נחל קדרון

שבתאי שירן ממליץ לכם לבקר בתשעה באב בקבר זכריה בנחל קדרון, אשר סיפורו מתחבר לקינה הנאמרת בצום. במקום קבורים גם הרש"ז אבי משפחת סלומון המפורסמת, ומשפחת בני חזיר

קבר זכריה
קבר זכריה

"אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא", אנו מקוננים בט' באב מספר 'איכה' (ב, כ), ומפרשים חז"ל (יומא, לח, ב) שהכוונה לנביא זכריה בן יהוידע.

יהוידע כהן הראש (הכהן הגדול) בימי בית ראשון, הציל את חיי יואש התינוק ואף הכתיר אותו למלך. כל זה לא עזר לזכריה בנו של יהוידע, אשר נרצח באכזריות על ידי יואש בשעה שביקר את המלך על התנהגותו. ברגע מותו פנה זכריה לקב"ה ותבע לנקום את נקמתו "ירא ה' וידרוש" (דבה"ב, כד, כב). ואומרים חז"ל (גיטין, נז, ב) שתסס דמו של זכריה 250 שנה, עד שבא נבוזכדאן רב הטבחים ונקם את נקמתו בבני ישראל באכזריות נוראה. הסיפור המצמרר הזה מפורט בקינה 'יום אכפי הכבדתי' הנאמרת בט' באב.

נהגו תושבי ירושלים לעלות בט' באב לקבר זכריה בנחל קדרון ולומר שם קינות. וגם אם אנחנו יודעים היום שאותה מצבת אבן המיוחסת לזכריה בן יהוידע אינה קבר כי אם 'נפש', שהיא מצבת זכרון מפוארת והיא מאוחרת לימי בית שני, עדיין יש חשיבות לאגדות ומסורות הנותנות מוחשיות לאירועי ט' באב ומחברות אותנו לאתרים מוחשיים.

לכן קברו דמויות מפתח בסמוך לקברו של זכריה. שם קבור הרש"ז, ר' שלמה זלמן צורף, שנרצח בתרי"א (1851) והוכר ע"י מדינת ישראל כראשון לחללי הטרור הערבי של העת החדשה. הרש"ז, מעולי הגר"א, נמנה עם מחדשי היישוב האשכנזי בירושלים. הוא האיש שהשיג את הרשיון לבנית בית כנסת 'החורבה'. הוא אבי משפחת סלומון, מהמשפחות הנודעות ביותר בבנין הארץ- מיואל משה סולומון, דרך הטייס אברהם שלמון אלוף ההפלות בחיל האויר, ועד אלי הורוביץ מנכ"ל 'טבע' לשעבר.

יד אבשלום

אסף, דוקטוראנט לתולדות עם ישראל, מנחה אותי בסיור בנחל קדרון. המסלול קצר ומוכר אך העושר ההיסטורי בלתי נתפס. אנו מבקרים ב'יד אבשלום', הזיהוי של יד אבשלום מבוסס על הכתוב בשמואל ב', ח, יח, "ואבשלֹם לקח, ויצב לו בחייו את מצבת אשר בעמק המלך". מאות שנים נהגו יהודי ירושלים להגיע לאתר ולהשליך אבן לכיוון המצבה, נקמה באבשלום שמרד באביו, עד שבסיס המצבה כוסה באבנים. עם גילויה של 'מגילת הנחושת' שבה נאמר שאוצר מאוצרות בית המקדש נקבר ב'יד אבשלום', התארגנה משלחת ארכיאולוגים לחיפוש האוצרות. אוצרות לא נמצאו אבל האתרים בסביבה נוקו מאבנים.

יד אבשלום
יד אבשלום

העיצוב האדריכלי של המצבה מלמד שמקורה בימי בית שני ולא בימי דוד המלך, ושמדובר בקבר מפואר של אחד מעשירי ירושלים, ואולי אפילו של המלך אגריפס הראשון המוזכר לטוב במשנה (סוטה, ז, ח).
ממש בסמיכות נמצאת אחוזת הקבר של בני חֵזיר. בניגוד לשכניו מזוהה אתר זה בודאות על פי כתובת שנחקקה בסלע בימי בית שני והיא קריאה עד היום:

"זה הקבר והנפש שלאלעזר חניה יועזר יהודה שמעון יוחנן בני יוסף בן עובד יוסף ואלעזר בני חניה כהנים מבני חזיר".
משפחת בני חֵזיר נמנית על כ"ד משמרות כהונה (דבה"א, כ"ד, ט"ו), ובספר נחמיה היא נזכרת ברשימת החותמים על 'אמנת נחמיה' (י, כ"א). יש משהו מרגש לקבל דרישת שלום חמה בת 2200 שנה, ממשפחת כהנים ששירתה

בשני בתי המקדש. שימו לב גם לקרבה בין שמות בני המשפחה לשמות משפחת כהנים מפורסמת מאותה תקופה, משפחת החשמונאים.

איך ומתי מגיעים?
אפשר להגיע לאתרים עצמאית בטיילת מכיוון עיר דוד או מכיוון גת שמנים, אך מומלץ לנצל את הסיורים המודרכים ללא תשלום בפסטיבל 'עמק המלך' של עיר דוד שיערכו בתקופת 'בין הזמנים'.