אחרי שאלאור אזריה ביצע וידוא הריגה חריג במחבל בחברון, האויב הטרוריסטי לקה בתדהמה. לא רק שחייל בצבא הישראלי הפתיע ופעל באכזריות יחסית למה שהורגלו אליו, אלא שבניגוד לגינוי האוטומטי של ראשי המערכת – הציבור הישראלי נתן לאזריה גיבוי. במשך שבועות ארוכים הורגשה ירידה במפלס התעוזה של המחבלים.

סמ"ר יובל מור יוסף (מימין) וסמל יוסף כהן הי"ד (משמאל)

 

האומץ והתעוזה של חוליית חמאס המשתוללת בימים אלו ורוצחת בנו מוכיחים שהאויב יודע כיצד נגיב ויותר מכך – שזה לא מפחיד אותו. התמריץ החברתי שיש לצעיר ערבי במקומות מסוימים ביו"ש להפוך למחבל עדיין גדול יותר מהפחד שלו. את המשוואה הזו אפשר לפתור רק באמצעות אכזריות.
מי שיצא להיאבק ב'ישות הציונית' צריך לדעת שהוא גוזר על כל יקיריו חיי פליטות, חוסר-כל וסבל. רק על ידי הפעלת ענישה אכזרית במיוחד במקום בו כואב לו, במשפחתו וסביבתה החברתית, תצמצם את התמריץ החברתי.

אחרי שנים ארוכות שאנו מנסים להילחם בטרור ה'פלסטיני' בכפפות של משי, פועלים ברכות כדי שבאירופה לא יכעסו, ולמעשה מקבלים בהכנעה את קיומו של הטרור בשגרת חיינו – לציבור הישראלי נמאס.

הוא לא מעוניין להתחבא עוד מאחורי המוסר הצה"לי הקדוש ומעדיף לוותר על התואר "הצבא המוסרי בעולם" לטובת תואר חדש – מוסרי לא פחות – "הצבא היחיד שהצליח לנצח ארגוני טרור".

הלוויתו של יובל מור יוסף הי"ד באשקלון. צילום: קובי ריכטר/TPS
אלון מליק

אלון מליק