חוק השקיפות של שרת המשפטים איילת שקד עבר הערב בקריאה שניה ושלישית ברוב של 57 מול 48 במליאת הכנסת ונכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. החוק מחייב עמותות הנתמכות על ידי מדינות זרות לדווח על כך. מדובר בהצעת חוק ממשלתית של שרת המשפטים איילת שקד שצורפו אליה שתי הצעות חוק פרטיות, של ח"כ בצלאל סמוטריץ' ושל ח"כ רוברט אילטוב.

הצביע בעד. ראש הממשלה. פלאש 90
הצביע בעד. ראש הממשלה. פלאש 90

החוק מגביר את השקיפות בפעילותן של עמותות, אשר עיקר מימונן מגיע מתרומות של ישויות מדיניות זרות ולחייבן בשקיפות מוגברת. החוק יחול על כל עמותה שמעל חמישים אחוז מתקצובה מגיע מישויות מדיניות זרות.

לדברי שקד, "שגריר האיחוד האירופי התבטא היום נגד החוק ואמר כי לטעמו החוק מהווה פגיעה בדמוקרטיה, וביקש מישראל – להימנע מפעולות שיפגעו בחופש הביטוי וההתאגדות. אני רוצה להרגיע את השגריר ולהבטיח לו כי הצעת החוק אינה פוגעת כלל בחופש הביטוי" עוד הוסיפה שקד "אני דווקא סבורה כי התערבותן של מדינות זרות במשטרה ובמדיניותה של מדינה אחרת הן הן הסכנה האמתית לדמוקרטיה", לדברי השרה.

"לא ייתכן כי האיחוד האירופי תורם לעמותות הפועלות בשמה של מדינת ישראל, כאשר למעשה הן משמשות כלי בידיהן של מדינות זרות ליישום המדיניות שלהן" עוד ציינה שרת המשפטים "השגריר הביע גם דאגה מתופעת ה'שיימינג' לכאורה שהחוק מעודד. ראשית, עמותות הדבקות בדרכן ובעמדותיהן אינן צריכות להתבייש בכך. שנית, מפתיע אותי כיצד השגריר והאיחוד היוצאים נגד החוק אינם עושים בדק בית ורואים כיצד החלטת האיחוד האירופי על סימון מוצרי התנחלויות מבקשות לעשות את אותו הדבר בדיוק, רק שכאשר ההחלטה מגיעה מאירופה ופוגעת בכלכלת ותושבי ישראל היא נחשבת למעשה לגיטימי".

"אנו מבקשים ממדינות המעוניינות להתערב בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל לעשות זאת בגלוי, בדרכים הדיפלומטיות המקובלות ובאופן המקובל", הוסיפה.

לאחר שעבר החוק במליאה כתב ראש הממשלה, שהצביע בעד החוק, בחשבון הפייסבוק שלו "מטרת החוק היא למנוע מצב אבסורדי שבו מדינות זרות מתערבות בענייניה הפנימיים של ישראל באמצעות מימון עמותות ומבלי שהציבור בישראל בכלל מודע לכך. בניגוד לטענות משמאל, אישור החוק יביא להגברת השקיפות, יתרום ליצירת שיח שמשקף נכוחה את דעת הקהל בישראל ויחזק את הדמוקרטיה".

 

שקד. צילום: פלאש 90
שקד. צילום: פלאש 90

יו"ר האופוזיציה יצחק (בוז'י) הרצוג תקף בפתח הדיון במליאה את החוק ואמר כי "החוק מסמל את ניצני הפאשיזם שעולים ופורחים בחברה הישראלית". הרצוג אמר עוד כי "מקדמים כל הזמן סדר יום שתכליתו לסתום את הפה לכל מי שקצת משמיע קול שונה. סדר יום שמקדמת אותו שרת המשפטים, ראש הממשלה וכל השותפים לקואליציה".

לאחר שעבר החוק בועדת החוקה לפני כשבועיים, אמר ח"כ סמוטריץ', מיוזמי החוק: "מעורבות של מדינות וממשלות זרות בעיניה הפנימיים של ישראל צריכה להיות שקופה. כפי שפעילות בערוצים הדיפלומטיים המקובלים היא שקופה ונעשית מעל לפני השטח גם צריכה גם להיות התערבות באמצעות עמותות. לא ניתן להשלים עם קיומו של ערוץ השפעה חשאי רחוק מעין הציבור ומקבלי ההחלטות".

מתן פלג, מנכ"ל תנועת "אם תרצו", בירך על ההצבעה בעד חוק השקיפות, "ישראל היא  המדינה היחידה במזה"ת שיש בה זכויות אדם ויש בה זכויות אזרח ואשר מצליחה לנהל חברה חופשית וחזקה על אף כל התקפות הטרור והאיומים הקיומיים הניצבים בפניה מאז הקמתה".

"עצם העובדה שלמרות כל זאת ממשלות זרות, קרנות פלשתיניות והאיחוד האירופי בעצמו בוחרים להפעיל בתוכנו סוכני שינוי וארגונים שתולים החותרים לשנות את ישראל מבפנים היא חוצפה ממדרגה ראשונה ובוודאי צעד בלתי דמוקרטי מיסודו", טען פלג.

סלומיאנסקי בזמן אישור החוק בועדת החוקה לפני כשבועיים

מארגוני השמאל מיהרו לגנות את החוק. יריב אופנהימר אומר: "ההיגיון של החוק הוא לא שקיפות אלא הרצון לעשות דה-לגיטימציה נגד ארגוני השמאל וליצור מצג שב כאילו הם אינם מדברים בשם אדיאולוגיה, ערכים ועקרונות אלא מדברים בשמן של אותן מדינות שתורמות להם. הקריטריונים לסלקציה לא הגיעו במקרה אלא כוונו ובושלו כדי שהפגיעה תהיה מקסימלית בארגוני שמאל ומינימלית בארגוני ימין. למעשה, אותם ארגונים כשיפרסמו מודעה בעיתון או קמפיינים יצטרכו לציין את שמות המדינות שתורמות לאותם ארגונים והם יוגדרו כעמותה שמקבלת את מרבית תמיכתה ממדינות זרות"

 

 

 

‫מיכל שמעון‬‎

‫מיכל שמעון‬‎

עורכת באתר ערוץ 20.