23:52 23/05/2018

פסטיבל "כאן"

מינויים תמוהים, ניגודי אינטרסים, קידום מקורבים וכשלים בתהליך ההקמה: בדיקת אתר ערוץ 20 חושפת את הנעשה מאחורי הקלעים של תאגיד השידור הציבורי החדש. התאגיד בתגובה: "התהליכים בתאגיד נעשים על פי חוק"

 כלפי חוץ, היה זה החודש הקשה בתולדות תאגיד השידור הציבורי החדש, שחבלי הלידה שלו רצופי ייסורים גם כך. ההחלטה לדחות בשבעה חודשים את תחילת השידורים, הכניסה לסחרור את התאגיד החדש על מאות העובדים שגייס. אולם כלפי פנים, יודו גם אנשי התאגיד החדש, המהומה שנוצרה סביבם הצליחה לטאטא ולהלבין שלל תקלות שנובעות מהתנהלות תמוהה.

בדיקת אתר ערוץ 20 מעלה, כי בנוסף לטענות על יחס מזלזל ומשפיל כלפי עובדי רשות השידור הישנה, הליך המינויים בתאגיד השידור הציבורי החדש נגוע במינוי מקורבים וקרובי משפחה, קידום עובדים חסרי ניסיון משמעותי קודם, שיבוץ בעלי אינטרס בתפקידי מפתח ותמהיל עיתונאי שמעורר לא מעט סימני שאלה.

התאגיד. "התנהלות קטסטרופלית"
התאגיד. "התנהלות קטסטרופלית"

חינוכית 2

מספר עובדי החינוכית שהתקבלו לתאגיד החדש עד עתה אמנם אינו גבוה במיוחד (11 מתוך כ-200), אך אין בכמות כדי להעיד על טיב וחשיבות התפקידים של אותם עובדים. קברניטי גופי הטלוויזיה בישראל בוודאי ישמחו לשמוע על גוף התקשורת הזעיר שבשקט-בשקט הצליח לגדל כמות מכובדת של "כישרונות מטאוריים" – כולם מאיישים עמדות מפתח בתאגיד השידור החדש ונהנים מאוצר השידור הציבורי. חלק מאנשי החינוכית שמונו לתפקידים בכירים בתאגיד החדש לא בדיוק מחזיקים ברזומה הולם, וחלק אחר אולי מתאימים מבחינת כישורים וניסיון, אך קרבתם לבכירי תאגיד השידור הציבורי מעלה תמיהות.

הקשר לטלוויזיה החינוכית מתחיל במנכ"ל תאגיד השידור הציבורי החדש (או בשמו העדכני "כאן"),  אלדד קובלנץ (49), שמכהן בשנים האחרונות כמנכ"ל הטלוויזיה החינוכית. בעבר ניהל את תחנת גלגל"צ ומאז דילג בין מספר עמדות מפתח בתקשורת הישראלית.

אלדד קובלנץ. פלאש 90
אלדד קובלנץ מנכ"ל התאגיד. פלאש 90

 

את התפקיד החשוב והנחשק מכולם – סמנכ"ל חטיבת הטלוויזיה בתאגיד – קיבלה דווקא דינה לניר. מי שתקבל כעת אחריות על הערוץ הראשון, הטלוויזיה החינוכית והטלוויזיה בערבית גם יחד, מחזיקה ברזומה חיוור, דל ובקושי מתאים לניהול כלי תקשורת בינוני בגודלו. לניר שימשה ב-11 השנים האחרונות כראש חטיבת התכניות בטלוויזיה החינוכית הזעירה והפיקה תכניות נוספות. השיבוץ שלה לתפקיד סמנכ"ל חטיבת הטלוויזיה, דומה להנחתת זמר קריוקי באופרה מלכותית. העובדה שלניר עבדה במשך שנים בצמוד לקובלנץ בטח לא הפריעה לה בדרכה לתפקיד החדש. גם טל פרייפלד, מנהלת המחקר בתאגיד החדש, הוצנחה היישר ממסדרונות החינוכית.

משפחת התאגיד

מוקד נוסף ששמו נקשר שוב ושוב בסבך המינויים, הוא מועצת תאגיד השידור הציבורי החדש, שבראשה עומד גיל עומר. עומר (53), שימש, בין היתר, כעורך מחלקת האקטואליה וכסגן מפקד גלי צה"ל, שם גם הכיר את מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ. דוגמה לקשר התמוה בין מועצת התאגיד, שבראשה עומד עומר למינויים בתאגיד עצמו, אפשר לקבל מזהות ראש מחלקת הדרמה של חטיבת הטלוויזיה החדשה, זיו נווה.

בפעם הבאה שבה תתכנס מועצת התאגיד, נווה תוכל לסמוך על חבר הוועדה, הבמאי נפתלי גליקסברג, שיצביע בנושאים השונים לשביעות רצונה. בכל זאת, מדובר בבן זוגה לחיים. נווה, אגב, ניהלה בשנים האחרונות את קרן גשר לקולנוע וברזומה המקצועי שלה לא ניתן למצוא עיסוק רלוונטי בדרמות טלוויזיוניות.

מינוי תמוה נוסף בתאגיד החדש שייך דווקא לחטיבת הרדיו הציבורי. כך, למרבה ההפתעה, מי שמונה לראש מחלקת תכניות ברשת ב' הוא אסף שלונסקי (35) – עד לאחרונה סגן עורך מוסף שישבת של "ישראל היום" ובעל עבר שכולל מספר תפקידי עריכה בעיתונות המקומית. יתכן ששלונסקי הוא כשרון עולה ומטאור בתחומו, אולם קשה להבין כיצד אדם בעל רזומה כה דל – כולו מורכב מעיסוק בעיתונות כתובה – יוכל לחלוש על תחנת רדיו מהמשפיעות והמואזנות בישראל. כצפוי, מינויו של שלונסקי לתפקיד עורר תמיהה וכעס בקרב עובדי התחנה.

התאמה מקצועית היא אולי לא, אבל קשר משפחתי דווקא כן: שלונסקי הוא בנו של משה שלונסקי, מבכירי אנשי התקשורת בישראל שגם היה חבר בוועדת המשנה של ועדת לנדס – הוועדה שהמלצותיה הן הבסיס להקמת תאגיד השידור הציבורי. שלונסקי האב מכיר היטב את הבוסים החדשים של הבן. מנכ"ל התאגיד קובלנץ ויו"ר מועצת התאגיד עומר שירתו תחתיו בגלי צה"ל בעת שהיה מפקד התחנה.

משה שלונסקי. פלאש 90
משה שלונסקי. פלאש 90

ה"קודה" האתי

וזו לא הפעם האחרונה שבה עולה שמה של ועדת לנדס בהקשר למינויים בתאגיד. הוועדה – בשמה המלא "הוועדה לבחינת המתווה לשידור הציבורי העתידי בישראל" – הוקמה ב-2013 ובראשה עמד רם לנדס, איש תקשורת ותיק שאחראי להפקות טלוויזיה מוכרות. למעשה, המלצות ועדת לנדס הן המצע שעליו הוקם תאגיד השידור הציבורי החדש. ועדת משנה נפרדת, שגם בה היה חבר לנדס, דנה בגורל הטלוויזיה החינוכית. לנדס עצמו משתתף כיום במכרזי ההפקה לתכניות אקטואליה של התאגיד (שהוצאו למיקור חוץ בשל חוסר היכולת של התאגיד החדש לייצר לוח שידורים מלא).

אבל גם אם יזכה, זו לא תהיה ההתקשרות הראשונה בין לנדס לטלוויזיה החינוכית. כבר במהלך 2015 שילמה הטלוויזיה החינוכית למעלה מ-3 מיליון שקלים ל"קודה תקשורת", חברת ההפקות של לנדס, עבור הפקות חוץ.  בחצי השנה החולפת קיבלה  "קודה תקשורת" מהחינוכית למעלה ממיליון וחצי שקלים נוספים תמורת הפקות שונות.

ההתנהלות הזו – שבה אדם שקובע את גורלו של גוף תקשורת, מספק בעקיפין שירותים לאותו גוף – צפה כבר כשהוקמה הוועדה. בתגובה לידיעה בעיתון "דה מרקר" שפורסמה בדצמבר 2013, הגיב משרד החינוך, שבראשו עמד אז שי פירון, והודיע כי "בסיום ההתקשרות של חברת קודה עם הטלוויזיה החינוכית (ב-5 בינואר 2014), תקיים ועדת המשנה לענייני עתיד הטלוויזיה החינוכית דיונים בנושא. רוב חברי ועדת המשנה מונו על ידי שר החינוך, שי פירון".

 

רם לנדס. פלאש 90
רם לנדס. פלאש 90

לנדס, בתגובה לפניית אתר ערוץ 20, הבהיר כי בתקופת פעילות הוועדה לא עבד ב"קודה תקשורת" ושמר על תקופת צינון בת שנה מסיום פעילותו בוועדה ועד לחידוש הקשרים עם הטלוויזיה החינוכית. ממילא, טען, לא נפל כל ניגוד עניינים בין פעילותו בוועדה לעסקיו הפרטיים. (התגובה המלאה בסוף הכתבה).

דוגמה נוספת לשילוב בין ועדת לנדס לסאגת המינויים בתאגיד החדש, מספקת גילי שם-טוב: שדרנית ומגישת ספורט בעבר, סלבריטאית לתקופה קצרה וכעת, לא פחות, דוברת תאגיד השידור הציבורי. שם-טוב, צירוף מקרים שכזה, היא בתו של חבר ועדת המשנה לבחינת עתיד הטלוויזיה החינוכית, שמוליק שם-טוב. שם-טוב האבא כיהן כמנכ"ל הרשות השנייה וכיום משמש כמנכ"ל ועדת המדרוג שעל חבריה נמנים, תחזיקו חזק, מנכ"ל התאגיד קובלנץ. הנה לנו סגירת מעגל ומפגש משפחתי-חברי סוחט דמעות.

הקשר לרם לנדס לא מסתיים בוועדה הקרויה על שמו. מי שקיבלה את תפקיד המפיקה הראשית של חטיבת הטלוויזיה בתאגיד החדש – תפקיד נחשק לכל הדעות – היא לא אחרת מאשר מיכל דגון. דגון עבדה עד לאחרונה כמפיקה של "קודה תקשורת" – כאמור, חברת ההפקות של לנדס.

היכן הבשורה?

חשוב להבהיר: חלק מהמינויים המקצועיים בתאגיד השידור הציבורי על כל אגפיו ראויים ונקיים מכל רבב. איש אינו חולק על כישוריהם של עומר בן רובי, לשעבר עורך בכיר בגל"צ, שמונה למנהל רשת ב'; או של שמעון אלקבץ, סמנכ"ל חטיבת הרדיו בתאגיד. לצדם השתלבו בתאגיד החדש מספר עיתונאים ראויים ומנוסים – יעקב אחימאיר ואריה גולן מקול ישראל, יאיר שרקי מחדשות 2, שאול אמסטרדמסקי מכלכליסט ועוד רבים אחרים – אולם חלק מתפקידי המפתח אוישו ע"י אנשי תקשורת מדרגים נמוכים ושוליים.

את פרס המינוי התמוה מכולם תקבל כנראה שלומית אברהם-גלוברזון, שמונתה למנהלת חטיבת החדשות בתאגיד החדש. בתפקידה האחרון שימשה אברהם כעורכת אתר "מאקו" ובעבר ערכה את התכניות "אנשים", "מה קורה", "שש עם" לצד מספר תכניות בוקר, וכיהנה כדוברת חברת החדשות של ערוץ 2. לאברהם אין ולו בדל מהניסיון העיתונאי הדרוש לאדם שעומד בראש מערך חדשותי מגוון וגדול כל כך. ספק אם עורכת תכניות אירוח קלילות מסוגלת להניע שלוש מערכות חדשות משולבות – רדיו, טלוויזיה ודיגיטל. וכך, כצפוי, מינויה של אברהם התקבל ברשות השידור באכזבה גלויה.

450 עיתונאים, צלמים ומפיקים (מתוך כ-900 עובדים) צפויים לאייש את תאגיד השידור הציבורי בסופו של תהליך ההקמה. יותר מ-200 עיתונאים התקבלו עד עתה, ולפי הנתונים שמסר התאגיד עצמו, קרוב למאה מתוכם הם עובדי רשות השידור הישנה. אחריהם, בראש הרשימה, בולטים יוצאי גלי צה"ל: 12 יוצאי גל"צ, חלקם בני אותו מחזור גיוס, חתמו עד עכשיו בתאגיד.

נוכחותם הבולטת של הגלצניקים כבר גררה תגובה נזעמת של שרת התרבות מירי רגב שהזהירה: "מקימים פה גלגלצ 2". אין ספק שהרכב העיתונאים בתאגיד מגוון יותר מכלי התקשורת המרכזיים, אולם ככל שעובר הזמן מתקבל הרושם שהתאגיד חוזר על אותן טעויות שהביאו את התקשורת הישראלית לאבד קשר עם בסיס האם הישראלי. שוב גלצניקים צעירים, שוב בוגרי ערוצי הברודקאסט, שוב 'עוד מאותו דבר'.

למה כולם שותקים

את הקמת ועדת לנדס יזם ביולי 2013 שר התקשורת דאז גלעד ארדן. הוועדה פרסמה את החלטותיה במרץ 2014 וקבעה כי האגרה תבוטל, רשות השידור תפורק ותחתיה יקום התאגיד. האגרה אמנם בוטלה, אך תאריך הסגירה הרשמי של רשות השידור ותחילת שידורי התאגיד החדש נדחה פעם אחר פעם. ממרץ 2015 התגלגל מועד ההקמה עד לאפריל 2017 כפי שסוכם לאחרונה. אבל לא רק מועד הפתיחה הרשמי נדחה שוב ושוב. "התנהלות התאגיד קטסטרופלית", מגלה איש טלוויזיה בכיר. "קח למשל את ארכיון רשות השידור. מדובר באוצר לאומי. ועדת לנדס המליצה להקצות 40 מיליון שקלים לשיקום ודיגיטציה של הארכיון, הקמת אתר אינטרנט מסודר ושימור של החומרים. דבר מזה לא קרה".

ארכיון הטלוויזיה של רשות השידור מכיל כ-200 אלף שעות שידור, מאז תחילת השידורים (בשנת 1968) ועד היום. 15% מהחומרים, קובעת ועדת לנדס, נמצאים במצב לא תקין עד כדי השחתה מוחלטת. הארכיון כולו סובל מ"תהליך מואץ של פגיעה בחומרים ועל פי היועץ הטכנולוגי של הוועדה בכל יום שעובר יותר ויותר חומרים עלולים להפוך לבעייתיים", קובעת הוועדה.

"ובפועל מה קרה מאז פרסום ההמלצות האלה? כלום", קובע איש הטלוויזיה הבכיר. "האוצר לא הזרים את הכסף לשיקום הארכיון, ואין דיגיטציה ושימור של כלום. שום דבר לא טופל וככה שנתיים וחצי שאלפי שעות היסטוריות נמחקות ונהרסות. החומר מסודר בצורה נוראית. במקום לטפל בחומרים כמו ארכיון לאומי, האוצר הזה מופקר בתת-תנאים. שריפה הכי קטנה וכל החומר הולך".

גם בתחומים נוספים – השקעה בתוכן מקורי, מיקום התאגיד מחוץ לירושלים, שכירת מבנה שאינו ראוי לאכלוס בטווח הנראה לעין – עולות טענות למחדלים שעלולים להשפיע על יכולת התאגיד לעמוד בתנאים שעל פיהם הוקם. "תשאל למה אף אחד לא מדבר על זה? איפה כתבי התקשורת והברנז'ה? מדוע רוב כלי התקשורת מסקרים את התאגיד אבל מתעלמים מהליקויים?", שואל גורם נוסף באחד מכלי התקשורת ומשיב: "יש קונצנזוס שצריך לשמור על התאגיד ובמקביל להיכנס בביבי. ברגע שהוא העמיד את עצמו מול התאגיד – הוא הפך למטרה. חוץ מזה, כל הכתבים מפנטזים על עבודה בתאגיד".

תגובות

רם לנדס מסר בתגובה: "חתמתי על הסכם לפיו אני לא עובד בחינוכית ולא בערוץ 1 כל תקופת הוועדה ושנה לאחר מכן וזה מה שהיה. על פי הסכם ניגודי עניינים, שנה לאחר מכן הסתיימה תקופת הצינון. עבדתי עם מאות אנשי מקצוע בישראל, לכל במאי צלם ומוכשר שעבד איתי אסור לעבוד בתאגיד? זה תחקיר מוזמן ושקרי כולו. הדברים יגיעו למקום בו הם צריכים להתברר".

משה שלונסקי מסר בתגובה: "אני לא חבר בוועדת לנדס. השתתפתי בשתי ישיבות שעסקו בטלוויזיה החינוכית" לגבי העסקת בנו, אסף, בתאגיד, מסר: "האם בגלל  שאני איש תקשורת ותיק ומוערך, הבן שלי לא יכול להתמנות לשום תפקיד? זו רעות רוח להגיד דבר כזה. האם הילד צריך לשלם מחיר בגלל שאני מכיר את האנשים האלו".

מתאגיד השידור הישראלי נמסר: "בניגוד לנהלים ולנורמות הבעייתיות שהושרשו ברשות השידור, כאן – תאגיד השידור הישראלי – מגייס עובדים על בסיס קריטריונים מקצועיים והתאמה בלבד. התהליכים בתאגיד נעשים על פי חוק ומלווים ע"י יו"ר ועדת האיתור, השופט בדימוס עזרא קמא, המפקח על הקליטה והמיונים שאף ציין לשבח את התנהלות התאגיד תוך הדגשת השוויוניות והמקצועיות הרבה בתהליך.

"בניגוד לטענות ועל מנת להציל את ארכיון הטלוויזיה שסבל שנים מהזנחה ברשות השידור, החל התאגיד בדצמבר אשתקד בהליך הדיגיטציה, במכרז לאיתור חברה לביצוע הדיגיטציה ואנו נמצאים בשלב בדיקת האיכות של ההצעות שהתקבלו.

"שידורי הטלוויזיה של התאגיד ממבנה הקבע בירושלים יחלו בזמן שנקבע בחוזה. במסגרת ההסכם, התאגיד יוכל להשתמש בקומות התחתונות הבנויות במידה והקומות הגבוהות לא יהיו מוכנות. בנוסף, כמתחייב בחוק, עיקר שידורי הרדיו של התאגיד יהיו מירושלים ובכללם רשת ב'. בימים אלה נבחנות הצעות רבות של הפקות מקור שהתקבלו וההשקעה בהן תהיה כפי שנקבע בוועדת לנדס במטרה לקדם יצירה ישראלית מגוונת ומקורית".

דיון הפטריוטים בנושא התאגיד

מערכת ערוץ 20

מערכת ערוץ 20

אולי יעניין אותך גם

מה הופך אייטם ל"סערה" בתקשורת?

איך יודעים מתי התקשורת הופכת ידיעה שולית ל"סערה" - חנן עמיאור מ"פרספקטיבה" עושה לנו סדר