מדובר באישה השוהה בישראל שבע שנים, שניסתה להסדיר את מעמדה בשל זוגיות שלה עם אזרח ישראלי.  לפני חמש שנים אף נולדה לשניים בת, אולם זמן קצר לאחר מכן עזבה את הבית עם התינוקת והתגוררה במקלט לנשים מוכות. בין היתר טענה האישה כי סבלה מאלימות מצד בן זוגה. בהמשך נפרדו השניים ובית המשפט לענייני משפחה העניק לאם משמורת על הבת.

אלא שעם פרידתם, הפסיקה רשות האוכלוסין וההגירה את הטיפול בבקשתה לקבל מעמד בישראל מכוח הזוגיות ובהמשך בקשתה נדחתה על ידי מנכ"ל רשות האוכלוסין. משכך, היא נדרשה לעזוב את ישראל.

בית הדין לעררים בירושלים, קבע אף הוא כי עליה לעזוב את ישראל בתוך חודש וחצי.

הפגנת המסתננים ממול ביהמ"ש העליון, ינואר 2017. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
הפגנת המסתננים ממול ביהמ"ש העליון, ינואר 2017. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בשלב זה ערערה האישה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בטענה כי טובתה של הבת, שנולדה פה ודוברת עברית, היא להישאר בישראל עם אמה. בנוסף טענה כי גירוש הילדה למדינת עולם שלישי אינו עולה בקנה אחד עם מחויבותה של ישראל לאמנה הבינלאומית לזכויות הילד. כמו כן, בקשה להתחשב בכך שסבלה בעבר מאלימות מצד בן זוגה.

המדינה טענה מנגד כי אין די בעובדה שלאישה בת ישראלית כדי לחייבה להעניק לה מעמד וכי התאקלמותה במדינה אחרת לא תהיה קשה במיוחד.

השופט מינץ קיבל את עמדת המדינה ודחה את הערעור. "אזרחותה של הבת לבדה אינה מספקת כדי לתת למערערת מעמד בישראל בהיעדר טעמים הומניטאריים חריגים", כתב והסביר כי קטין תלוי בהוריו ולא להפך.

השופט מינץ הבהיר כי הרעיון לאפשר במקרים מסוימים מעמד לבן זוג זר של אזרח ישראלי נועד כדי להגן על התא המשפחתי "אלא שבענייננו, שיקול זה אינו מתקיים…לא קיים תא משפחתי שעליו יש להגן". השופט הוסיף גם כי אין בעובדה שהאב חייב בתשלום מזונות כדי לקבל את הבקשה והדגיש כי ניתן לאכוף זאת גם כשתחזור לאתיופיה.

פרקליטתה של האישה עו"ד ליאת שטיינברג אמרה לעיתון "הארץ" כי היא בוחנת אפשרות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. לדברי שטיינברג, ישנו פסק דין שניתן לאחרונה, לפיו דינה של אישה מוכה שבורחת ממעגל האלימות ומתגרשת אינו להיות מגורשת מהארץ וכי דבר זה נוגד את האמנות הבינלאומיות שלהן ישראל מחויבת.

אלירן קרסנטי

אלירן קרסנטי