דיון בנושא חטיפת ילדי תימן, נדון הבוקר (ג') בועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. מהדיון יצאה קריאה לחשוף את הפרוטוקולים של ועדת החקירה הממלכתית בפרשת חטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן. תוכן הפרוטוקולים חסוי עד 2071 בהוראת ממשלה, וכדי להתיר את חשיפתם נדרשת החלטת ממשלה. המשתתפים בדיון קראו לבנימין נתניהו להורות על פרסום הפרוטוקולים, ונציג גנזך המדינה הדגיש כי במקרה כזה – ניתן להתגבר על המגבלות החוקיות ולפרסם לציבור את אלפי העמודים. במקרה שהממשלה לא תיענה – תנסה הוועדה לקדם הצעת חוק בנושא.

ראש הממשלה על פרשת חטופי תימן

פרשת ילדי תימן עוסקת בהיעלמותם של ככל הנראה אלפי תינוקות מבין עולי תימן בשנים 1954-1948, שלמשפחותיהן נמסר שהם מתו, אף שלא הוצגו בפניהן גופות או קברים. שלוש ועדות חקירה בדקו את היעלמות התינוקות. הוועדה האחרונה שמעה 850 עדויות, מתוכן כאמור 27 נותרו חסויות. עד כה זוכה הדרישה לתמיכתם של פוליטיקאים מימין ומשמאל, והם מאוחדים בתמיכתם בפרסום הפרוטוקולים שעל רובם עדיין מוטלים איסורי פרסום רבים.
יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), אמר בפתח הדיון: "השאלה היא איפה היינו עד עכשיו? זה מטורף: כולם יודעים שיש פרוטוקלים והכול נעול. כאילו זה סודות הפצצה הגרעינית של מדינת ישראל. זה נראה לי הזוי לחלוטין". את הדיון יזם אותו ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) עם ח"כים נוספים, ואליו הוזמנו נציגי משרד המשפטים (שהשרה העומדת בראשו איילת שקד תומכת בחשיפה), ארכיון המדינה, עמותות העוסקות בנושא ומשפחות הטוענות שבניהן נחטפו לאחר קום המדינה.

חטיפת ילדי תימן (קרדיט: לע"מ)
ילדי תימן. צילום: לע"מ

יוסי גמליאל שהגיע לוועדה שיתף בסיפורו האישי: "אחי יוחנן נולד ב-1954. אשפזו אותו בקפלן ונמסר להוריי שהוא נפטר ובית החולים קבר אותו. בשנות ה-50 ההורים לא שאלו הרבה שאלות. חזרו הביתה וישבו שבעה. בכרטיס קבורה שלו נכתב שהוא נשלח הביתה. אלינו הוא לא הגיע. אחרי שנים קיבלנו הודעה ממשרד הפנים על מקום קבורתו, וכשהגיענו לשם היה קבר של ילד אחר. נאמר לנו שהוא נקבר מתחת".

ח"כ נורית קורן (ליכוד), העומדת בראש השדולה הפרלמנטרית בנושא, אמרה בדיון: "יש יותר מ-1,053 ילדים שנחטפו. אנחנו לא רוצים להאשים אף אחד. אנחנו רוצים לסגור את הפצע ולתת להורים מנוחה".

ח"כ נאווה בוקר שיתפה בסיפורה האישי: "אמי סיפרה לי שהיא ילדה תינוקת בבית היולדות ומשום מה אמרו לה שהילדה מתה. היא דרשה לראות גופה להביא לקבורה. זה לא קרה. הרופאים נתנו תירוצים שונים ומשונים אבל גופה לא הייתה ואמי חזרה הביתה ביידים ריקות. אחי הבכור ציון נפטר בגיל שנה וחצי ואנחנו מגלים לפני עשר שנים דרך כתב שמספר שיש שני קברים על שם אחי. קיבלנו תגובות מגומגמות מהחברה קדישא. ביום הפצע הזה נפתח אצלי מחדש. אולי איפשהו בעולם קיימים לי אח ואחות. אני לא יודעת אם הם מתים או חיים".

"הגיע הזמן לחשוף את האמת מאחורי הפרשה המזעזעת הזאת", הוסיפה בוקר. "פרשה שמהווה כתם שחור בהיסטוריה של מדינת ישראל. הילדים האלה נקרעו מידיהם של הוריהם ועד היום למרות כל ועדות החקירה שנערכו אף אחד לא יודע מה עלה בגורלם. הגיע הזמן שנפתור אחת ולתמיד את הפרשה המבישה הזאת, נחשוף את הפרוטוקולים וחומרי החקירה ונעשה צדק היסטורי עם העדה התימנית ועדות המזרח והבלקן".

AT FIRST THE CHILDREN ARE BEWILDERED WHEN THEY RECEIVE PLASTIC GIFTS, IN "HASHED CAMP" NEAR ADEN, YEMEN.
איפה היינו עד עכשיו? פרשת חטיפת ילדי תימן. צילום: לע"מ

ד"ר יעקב לזוביק מגנזך המדינה סיפר כי נמצאים אצלו יותר ממיליון עמודים של עבודת הוועדה. "אני אישית ואנחנו כארגון נשמח מאוד לפתוח כל דבר, אבל אנחנו פועלים במסגרת החוק", הוסיף. "החוק מטיל שתי מגבלות: האחת מתוקף חוק הארכיונים והשנייה מתוך חוק הפרטיות".

לדבריו, לממשלה יש את הסמכות המשפטית להורות לגנזך לחשוף את החומר ובכך להתגבר על מגבלת חוק הארכיונים. עם זאת, הממשלה לא יכולה להתיר לפרסם חומרים של אנשים פרטיים על פי חוק הפרטיות: "צריך לבדוק איזה חומרים יש שם. אם נקבל היתר – יידרשו לנו ימים כדי לעבור על החומר, ובכל מקום שיש שם – להשחיר אותו. יש שם 3,500 תיקים. האומדן שלי הוא אלף ימי עבודה".

‫מיכל שמעון‬‎

‫מיכל שמעון‬‎

עורכת באתר ערוץ 20.