אחרי הפסקה של חודש, חזר עיתון '' לתחביב האהוב עליו: בין חיילי צה"ל לבין הנאצים. וכך כותב פרופסור מסוים בעמוד הדעות של העיתון לאנשים חושבים: "בין החיילים הגרמנים המשוחחים בשבי הבריטי על רצח וגזל רכושו של הקרבן ובין שוטרי מג"ב, המתנפלים על ילדה בת שמונה ומונעים ממנה בגסות לשמור על רכושה, והחייל אלאור אזריה ששיגר בקור רוח כדור לראשו של אדם השוכב פצוע וחסר אונים – יש הרבה מן המשותף".

הטור ב'הארץ'
מתוך הטור שפורסם הבוקר ב'הארץ'

 

הבנתם? גרמנים, שוטרי מג"ב, אלאור אזריה – כולם אותו דבר. כולם מוזכרים באותה נשימה.

והפרופסור (מהאוניברסיטה העברית, אגב), ממשיך. "קשה לתבוע יחס אנושי ממי שתפקידו להשליט טרור, המשרת את גזע האדונים היהודי בשטחים. אז למה בעצם אסור להתנפל על ילדה הרוכבת על אופניה או לחסל בדם קר פלסטיני פצוע?", הוא כותב. ומי נותן לו במה? עיתון "הארץ" כמובן. הבית של שונאי ישראל.

למען האמת, אצל "הארץ" זו אובססיה. כל מה שרע בעיניו בישראל – כלומר יהדות, חיילי צה"ל או מי שרוצה ליישב את הארץ – מזכיר לו את הנאצים. לא פחות. רק בשבוע שעבר נחשפנו לנזק האדיר של הכתבות הרעילות האלה, כאשר העיתונאי יהודי-אמריקני ג'פרי גולדברג, העיד שניאו- משתמשים במאמרים המתפרסמים ב"הארץ" כהוכחות לצדקת דרכם. כמובן שגם זה לא גרם לצדקנים מרחוב שוקן להבין את גודל הנזק שגרמו. והם לא לבד. כאשר העיתון הזה עושה את ההשוואות המפלצתיות והשטניות הללו, בין מי שסבלו מהשואה לבין מי שחוללו אותה, התקשורת הישראלית שותקת. הברנ'זה דוממת. מדוע? מפני שיש מספיק שנאה עצמית לעוד מלא עיתונאים, והאמירות החמורות הללו, כמו השתיקה מולן, מרעילות כאן את השיח.

לסגן הרמטכ"ל יאיר גולן הייתה את החוצפה לדבר בפני ניצולי שואה, בערב יום השואה (!), על כך שאנו דומים לנאצים. מדוע? רק משום ש"הארץ" לא מפסיק לטפטף את הרעל הארסי שלו נגד עם ישראל. וכאשר קציני צה"ל הבכירים מקבלים על חשבון הצבא יום-יום את העיתון הזה (למה, בעצם?), אין להתפלא עד לאן הידרדרו המחשבות שלהם.

וכרגיל, יקומו האנשים שיתנצלו, שיסבירו כמה "הארץ" טועה, כמה החיילים שלנו בגלל כל מיני סיבות אינם נאצים. אבל אני החלטתי להפסיק את המשחק הזה. הרי עצם הניסיון להראות שהטענות הללו לא נכונות הוא מביש.
כי בעיני עיתון שמשווה בין חיילי צה"ל לנאצים, הוא נאצי בעצמו. ומה שהכי מטורף הוא, שאותם אנשים שחושבים שבזכות חופש הביטוי מותר לקרוא לחיילי צה"ל "נאצים", נזעקים ובוכים כאשר קוראים לעיתון האהוב שלהם "אנטישמי".

אחרי הכל, אם נזכרים בזהות הבעלים של העיתון הזה, ועד כמה הוא שונא ישראל, ועד כמה הוא מוציא את דיבתנו בעולם, הכל הופך לברור יותר: אם יש מישהו שצריך להסביר לנו שהוא לא נאצי, אלו לא חיילי צה"ל היקרים שלנו, אלא העיתון שכל כך שונא אותם.

שמעון ריקלין

שמעון ריקלין


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.