מחר (ה') תפרוש מתפקידה נשיאת השופטת לאחר 37 שנות שיפוט. נראה שעל אף דימויה האפור והיותה פחות מוחצנת מקודמיה, נאור עוזבת את מערכת המשפט כשהמתח בין הרשויות הגיע לשיא שלא היה כמותו מעולם.

נאור (70) נולדה בירושלים ולמדה בגימנסיה העברית רחביה. בצה"ל שירתה כמורה חיילת ולאחר מכן סיימה בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית. את התמחותה בעריכת דין עשתה אצל השופט משה לנדוי, מי שלימים כיהן כנשיא בית המשפט העליון.

נשיאת ביהמ"ש העליון מרים נאור. צילום: פלאש 90
נשיאת ביהמ"ש העליון מרים נאור. צילום: פלאש 90

 

עם סיום התמחותה עבדה בפרקליטות המדינה במחלקת הבג"צים שם הגיעה עד לתפקיד סגן לפרקליט המדינה. ב-1980 מונתה לשופטת בבית משפט השלום בירושלים ותשע שנים אחר כך קפצה לבית המשפט המחוזי. פסק דינה הבולט באותה תקופה היה ללא ספק הרשעתו של שר הפנים אריה דרעי בעבירות שוחד. החל משנת 2001 היא מכהנת בבית המשפט העליון. בשנת 2015 הפכה לשופטת הוותיקה ביותר מה שהבטיח לה כהונה של כמעט שלוש שנים כנשיאה.

בשנות השיפוט שלה עמדה הנשיאה לא פעם על חשיבותו של חופש הביטוי והבהירה כי מדובר בנגזרת חוקתית של כבוד האדם. כפועל יוצא מכך דחתה את העתירות לפסילתם של וחנין זועבי. היא גם הרבתה להדגיש את ערך השוויון בפני החוק. "כולם שווים בפני החוק", כתבה בפסק דינו של . "כל בני האדם שווים בפני המשפט ובפני השופט. גדול כקטן. עשיר כעני. מכובד כפשוט. עת עומדים הם בפני השופט, עירומים הם כביום היוולדם. כולם שווים בין שווים".

ברמה האישית היו יחסיה של נאור עם שרת המשפטים מצוינים. כך לגרסת שני הצדדים. לא כך בכל מה שקשור למהלכים שהשתיים היו צריכות לקדם יחדיו ולעיתים המחלוקות אכן צפו. כך היה כשהוועדה לבחירת שופטים לא הצליחה להגיע להסכמה על בחירת ארבעה שופטים לבית המשפט העליון. שקד איימה כי אם הוועדה לא תגיע להסכמה יועבר תיקון לחוק המאפשר לבחור שופט ברוב של חמישה חברי ועדה בלבד ולא שבעה כפי שדרוש היום. נאור בתגובה שלחה לה מכתב ובו האשימה אותה בהצבת "אקדח על השולחן".

שרת המשפטים איילת שקד ונשיא העליון מרים נאור, יוני 2016. צילום: פלאש 90
שרת המשפטים איילת שקד ונשיא העליון מרים נאור, יוני 2016. צילום: פלאש 90

 

בפעם השנייה היה זה כשקד עיכבה את מינויה של השופטת חיות לנשיאת העליון עד לדיון בשיטת הסניוריטי. נאור האשימה אותה בפגיעה במערכת המשפט. אולם את המהומות הגדולות עוררה נאור באמצעות פסיקותיה האקטיביסטיות. בכל מה שקשור לפסילת חוקים היה נראה בתחילה כי השופטת נאור תמשיך את דרכו של קודמה בתפקיד השופט אשר גרוניס, שתקופתו כנשיא התאפיינה במתינות ובריסון שיפוטי.

בפועל, מותירה אחריה נאור שורה של פסיקות שנויות במחלוקת ציבורית עזה והחלטות שקוממו עליה רבים. היא ישבה בהרכבים שפסלו את חוק הגיוס, מנעו את הפרטת בתי הסוהר, ביטלו את חוק מס דירה שלישית כשבאופן חסר תקדים התערבו השופטים בהליך החקיקה שהתקיים בכנסת. נאור גם שינתה מהותית את חוק הכשרות כשקבעה כי גם בעל עסק שאין ברשותו תעודה מהרבנות יוכל להציג בפני הלקוח את הדרך בה הוא שומר על הכשרות.

הדרמה המשפטית הגדולה באמת התחבאה בפסק הדין המודיע לכנסת כי אם יעבור תקציב דו שנתי פעם נוספת, הסעיף בחוק היסוד המאפשר זאת יבוטל. בכך, לראשונה הודיע בג"ץ כי גם חוקי היסוד כפופים לביקורת שיפוטית – בניגוד למצב הראוי שבו בית המשפט מכפיף עצמו אליהם ומפרש את שאר החוקים לאורם.

זעם ציבורי אדיר עוררו סדרת פסיקותיה שביטלו את החוקים להוצאת המסתננים הבלתי חוקיים ובכך מנעו, ולמעשה מונעים עד היום, את הוצאתם מישראל. פסיקות אלו הביאו לכך שמדי מוצאי שבת מקיימים תושבי שכונות דרום ת"א הפגנות מול ביתה.

תושבי דרום ת"א במחאה מול ביתה של הנשיאה נאור, הערב. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
תושבי דרום ת"א במחאה מול ביתה של הנשיאה נאור, הערב. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

אם לימין הייתה תקווה שבשל היותה נשואה לפרופ' אריה נאור, ששימש מזכיר הממשלה בתקופתו של מנחם בגין ושאחד מבניה פעיל בליכוד, פסיקותיה יהיו אוהדות להתיישבות, הרי שהיא נגוזה מהר מאוד. לבתי דריינוף שבבית אל היא לא נתנה סיכוי, בעמונה לא התקבלו בקשות דחייה וגם תחינתם של תושבי נתיב האבות נתקלה התקבלה באטימות.

אם לא די בכך, אסרה נאור על השופט ניל הנדל להשתתף בטקס הממלכתי לציון שחרור גוש עציון בטענה שהוא נערך במקום שנוי במחלוקת. החלטה זו גרמה למהומה רבתי. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הביע עמדה פומבית הפוכה לשלה, שרת המשפטים האשימה אותה בפרימת הממלכתיות. בהמשך התברר שהמחלוקת נכנסה גם לתוך כתלי בית המשפט עצמו כשנודע כי השופט סולברג נכח בטקס.

המילה האחרונה עוד לא נאמרה

אין זה מפתיע שסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שפורסם בספטמבר האחרון הראה כי אמון הציבור בבית המשפט העליון הגיע לשפל חסר תקדים של 54% בלבד. צניחה של 18% בשנים בודדות.

למעשה, התגבשה קואליציה של הימין הישראלי לגווניו כשלמעלה מ-55 חברי כנסת מצהירים כי יתמכו בפסקת ההתגברות שתאפשר לכנסת לבטל פסקי דין של בג"ץ ורק סיעת "כולנו" של שר האוצר עודנה מצליחה לעכב את המהלך ולמנוע את ה-61 הדרושים לכך. אבל את המילה האחרונה תגיד נאור מחר כשבטקס פרישתה תקריא פסק דין בנושא נפיץ במיוחד: פתיחת המרכולים בשבתות בתל אביב.

אפשר להעריך ששוב גורמים בקואליציה לא יהיו מרוצים מפסק הדין, כשם שאפשר להעריך שאין לכך שום משקל מבחינתה.

אלירן קרסנטי

אלירן קרסנטי


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.