מני מזוז, שופט בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר, נשא השבוע דברים באוניברסיטת בר אילן ושטח את תפיסתו על תפקיד היועמ"ש, ממנה עולה כי על שופטי בית המשפט העליון לתת ליועץ המשפטי לממשלה יחס מועדף.

מזוז על היועמ"ש והאינטואיציה

באשר לסמכותו של היועמ"ש כלפי הממשלה טען מזוז כי "מהרגע שיש מישהו שתפקידו לומר לממשלה מה החוק – נגזר מכך שמה שהוא אומר מחייב את הממשלה".

לדבריו, "היועץ המשפטי צריך להיות זהיר וצנוע, אבל לא זהיר מדי. הוא נתקל במקרים בהם למרות שאין תשובה משפטית ברורה, האינטואיציה שלו אומרת לו שזה לא חוקי – ועליו לעמוד מאחורי האמירה הזאת".

ומה קורה כאשר בג"ץ חושב שעמדת היועץ המשפטי לממשלה שגויה? כאן טוען מזוז כי מאחר שיש כללי יישום שונים לפי סוגי המבוקרים וההחלטות, "בית המשפט חייב להיות רגיש למחיר הנלווה לביקורת השיפוטית שלו על היועץ המשפטי. המחיר של כל החלשה של היועץ המשפטי דרך הביקורת השיפוטית, עלול להיות גבוה בהרבה מהערך של אותה ביקורת".

מזוז הסביר כי "יועץ משפטי שבית המשפט יקבע שחוות הדעת שלו מוטעית – יכולתו לכפות בעתיד על השלטון לפעול כחוק עלולה להיפגע משמעותית. חייבים לשקלל את הנזק הסביבתי הזה כאשר בית המשפט שוקל האם להתערב בחוות הדעת. זה נכון גם לגבי ההחלטה האופרטיבית וגם לגבי הרטוריקה, גם אם הוא דוחה עתירה".

שופט העליון מני מזוז. צילום: פלאש90
שופט העליון מני מזוז. צילום: פלאש90

בפורום קהלת מתחו ביקורת על דברי מזוז. "חוק יסוד השפיטה", ציינו בפורום, "קובע שכך יישבע כל שופט בישראל עם מינויו: 'אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, ולשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים'. כלומר, אם היה ספק למישהו, שופט בישראל צריך לשפוט לפי החוק ולפי הצדק, ולא להטות את פסיקתו משיקולים אחרים".

לטענת הפורום, "השופט מזוז סבור אחרת. השבוע הסביר בכנס פומבי שגם כאשר היועץ המשפטי לממשלה מוציא חוות דעת שאינה משקפת את החוק, הוא כשופט עשוי לגבות אותה כדי לשמור על מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה. זו הכרת פנים והטיית משפט. זהו עיוות דין. המשמעויות קשות".

עוד הוסיפו בקהלת כי מדבריו של מזוז עולה ש"היועץ קובע לממשלה כי דבר מסוים אסור לעשותו אף כשאין לכך כל בסיס בדין. לא בחוק ולא בפסיקה. על סמך אינטואיציה בלבד".

אלירן קרסנטי

אלירן קרסנטי