20:36 22/11/2017
מבזקים
דף הבית > מורשת > ירושלים במבט מקראי

ירושלים במבט מקראי

שנת היובל לשחרור העיר כבר החלה וזו הזדמנות נהדרת להביט בימים בהם ירושלים היתה רק חלום

אתמול ציינו ארבעים ותשע שנים לשחרור ירושלים. יום ירושלים נחגג מידי שנה ברחבי המדינה על ידי צעדות, קישוט רחבי ישראל בדגלי הלאום, טקסים בכנסת ובמוסדות חינוך, בכלי התקשורת משמיעים שירים על ירושלים ומספרים בשבחה של ירושלים.

חלקה המזרחי של ירושלים נכבש בשנת 1967 במלחמה שנכפתה עלינו על ידי אויבנו הערבים. היא נערכה במשך שישה ימים בלבד ומכאן גם שמה: "מלחמת ששת הימים"– סופה ניצחון מוחץ על אויבינו.

קדמו לכך ימים רוויי מתח, ארצות ערב איימו להשמידנו כשהם מכוונים את כלי מלחמתם לעבר ארצנו הקדושה ומסיתים בהתלהבות באמצעי התקשורת שלהם- נגד ישראל. עם ישראל התגייס במלוא עוזו כדי להילחם נגד אויביו, וכל זה בלווי תפילה לבורא עולם שישמע שוועתנו ויצילנו.

 

003
"עוד ישבו זקנים.." ציירה: אהובה קליין

המתח גבר מיום ליום, משעה לשעה, היו שדיברו על מלחמה זו – כמלחמת גוג ומגוג כפי שמופיעה בדברי הנביאים. מה רבה הייתה ההפתעה מעל כל הציפיות והתחזיות: נס גלוי! בתום שישה ימים של לחימה עקובה מדם, חדרנו דרך שער האריות כנאמר: "עם כלביא יקום וכארי יתנשא" זכינו למופתים גדולים בו גברנו על אויבינו, הכותל המערבי- שריד בית מקדשנו – שב לידנו והחיילים הנרגשים עמדו ברחבת הכותל כשעיניהם דומעות מהתרגשות אדירה.

מפורסם אותו צילום של הרגע ההיסטורי שבו חיילינו הגיבורים עומדים בהתרגשות מול הכותל לאחר שחרורו. יום ירושלים תואם בצורה מופלאה את חזונו של דוד המלך: "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" [תהלים קכ"ב]. באופן מפתיע, ירושלים המערבית מתחברת למזרחית ואנחנו זוכים במתנה – שריד מקדשנו. הכותל, אליו ערגנו כאלפיים שנה שב בחסדי ה' אלינו. על כך אמר רבי יהושע בן לוי: עיר שעושה כל ישראל חברים" [ירושלמי חגיגה ב, ו].

עיר שמחברת את ישראל זה לזה

הגעגועים לירושלים היו שגורים בפיהם של גולי בבל שהיו שרים: "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו, בזכרנו את ציון: על ערבים בתוכה, תלינו כנורותינו: כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה, שירו לנו משיר ציון: איך נשיר את שיר- ה', על אדמת ניכר".

השובים בבבל ביקשו מהיהודים שישירו משירי ציון מתוך לעג לגולים, אך היהודים בכאבם סירבו לעשות כן בטענה שאינם מסוגלים לשיר על אדמת ניכר והם נשבעו:"אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני: תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי".

דברי הנביא זכריה קורמים עור וגידים בימינו אנו והם ניצני הגאולה:"…עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים, ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה" [זכריה ח, ד-ה].

מי ייתן ובקרוב נחזה בגאולה השלימה כפי שנאמר: "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו והייתה לה' המלוכה" [עובדיה א, כ"א] אמן ואמן.

אהובה קליין

אהובה קליין

לתגובות

אולי יעניין אותך גם

הרמבם - פרק 343

הרמב"ם היומי – הלכות תשובה, פרק ב'

איך חוזרים בתשובה? ישי לפידות מסביר