו של איום המנהרות מהצי"ח הלאומי פגע בהכרח בהקצאת המשאבים של קהילת המודיעין לטיפול באיום זה במשך השנים".

"אי הכנסתו של איום המנהרות לצי"ח הלאומי מגדיר ומשדר לכל העוסקים בנושא שהנושא בסדר עדיפות נמוך, ובכך היה כדי לפגוע בהכוונת המאמצים בהתמודדות הכוללת של מדינת ישראל עם האיום בתקופה האמורה", קובע המבקר ומעיר לראש הממשלה, לשר הביטחון לשעבר משה יעלון ולרמטכ"ל לשעבר שעליהם היה "לפקח על גיבוש הצי"ח הלאומי, לבקר אותו ולהשפיע עליו".

כוחות שריון יוצאים מרצועת עזה, מבצע צוק איתן. צילום: רויטרס
כוחות שריון יוצאים מרצועת עזה, מבצע צוק איתן. צילום: רויטרס

עוד קובע המבקר כי איום המנהרות לא שולב בצי"ח של אמ"ן למרות החומרה שבה הוגדר. רק בפברואר 2014 הכניס ראש השב"כ דאז יורם כהן את איום המנהרות לראשונה לתכנית העבודה, דבר ש"אינו מתיישב עם חומרת האיום והתהוותו לאורך השנים".

"הכוונה, פיקוח ובקרה הדוקים יותר וקביעה של סדרי עדיפויות במאמצים המודיעיניים בהתאמה לאיום המנהרות, ובזמן, היו מסייעים באופן טוב יותר לפעילות צה"ל לאיתור מנהרות החוצות לשטחנו וכן לפעילות המבצעית במבצע 'צוק איתן'", קובע המבקר.

בסיום, מזהיר מבקר המדינה כי בשנים שמאז מלחמת לבנון השנייה ועד מבצע "צוק איתן" נעשו פעולות איסוף ומחקר על ארגון חיזבאללה, "אך רק באופן חלקי על תשתית המנהרות בלבנון". בסיכום הפרק, מציין המבקר לטובה את פעולותיו של האלוף אביב כוכבי "לגיבוש הסכם שיתוף הפעולה הבין-ארגוני, צעד חשוב לחיזוק שיתוף הפעולה המודיעיני בין אמ"ן לשב"כ".

תכנית ללחימה במנהרות: "ליקוי בסיסי מתמשך"

שקופית 2

בחודש פברואר 2008 פרסם אגף התכנון בצה"ל את "מפת הדרכים ללחימה בתווך תת-קרקעי". מבקר המדינה מצא כי נכון למבצע "צוק איתן", שש שנים וחצי לאחר הפצת טיוטת התפיסה המבצעית המטכ"לית, לא היתה קיימת תפיסה מבצעי תחומית מטכ"לית. "היעדר התפיסה המבצעית השפיע על מוכנות הכוחות ללחימה במבצע 'צוק איתן'". גם אגף מבצעים לא כתב "תורת יסוד תחומית לנושא המנהרות".

"למעשה", כותב המבקר, "נותרה מפת הדרכים ללחימה בתת"ק כ'אבן שאין לה הופכין', לא השיגה את מטרתה ולא הביאה לקידום הטיפול בבניין הכוח בתחום ההתמודדות עם איום המנהרות".

"היעדרה של תפיסה מבצעית מטכ"לית בנושא איום המנהרות הוא ליקוי בסיסי מתמשך. הדבר גם פגע בגיבוש התכנית לבניין הכוח מול האיום וכתוצאה מכך בהכנת הכוחות להתמודדות עמו", מסכם המבקר.

רק לאחר מבצע "צוק איתן" נזכרו בצה"ל לפרסם הוראות לחימה לשטח רווי מנהרות, וטכניקה קרבית לאיתור, מיפוי והשמדת מנהרות. עד למועד זה, כלומר במהלך מבצע "צוק איתן", "במקרים שבהם נדרשו כוחות הנדסה להשמיד מנהרות התקפיות, הם עשו זאת תוך גיבוש טכניקה אד-הוק לאותו מבצע השמדה, או בהסתמכות על טכניקות ישנות שפותחו למנהרות ההברחה של ציר 'פילדלפי' בשנת 2006". המבקר קובע כי הטכניקות המיושנות הללו, לא התאימו לנדרש במבצע "צוק איתן".

25.7.2014 © Jack Guez / Reuters;
"צה"ל השמיד מנהרות בהסתמכות על טכניקות ישנות". קצין צה"ל במנהרת חמאס שהתגלתה בגבול הרצועה במהלך מבצע צוק איתן. צילום: רויטרס

מבקר המדינה קובע כי צה"ל לא התאים את עצמו ללחימה מול איום המנהרות. בין היתר, לא טופלו או טופלו במידה מועטה: ארגון הסד"כ, הגדרת הכשירויות הנדרשות מהיחידות השונות, גיבוש תורות וטכניקות, נהלים והוראות, תכניות אש ייעודיות, הקמת מתקני אימון וניסויים, ציוד היחידות באמל"ח מתאים ואימונן. חטיבת התכנון לא קיימה אף לא דיון אחד על מימוש תורת הלחימה במנהרות.

גם פיקוד הדרום סופג ביקורת חריפה על אופן הטיפול וההיערכות ללחימה בשטח רווי מנהרות. "לא ניתן מענה התקפי למצב שבו יידרשו הכוחות הלוחמים להתמודד עם המנהרות כשייכנסו לרצועה במקרה של לחימה ויתמרנו בשטח רווי מנהרות", קובע המבקר.

צה"ל, מסכם המבקר, "לא החזיק תכנית מבצעית רלוונטית המספקת מענה מלא לאיום המנהרות, כולל התמודדות עם המנהרות בשטח רצועת עזה".

"חלק מהחטיבות שלחמו במבצע קיבלו את התכנית או השלימו את ההכנות לתכנית רק תוך כדי המבצע", קובע המבקר. "הפצת תכנית מבצעית במועד כה מאוחר פגעה משמעותית בתהליך התכנון המבצעי של הכוחות שלקחו חלק בלחימה ובבניין הכוח שלהם, דבר שיש בו כדי להשפיע על יכולתם לקיים באופן מיטבי את הפקודה שניתנה להם".

"הכוחות נכנסו לרצועה ללא הכנה"

חריפה במיוחד היא הביקורת הנמתחת על הכשרת כוחות השדה לקראת התמודדות עם המנהרות, משנת 2008 ועד לצוק איתן. "הגורמים האחראיים להכשרת כוחות השדה ולאימונם ללחימה באיום המנהרות, לא עמדו במשימתם זאת", קובע המבקר. "היעדר הכשרת הכוחות ואימונם הביא לכך שכוחות אלה נאלצו להתמודד בלחימה בשטח רווי מנהרות ללא הכנה יסודית ובלי שפותח או שסופק להם האמל"ח הנדרש. חוסר ההכנה בהכשרה ובאימונים להתמודד עם האיום בלט במיוחד אצל הכוחות הייעודיים – יחידת ההנדסה למשימות מיוחדות (יהל"ם) – שנועד להם תפקיד מרכזי בהתמודדות עם איום

2.8.2014 © Baz Ratner / Reuters;
"צה"ל נלחם בשטח רווי מנהרות ללא הכנה יסודית". לוחמינו יוצאים מהרצועה בסיום מבצע צוק איתן. צילום: רויטרס

"לא היה בידי הכוחות הלוחמים מענה התקפי למצב שבו ידרשו לתמרן בשטח לחימה רווי מנהרות ברצועת עזה", קובע המבקר. "לא נעשה תהליך מבצעי שלם, ולא היתה בידי צה"ל תכנית מבצעית רלוונטית המספקת מענה מלא לאיום, כולל התמודדות עם המנהרות בשטח רצועת עזה. זרוע היבשה לא אימנה ולא ציידה את כוחות היבשה – הן את היחידות הייעודיות והן את חטיבות החי"ר והשריון – באופן שיאפשר להן להתמודד בהצלחה עם איום המנהרות, והביאה לכך שכוחות אלה נאלצו להתמודד עם האיום ללא שהוכנו לכך ביסודיות".

" לא בנה את כוחו כנגד איום המנהרות"

המבקר תוקף בחריפות את מוכנות חיל האוויר להתמודדות מול איום המנהרות. "חיל האוויר לא בנה את כוחו כנגד איום המנהרות ברצועת עזה, בדגש על המנהרות ההתקפיות", קובע המבקר. "במהלך מבצע צוק איתן נדרש חיל האוויר לפעול כנגד המנהרות ומצא עצמו עם יכולת התמודדות מצומצמת ביותר, כשחסרים לו ידע, מודיעין, תכניות מבצעיות מתאימות, כשירויות ויכולות רלוונטיות".

."חיל האוויר פעל נגד המנהרות כשהוא חסר מודיעין ותכניות מבצעיות". מסוק צה"ל משחרר נורים בגבול הרצועה, מבצע צוק איתן. צילום: משה שי, פלאש 90
."חיל האוויר פעל נגד המנהרות כשהוא חסר מודיעין ותכניות מבצעיות". מסוק צה"ל משחרר נורים בגבול הרצועה, מבצע צוק איתן. צילום: משה שי, פלאש 90

"המצב שבו כוחות ההנדסה שנדרשו להשמיד מנהרות התקשו לבצע את משימתם עקב תקיפות חיל האוויר אותן, כמו גם היעדר נוהל בחיל האוויר לפתיחה באש בשטחנו, מצביעים אף הם על ליקויים בבניין הכוח של חיל האוויר ושל כוחות היבשה לצורך ההתמודדות עם האיום", כותב המבקר.

המבקר מסכם וקובע כי "חיל האוויר לא בנה את כוחו כנגד איום המנהרות בדגש על המנהרות ההתקפיות".

השמדת המנהרות: "צה"ל לא השלים את משימתו"

המבקר בדק את התנהלות פיקוד דרום מול איום המנהרות ומצא ליקויים חמורים בהיערכותו מול האיום. מאז 2008, קובע המבקר, פיקוד דרום פעל מול המנהרות ללא תכנית מוגדרת וסדורה. המבקר מציין כי "למרות המאמצים הרבים שהושקעו עד למבצע 'צוק איתן' לגילוי מנהרות התקפיות בשטחנו באמצעות אמצעים מכניים מסוימים, לא גילה פיקוד הדרום ולא מנהרה התקפית אחת".

"כל המנהרות ההתקפיות שנחשפו בשטחנו עד למבצע ובמהלכו התגלו באקראי או כתוצאה מפח"ע שהופעלה דרכן, למעט מנהרה אחת".

18.8.2014 © Mohammed Salem / Reuters;
"כל המנהרות ההתקפיות התגלו באקראי". מחבלי חמאס במנהרה, אוגוסט 2014. צילום: רויטרס

גם טיפול צה"ל במנהרות עצמן במהלך המבצע לקה בחסר. המבקר מצא כי מתוך כלל המנהרות ההתקפיות, צה"ל השמיד את מחציתן וניטרל כמה נוספות. יתר המנהרות ההתקפיות שובשו בלבד או נותרו כשירות. "מכאן נובע שבמשימה מרכזית וייעודית שהיתה לצה"ל במבצע 'צוק איתן' – השמדה או נטרול של המנהרות ההתקפיות – צה"ל השמיד או נטרל רק כמחציתן ובכך לא השלים את משימתו".

"משרד הביטחון ערער את ביטחון התושבים"

המבקר שפירא בדק את טיפול משרד הביטחון במרכיבי הביטחון ביישובי עוטף עזה. הממצאים, יש לומר, קשים במיוחד. כך למשל עולה כי בשנים שלפני מבצע "צוק איתן" "שחק משרד הביטחון את תקציב האחזקה של מרכיבי הביטחון באופן משמעותי, ואת תקציב ההתעצמות שחק עד שהגיע לאפס בשנים 2013-14".

השחיקה והקיצוץ החד במרכיבי הביטחון בישובים המאוימים, קובע המבקר, "היה בהם כדי לפגוע בצורך לתת מענה הגנתי ראשוני לישובי עוטף עזה כנגד המחבלים שיחדרו לשטחנו באמצעות מנהרות".

 "משרד הביטחון ערער את ביטחון תושבי עוטף עזה". שר הביטחון יעלון במהלך ביקור בשער הנגב, מבצע צוק איתן. צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
"משרד הביטחון ערער את ביטחון תושבי עוטף עזה". שר הביטחון יעלון במהלך ביקור בשער הנגב, מבצע צוק איתן. צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

המבקר מונה את הצעדים שנקט משרד הביטחון בשנים שלפני "צוק איתן" וערערו את ביטחון התושבים. בין היתר, ביטול האבטחה באמצעות חיילי הגנת היישובים, הוצאת מוצבי צה"ל מיישובים בעוטף עזה, הפסקת המימון של אימון כיתות הכוננות, שינוי בהגדרות השכר של רכזי הביטחון ביישובים ואימונים לא מספקים לרבש"צים ולכיתות הכוננות.

במהלך המבצע "נזכר" משרד הביטחון כי עליו לנסות להחזיר את לתושבים את תחושת הביטחון. כך למשל, החליט לחזק את המיגון ביישובי עוטף עזה. אלא שלשלב א' בתכנית, לו הוקצו 32 מיליון שקלים, לא היתה תכנית סדורה והתקציב נגמר ללא השלמת כלל המשימות. תקציב נוסף שאושר לפרויקט לא הועבר או הועבר חלקית.

"תושבי עוטף עזה עומדים איתן במשך שנים אל מול ההתקפות מרצועת עזה", כותב המבקר. אלא ש"לא רק שמרכיבי הביטחון ביישובי עוטף עזה לא חוזקו, אלא אף קוצצו עבורם התקציבים והיקף הכוחות להכנת היישובים בעוטף עזה בתקופת זאת צומצם. מצופה היה שמערכת הביטחון דווקא תגביר את ההגנה ליישובי עוטף עזה".

מטכל יהודה ארי פלאש2

הדו"ח מסכם בהערה אישית למטכ"ל. "אין לפטור את המטכ"ל והעומדים בראשו מאחריות למצב שבו הגיע צה"ל בהיבטי בניין הכוח והפעלתו למבצע 'צוק איתן'".

הפתרון הטכנולוגי: "כשל בתהליכי התכנון, ההיערכות והניהול של הנושא"

דו"ח מבקר המדינה בדק את הטיפול במנהרות גם בהיבט הטכנולוגי ומצא בו כשלים וליקויים משמעותיים. בין היתר, הליקויים באו לידי ביטוי "בעיכובים לא סבירים בפעילת הפיתוח, שגרמו לאיבוד זמן יקר במתן מענה טכנולוגי לאיתור ולגילוי המנהרות, וכן בבדיקות חלקיות ולא ממצות של הצעות לטכנולוגיות לאיתור מנהרות".

"גם בציר הטכנולוגי, כמו בשני הצירים האחרים – הציר המודיעיני וציר בניית הכוח והפעלתו – תגובת מערכת הביטחון להתפתחותו של איום המנהרות ברצועת עזה ובלבנון היתה חסרה ואיטית, ולא צלחה במבחן התוצאה", נכתב בדו"ח. "מראשית שנות האלפיים ועד לשנת 2010 התמודדו גופי המחקר ופיתוח עם האיום באופן צר, ללא בניית ידע מספק, אתרי ניסויים, יכולות סימולציה רלוונטיים ועוד".

המבקר מציין כי חלק מהליקויים שעליהם הצביע דו"ח המבקר בשנת 2007, לא תוקנו במהלך השנים שלאחר מכן. עד לשנת 2010, מציין המבקר, ההתקדמות בתחום המיפוי של המנהרות והשמדתן היתה מעטה. המבקר מזכיר פיתוח מערכת ספציפית שלגביה "נעשה מספר מועט של ניסיונות שכשלו".. בתחום מיפוי המנהרות "לא נעשתה כל התקדמות משמעותית".

. "מערכת הביטחון עמדה מול שוקת שבורה בהתמודדות הטכנולוגית מול המנהרות". פלסטינים בפתח מנהרה ברפיח במהלך מבצע צוק איתן. צילום: עבד רחים חטיב, פלאש 90
. "מערכת הביטחון עמדה מול שוקת שבורה בהתמודדות הטכנולוגית מול המנהרות". פלסטינים בפתח מנהרה ברפיח במהלך מבצע צוק איתן. צילום: עבד רחים חטיב, פלאש 90

מערכת נוספת שנועדה לגלות מנהרות נכשלה "למרות התקוות הגדולות שתלו בה לאורך פרויקט פיתוחה. המערכת נכשלה במבחן המציאות והפרויקט נעצר בסוף 2009 בשלב הניסויים המבצעיים".

ההתמקדות במערכת זו, ובעיקר הכישלון שלה, העמידו את מערכת הביטחון "מול שוקת שבורה בהתמודדות הטכנולוגית העיקרית מול איום המנהרות, ללא פתרון חלופי". המבקר מצטט את מפקד זרוע היבשה דאז כמי שסבר שעשר השנים עד לאותה שנה התאפיינו "בחיפוש אחר פתרון קסם ללא חקר שיטתי ויסודי".

"התוצאות האמורות משקפות כשל בתהליכי התכנון, ההיערכות והניהול של הנושא", קובע המבקר.

בשנת 2010 הותנע "פרויקט א'" שבוסס על טכנולוגיה מסוימת. הפרויקט הוגדר כ"פרויקט חירום" והיעד היה פריסת המערכת עד לסוף יוני 2014. בפועל, עם פתיחת מבצע "צוק איתן", שלב א' בפרויקט לא היה מוכן ואילו רק חלקים קטנים בפרויקט נפרסו בגזרת עזה. "משמעות הדבר היא שבעת פתיחת מבצע 'צוק איתן' היתה בידי צה"ל יכולת קטנה בלבד לגילוי מנהרות".

עוד מצא המבקר, כי כוח האדם שהוקצה בזרוע היבשה לפיתוח אמל"ח לצורך גילוי, איתור, מיפוי או השמדה של מנהרות היה "מצומצם ביותר ובדרג זוטר". כך למשל, עד לאמצע שנת 2013היה בחיל ההנדסה ראש מדור אחד בלבד שעסק בנושא, וגם זה בחצי תקן בלבד.

בסוף 2013, מציין המבקר, עדיין לא סיימו בזרוע היבשה את פיתוחה של אף מערכת עבור הכוחות הלוחמים לטיפול במנהרות. "צרכים מבצעיים הכרחיים להתמודדות אפקטיבית של הכוחות הלוחמים עם איום המנהרות לא קיבלו מענה במשך שנים".

"ייתכן, כי היענות מוקדמת ומהירה יותר של גורמי האמל"ח בזרוע היבשה לקידום הטכנולוגיות, היתה יכולה להניב מערכות ואמל"ח בשלים יותר, שניתן היה לעשות בהם שימוש במבצע 'צוק איתן'", קובע המבקר.

גם חלקו של אגף המודיעין בצה"ל לא נפקד מחלק זה של דו"ח המבקר. "גורמים באמ"ן החלו לעסוק באופן מסוים באיום המנהרות מסוף שנת 2013", מציין המבקר, "אולם נושא המנהרות שולב לראשונה בתכנית העבודה של גורמים אלה רק בסוף הרבעון הראשון של 2015".

 "אמ"ן לא עסק באיום המנהרות עד סוף 2013". ראש אמ"ן לשעבר האלוף אביב כוכבי. צילום: הדס פרוש, פלאש 90
"אמ"ן לא עסק באיום המנהרות עד סוף 2013". ראש אמ"ן לשעבר האלוף אביב כוכבי. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

המבקר מציין לשבח את גורמי אמ"ן שעסקו בנושא בטרם מבצע "צוק איתן", "מחוץ לתכנית העבודה שלהם וללא שאף גורם מטכ"לי הורה להם לעשות כן, והתוצאות שאליהן הגיעו ראויות לשבח"

למרבה ההפתעה, המחסור הכלל-צה"לי בפתרון טכנולוגי לאיום המנהרות, הביא ליוזמות מקומיות בצה"ל שאותם המבקר מציין לשבח ולגנאי. "המחסור בטכנולוגיות הביא יוזמות עצמאיות של יחידות צבאיות נוספות שניסו לפתח, לקנות או לאתר מוצרים הנותנים מענה לפערים בהתמודדות עם האיום".

כך למשל, מציין המבקר את חטיבת גבעתי, שעליה פיקד תא"ל , כמי שיזמה פתרון משלה ללחימה בשטח רווי מנהרות. "חטיבת גבעתי פיתחה בחודשים שקדמו למבצע אמל"ח לכוחות היבשה לזיהוי בשטח של מנהרות על בסיס מוצר מדף", כותב המבקר. "פעולה זאת הביאה לתוצאות שיש לציינן לחיוב".
אולם, כותב המבקר, "קידומן של יוזמות עצמאיות כגון זאת משקף חוסר תיאום והיעדר הנעה של מאמץ רב-נתיבי על ידי גורם מחקר ופיתוח מרכזי המרכז מאמץ זה". עוד מציין המבקר לשבח את תא"ל מיקי אדלשטיין על פעולותיו בתחום "ההתמודדות הטכנולוגית עם איום המנהרות בחודשים שקדמו למבצע, ובעיקר בתקופת המבצע עצמו".

תא"ל עופר וינטר. "חטיבת גבעתי פיתחה אמצעי לזיהוי בשטח של מנהרות". צילום: דו"צ
תא"ל עופר וינטר. "חטיבת גבעתי פיתחה אמצעי לזיהוי בשטח של מנהרות". צילום: דו"צ

המבקר מציין כי איום המנהרות, גם לאחר "צוק איתן", ממשיך לסכן את תושבי עוטף עזה משום שחמאס ממשיך לחפור מנהרות התקפיות מרצועת עזה לשטחנו, וכי "בכל יום שבו לא ניתן מענה לאיום זה או שחל בו עיכוב, חשופים תושבי עזה לפוטנציאל הנזק החמור של האיום".

למרות זאת, רק בסוף מרץ 2015, באיחור של שנה, החלה פריסת מערכת "פרויקט א'" בגבול הרצועה. מתברר כי אי הסכמה נתגלעה בין מפא"ת (מנהל למחקר פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) לבין מפקד פיקוד דרום האלוף סמי תורג'מן ש"הטיל ספק ביחס לבשלותה של המערכת ויכולותיה". המבקר מתאר כיצד מחלוקת זו הביאה לעיכובים רבים בפריסת המערכת. האלוף תורג'מן, מציין המבקר, לא מילא את פקודות הרמטכ"ל איזנקוט וסגנו יאיר גולן ולא פרס את המערכת באורך הרצוי. גם לאחר הנחיות מצד ראש הממשלה, שגררו פקודות ברורות מצד הרמטכ"ל, המשיך פיקוד הדרום לעכב את פריסת המערכת.

אלוף פיקוד הדרום במהלך מבצע צוק איתן. "חוסר החלטיות". צילום: גדעון מרקוביץ', פלאש 90
אלוף פיקוד הדרום במהלך מבצע צוק איתן. "חוסר החלטיות". צילום: גדעון מרקוביץ', פלאש 90

המבקר מציין שהפיקוח והבקרה של הרמטכ"ל איזנקוט וסגנו יאיר גולן על פריסת המערכת היה לקוי. הרמטכ"ל איזנקוט אף מציין בדיון בנובמבר 2015 כי על אף המאמצים שהושקעו, "טרם הושג היעד ולא עמדנו במשימה". אך גם זה ללא הועיל. פיקוד הדרום המשיך לעכב את פריסת המערכת, דבר שהביא את סגןן הרמטכ"ל להעיר לפיקוד דרום "על חוסר ההחלטיות בנוגע להמשך הפרויקט".

הדברים הגיעו לשיא כאשר סגן הרמטכ"ל נאלץ לגבש אמנה (!) שתוודא את מימוש הפרויקט. על האמנה חתמו מפקד זרוע היבשה, סגן הרמטכ"ל ואלוף פיקוד הדרום. "גיבוש אמנה לאופן מימוש הפרויקט – יש בה כדי להעיד יותר מכל על החולשה הבולטת והמתמשכת ביישום פריסתה של המערכת", נכתב בדו"ח המבקר. רק במהלך המחצית הראשונה של 2016 התקבלה החלטה לפרוס את המערכת לאורך כל גבול הרצועה .

הקמת המכשול: חוסר שיטתיות

המבקר בדק את הקמת המכשול המיוחד כפתרון טכנולוגי נוסף להתמודדות עם המנהרות. אלא שהפרויקט קודם ע"י מנהלת מרחב התפר, "גוף שאינו נמנה עם אחד מגופי המחקר ופיתוח שעסקו בנושא זה".

"האופן שבו מקודם פתרון המכשול המיוחד מצביע על חוסר שיטתיות, המתבטא בהיעדר הובלה מרוכזת וסדורה של כלל המאמצים לקידום התחום הטכנולוגי בהתמודדות מול איום המנהרות", נכתב בדו"ח.

הטיפול הטכנולוגי באיום המנהרות בפיקוד צפון

גם הטיפול הטכנולוגי באיום המנהרות בפיקוד הצפון, שהעסיק לא מעט את השיח הציבורי בשנים האחרונות, לוקה בחסר. המבקר קובע כי עד למבצע "צוק איתן" המאמץ הטכנולוגי היה "מועט ביותר", וכי לא התקבלה כל החלטה בנוגע לפיתוחה של "מערכת א'" לגזרת הצפון.

המבקר מותח ביקורת על הגופים השונים העוסקים במציאת פתרון טכנולוגי לאיום המנהרות, וקובע כי "לא נקבע גורם מטכ"לי על-זרועי שיוביל את ההתמודדות הכוללת עם האיום". הדבר לא השתנה גם לאחר סיום המבצע. "לא נמצא כי עד יוני 2016 נעשתה הסדרה ארגונית רחבה שונה בהשוואה למצב לפני מבצע 'צוק איתן'", נכתב בדו"ח. המבקר מציין כי המנהלת שאמונה על מציאת המענה לאיום המנהרות "אינה יכולה להתמודד בצורה מיטבית עם בעיות השורש שהוצגו, וקיים ספק רב ביותר אם היא תוכל לממש את תפקידי המנהלת שנקבעו בסיכום האמור".

הרמטכ"ל גדי איזנקוט "לא נקבע גורם מטכ"לי שיתמודד עם איום המנהרות בצפון" צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
הרמטכ"ל גדי איזנקוט
"לא נקבע גורם מטכ"לי שיתמודד עם איום המנהרות בצפון"
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

"איום המנהרות הוא איום אסטרטגי רב-זירתי ומורכב מאוד", מסכם המבקר. "המאמצים הטכנולוגיים להתמודדות עם האיום נמשכים כבר למעלה מ-17 שנים, ולא הסתיימו עד לתחילת מבצע 'צוק איתן'. גם לאחר שחלפו כשנתיים וחצי מסיום המבצע, המתוכנת הנוכחית להתמודדות עם האיום באמצעות שדרת הפיקוד טרם הביאה למימוש החלטות הרמטכ"ל".


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.