1:07 19/10/2017
מבזקים
דף הבית > מורשת > ריבלין נגד הסטטוס-קוו: "בעד תחבורה ציבורית בשבת"

ריבלין נגד הסטטוס-קוו: "בעד תחבורה ציבורית בשבת"

הנשיא ריבלין מביע תמיכה בתחבורה ציבורית בשבת באזורים חילוניים: "הצביון היהודי צריך להיקבע בעיקר ברמה המקומית"

נשיא המדינה ראובן ריבלין נוקט צד בוויכוח הפוליטי בסוגיות דת ומדינה, ומציע להעביר את ההכרעה בסוגיית תחבורה ציבורית בשבת מהשלטון המרכזי לשלטון המוניציפלי.

הנשיא ריבלין. צילום: מארק ניימן, לע"מ
הנשיא ריבלין. צילום: מארק ניימן, לע"מ

בנאום שנשא היום בפורום הבינלאומי של הספרייה הלאומית, אמר ריבלין: "מדוע שהסדרי התחבורה הציבורית בשבת יידונו ברמה הלאומית, ולא יוסדרו באמצעות חברות ופתרונות אזוריים? הרי ממילא ברור שכאשר תחבורה ציבורית בשבת היא שאלה לאומית, אנו נגררים למשחק סכום אפס ידוע מראש בין 'מדינת תל אביב' ל'מדינת בני ברק".

הוא האשים כי "התביעה של הדת לנוכחות ציבורית היא שהניעה את משברי הדת והמדינה בישראל, מרגע לידתה. במידה רבה, דרך המשברים, הדת הצליחה לשמור על נוכחות ציבורית. גם כיום, התביעה לנוכחות ציבורית, היא התביעה שעומדת בבסיס הוויכוח על דת ומדינה, ועל מדינה יהודית ודמוקרטית, במדינת ישראל".

ריבלין הציע לשקול לאפשר בשכונות מסוימות, בהתאם למידת הדתיות של התושבים ויתור על אכיפת חוקי חמץ, כשרות, שבת והפרדה מגדרית: "המציאות השבטית בישראל, מחייבת אותנו לתת מקום לפתרונות אזוריים, שאינם מושגים בדרך של כפיית כוחו של הרוב על המיעוט, שבהגדרה מאפשרים גמישות ורגישות תרבותיים, ואשר מחלצים אותנו מאותו מסלול התנגשות פוליטי ידוע מראש, המתקיים ברמה הלאומית".

הפגנה בעד תחבורה ציבורית בשבת. צילום: פלאש 90
הפגנה בעד תחבורה ציבורית בשבת. צילום: פלאש 90

עם זאת, הנשיא הבהיר כי אין בדברים אלו כדי לוותר על המוסכמות הדתיות הנהוגות בזירה הלאומית, והדגיש כי הפרדת דת ומדינה לא תתרחש במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, וניסה להציג גישה מאוזנת: "באתי להביע תקווה כי בין הדחיקה המוחלטת של הדת מן הפרהסיה, לבין הכפפתה המלאה של המדינה לסמכותה של הרשות הדתית, ישנה דרך שלישית. עד היום, התמקדו ניסיונות הפשרה הישראלים בניסיון להעניק לשני הצדדים – הדתי והחילוני – מידה חלקית של שליטה בפרהסיה הציבורית.

"אינני מבקש, לפתור את כל מה שלא פתיר, אני רק מבקש לתהות שמא ייתכן שבאה העת, להעתיק את הוויכוח מן המישור הממלכתי אל המישור האזורי והקהילתי. אולי, רק אולי, נצליח לייצר פשרות טובות יותר לכל הצדדים לכל השבטים – כפי שאני נוהג לכנות את קבוצות הייחוס המרכזיות בחברה הישראלית – אם ניתן לכמה שיותר מן המגזרים את מבוקשם הכמעט מלא".

אלירן קרסנטי

אלירן קרסנטי

לתגובות

אולי יעניין אותך גם

הרמבם - פרק 304

הרמב"ם היומי – מניין המצוות, מצוות לא עשה, פרק ה'

מהו ספר משנה תורה לרמב"ם ומדוע נקרא כך? נתי רביץ מסביר