"הפרק הפיקוח על כשרות המזון, הוא דוגמא למאבק למען טוהר המידות", כך כתב מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, בדוח הביקורת השנתי 67ב' שפורסם אחה"צ (ג'). "ממצאיו מעידים על כשל חמור של המועצות הדתיות שנבדקו בכל הנוגע לאכיפת הוראות נוהל הכשרות. כמו גם כשל חמור של המשרד לשירותי הדת ושל הרבנות הראשית בכל הנוגע ליכולתם לקדם רפורמות משמעותיות במערך הפיקוח על הכשרות, ובכך למנוע את תלות משגיח הכשרות בבעל העסק ולצמצם את עלויות הפעלתו של מערך הכשרות".

מערימים קשיים על כשרות מבחוץ. רב העיר נתניה קלמן בר. צילום: פלאש 90
מערימים קשיים על כשרות מבחוץ. רב העיר נתניה קלמן בר. צילום: פלאש 90

משרד המבקר בחן את עבודתם של המשרד לשירותי דת, הרבנות הראשית ומועצות דתיות בנושא מערך הכרות. מן הדו"ח עולים ליקויים הנוגעים לתפקוד הגופים להבטחת כשרות המזון וכן עלויות גבוהות של פיקוח. מהממצאים עולה כי רק 35% מהמשגיחים הם בעלי הסמכה הלכתית מהרבנות. בנוסף, חלקם מועסקים בהיקף משרה חריג דוגמת משגיחי כשרות בירושלים שנדרשו לעבודה של 24 שעות ביממה. "הדבר מעמיד בספק את איכות עבודת המשגיחים. מדובר בעצימת עיניים חמורה ביותר של המועצות הדתיות, העלולה לפגוע ברמת הכשרות ובאמון הציבור במערך הכשרות שהמדינה אמורה להבטיח את קיומו, ואף בהטעיה של בתי העסק המשלמים בעבור שעות השגחה שלא תמיד מבוצעות בפועל".

בנוסף 95% ממשגיחי הכשרות מועסקים ע"י המסעדה או העסק בו הם מפקחים ולא ע"י המועצה הדתית אליה הם כפופים. בדו"ח הקודם דרש המבקר לטפל בתופעה המעמידה את המשגיח בניגוד עניינים וכך פסק גם ביהמ"ש ימים בודדים לפני פרסום הדו"ח. עוד נטען כי הזכויות הסוציאליות של המשגיחים לא נאכפות ע"י המועצות הדתיות. בנוסף, רבים מהמשגיחים ובעלי התפקידים במועצות הדתיות נתגלו כקרובי משפחה, מה שמעלה חשש גם כן לניגוד עניינים אפשרי.

המבקר הצביע על יוקר עלויות הכרוכות באישור כשרות לעסק וקרא להבטיח את כשרות המזון ברמה מקצועית אך להקפיד כי תוספת ההתייקרות בשל הכשרות תהיה קטנה ועל כן יש "לפעול בתיאום וללא דיחוי לבחינת האפשרויות לצמצומן של עלויות אלה".  כדוגמה לכך נכתב בדו"ח: "אף שהדין ונוהל הכשרות מאפשרים למועצה דתית לגבות רק אגרת כשרות עבור טיפולה בהוצאת תעודת הכשר, המועצה הדתית ירושלים והרבנות לכשרות ארצית גובות גם תשלומים עבור שירותי הפיקוח שהן מעניקות לבתי עסק מושגחים. גביית אגרת פיקוח משפיעה על עלות המוצרים".  בנוסף, ההגבלות של רבנויות בערים ירושלים ונתניה על כשרות שניתנת מועצה דתית בערים אחרות מעלות גם כן את יוקר המחיה.

עוד מותח שפירא ביקורת על אי קליטת משגיחות כשרות. מאז 2014 הוכשרו 12 משגיחות כשרות, אך עד ליוני 2016 לא נקלטה אפילו משגיחה אחת במערך הכשרות של המועצות הדתיות.  "הרבנות לא הנגישה מידע לידיעת הציבור בדבר האפשרות שניתנה לנשים לגשת למבחני ההסמכה למשגיחי כשרות – לא באתר האינטרנט שלה ולא בכל דרך אחרת", לשון הדוח. "מצב שבו שיעור הנשים מכלל משגיחי הכשרות הוא פחות מאחוז אחד, משמעותו הדרה של נשים מעיסוק זה – דבר שאינו עולה בקנה אחד עם הדרישה למתן שוויון הזדמנויות בתעסוקה".

לא נקלטו משגיחות כשרות. כנס נשים בנושא כשרות בשנת 2010. צילום: פלאש 90
לא נקלטו משגיחות כשרות. כנס נשים בנושא כשרות בשנת 2010. צילום: פלאש 90

"חלק ניכר מהציבור היהודי במדינת ישראל מקפיד על צריכת מזון כשר ונותן את אמונו במערך הפיקוח על הכשרות. רוב המרכולים, השווקים וחנויות המזון מוכרים אך ורק מוצרי מזון כשרים. היצרנים, הספקים, בתי האוכל והמסעדות המספקים מזון למגזר הציבורי, לרבות לבתי החולים ולצה"ל, נדרשים לספק מזון שיהיה 'כשר'". לפיכך קובע המבקר כי "חשוב מאוד להבטיח שמערך הפיקוח על הכשרות יהיה אמין, מקצועי ומועיל" וקורא לשר לשירותי דת להעפיל את בסמכותו ולהתערב "ללא דיחוי לצורך הנהגתה של רפורמה מקיפה להסדרת מערך הכשרות במועצות הדתיות".

הרבנות הראשית: "מודים למבקר המדינה על הדו"ח המקיף ועל הארת הפינות החשוכות"

תגובת הרבנות הראשית: "במועד כתיבת דו"ח הביקורת על ידי מבקר המדינה, הוועדה לבחינת מערך הכשרות בישראל טרם סיימה את עבודתה, ומסקנותיה טרם הוגשו למבקר המדינה.  הרבנות הראשית לישראל רואה חשיבות רבה ביישום המלצות הוועדה, וקוראת לכל הגופים הממשלתיים הנוגעים בדבר, ובראשם המשרד לשירותי דת, המופקד על תקצוב ותקנון מחלקות הכשרות המקומיות – להירתם ולסייע כל אחד בתחומו ליישום המלצות הוועדה, וזאת בשיתוף פעולה עם צוות ההיגוי שהוקם, באופן שיבטיח הסדרה של מכלול ההיבטים הנוגעים לעניין לטובת הכשרות ולטובת הציבור שומרי הכשרות בישראל. יישום מסקנות הוועדה יוביל לפתרון מלא של הליקויים אשר הוצגו בדו"ח המבקר".

"יש לציין כי לפני למעלה משנה, מינה הרב הראשי לישראל, הגאון הרב דוד לאו, צוות לבחינת מערך הכשרות בישראל. תפקידו של הצוות היה לבחון בצורה מעמיקה את מכלול ההיבטים הנוגעים למערך הכשרות בישראל ולהציע דרכים לשנות או לתקן, במידת הצורך, את ההסדרים הקיימים במערך זה. לאחר דיון מעמיק הגיעה הוועדה להמלצות העשויות ליתן מענה לקשיים הקיימים במערך הכשרות, ואשר חלקן קיבלו ביטוי בדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום".

"מסקנות הוועדה אושרו על ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל, וקיבלו תוקף ולוח זמנים מוגדר בפסיקת בית המשפט העליון כך שיש ליישמן עד לחודש ספטמבר 2018. מועצת הרבנות הראשית מינתה צוות היגוי ליישום ההמלצות בראשות מנכ"ל הרבנות ויו"ר ועדת הכשרות של מועצת הרבנות הראשית. בפסיקתו התייחס בית המשפט לחשיבות עבודת הוועדה ועל הסיכויים באימוץ מסקנותיה ואמר 'בשונה מהצעות עבר, מדובר בדו"ח שקיבל את ברכת הרב הראשי ומועצת הרבנות הראשית'. עוד ציין בית המשפט ואמר כי 'יש לתת סיכוי ראוי למאמץ שהושקע בהכנת הדו"ח, ולהכרעת מועצת הרבנות שאימצה אותו'.

"על פי המלצות הוועדה, יפוצל תפקידו של משגיח הכשרות, כשאת העבודות הכשרותית יבצע נאמן הכשרות שהוא אחד מעובדיו הסדירים של בית העסק, ואת הפיקוח הכשרותי יבצע בקר הכשרות אשר יועסק על ידי המועצה הדתית. ייקבעו תנאי סף לתפקיד בקר הכשרות, והוא ייבחר באמצעות הליך פומבי ושוויוני. בקר הכשרות יופקד על אשכול בתי עסק הסמוכים גיאוגרפית, ואחת לתקופה תתבצע תחלופה של בתי העסק הנתונים באחריות בקר הכשרות. באמצעות יישום המלצה זו, תבוטל כליל התלות בין משגיח הכשרות לבין בית העסק. אופן העסקה זה, ימנע גם כל אפשרות להיקף העסקה בלתי סביר ותשלומים באופנים שנוגדים את החוק".

"על פי המלצות הוועדה, בית העסק ישלם למועצה הדתית אגרה שתגלם את כלל העלויות הדרושות לשם מתן ההכשר, לרבות עלויות הפיקוח הכשרותי, וכן ייקבעו כללים למניעת ניגוד עניינים של עובדי מערך הכשרות וכללים לעניין אישור עבודה נוספת. דבר זה ימנע את המצבים הלא תקינים שהתגלו במספר מועצות דתיות ואשר מובאים בדו"ח המבקר. בנוסף, הומלץ על ידי הוועדה כי יונהגו נהלי כשרות אחידים אשר יחייבו את כל נותני הכשרות המוסמכים. מצב זה יפתור את הליקוי הקיים, שבו בכל עיר קיימים נהלי כשרות שונים על פי דרישת רב העיר. בנוסף, הציעה הוועדה כי תמונה ועדה שתוסמך לשלול את סמכותו של רב למתן תעודות הכשר, בנסיבות בהן פעל שלא כשורה בתחום הכשרות".

"עוד המליצה הוועדה, כי ייקבעו כללי תשלום אחידים בעד שירותי הכשרות. כללי התשלום ייקבעו על פי פרמטרים ברורים, אחידים ושוויוניים בהתחשב במאפייני בית העסק. דבר זה יוביל להאחדת העלויות בבתי העסק ויימנע מצבים של פערים בעלויות כפי שהתגלו בדו"ח המבקר. מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל ויו"ר (משותף) של צוות ההיגוי ליישום ההמלצות הרב משה דגן, אמר כי 'הרבנות הראשית לישראל מודה למבקר המדינה על הדו"ח המקיף שהוכן על מערך הכשרות'. הרבנות רואה חשיבות רבה ביישום המלצות הוועדה, וקוראת לכל הגופים הממשלתיים הנוגעים בדבר ובראשם המשרד לשירותי דת, להירתם ולסייע כל אחד בתחומו ליישום ההמלצות בשיתוף פעולה עם צוות ההיגוי שהוקם, באופן שיבטיח הסדרה של מכלול ההיבטים הנוגעים לעניין לטובת הכשרות ולטובת ציבור שומרי הכשרות בישראל. יישום מסקנות הוועדה יוביל לתיקון הכשלים והליקויים אשר הוצגו בין היתר בדו"ח המבקר".

"אנו מודים למבקר המדינה על הדו"ח המקיף ועל הארת הפינות החשוכות, הגם שהדברים בעיקרם ידועים וגלויים והביאו את הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, להקים כבר לפני כשנה צוות לבחינת מערך הכשרות בישראל. צוות זה, לאחר עבודה מקיפה ומעמיקה, הגיש בימים האחרונים דו"ח שאומץ על ידי הרב הראשי ומועצת הרבנות הראשית".

תגובת המשרד לשירותי דת: "המשרד לשירותי דת מוגבל ביכולת ההשפעה שלו על תחום הכשרות המצוי בתחום אחריותה וסמכותה של הרבנות הראשית לישראל, כאשר ההתמקדות של המשרד הינה בצדדים המנהליים של תחום הכשרות. בשנה וחצי האחרונות, תקופת הכהונה של השר דוד אזולאי והמנכ"ל עודד פלוס, יזם המשרד פעולות ראשוניות לשיפור התנהלותו בכל הנוגע לנושא הסדרת מערך הכשרות".

"הוזלת עלויות הכשרות באמצעות התייעלות מערכת ההשגחה, הסדרת יחסי משגיח מושגח, הסדרת נושא שעות ההשגחה, הקמת מאגר מידע בנושא הכשרות – ומציאת פתרונות תקציביים לפיקוח על הכשרות. המשרד עוסק בשנים האחרונות בסוגיות האמורות; המשרד מינה צוות שבו חברים נציגים מהמשרד ומהרבנות לצורך הסדרה של מערכת הכשרות, ואגף המחשוב במשרד מקים מערכת מיחשוב חדשה שתשמש בשנים הבאות את המועצות הדתיות גם בתחום הכשרות )מערכת 'שירת הים')".

"באמצעות מנהל תחום הכשרות במשרד, עו"ד עמיחי פילבר, ערך המשרד ניתוח מקיף של מערך הכשרות מול כל גורם רלוונטי, על מנת לייצר מערכת שיתופי פעולה לצד הכרת השטח. במסגרת זו שיתף המשרד פעולה באופן מלא עם משרד מבקר המדינה, והציג עשייה מהותית שהמבקר מציין אותה לשבח. 'המשרד עשה עבודת מטה מקיפה לבחינת מבנה חדש למערכת הכשרות, בין היתר כדי למצוא פתרון לסוגיית ניגוד העניינים שבו מצוי משגיח המקבל את שכרו מבית העסק המושגח' – בעיית הליבה של מערך הכשרות".

"המבקר מציין בסיכום הדו"ח בהרחבה את הפעולה הברוכה שנעשתה, ו'מציין לחיוב את המהלכים שהחל המשרד לקדם חלקם בשנים אחרונות', אך כלשונו 'הדרך עוד ארוכה עד להבשלתם ולמימושם'. מדובר במערך שדורש תיקון, על כך אין חולק, ואכן לאחר שהוגש לרב הראשי דו"ח צוות הכשרות של הרבנות הראשית, הקימה מועצת הרבנות הראשית צוות ליישום הדו"ח כשבג"ץ בפסק דינו סמך את ידו עליו. במקביל, הורה מנכ"ל המשרד לשירותי דת למנהל תחום הכשרות במשרד, ללמוד את דו"ח מבקר המדינה לפרטיו ולרכז את עבודת תיקון הליקויים מתוך כוונה להוביל שינוי ושיפור במערך הכשרות המקומי והארצי כאחד, בתיאום מול הרבנות הראשית לישראל והמועצות הדתיות. הנהלת המשרד, השר והמנכ"ל – מתוך האחריות והחשיבות שהם נותנים למערך הכשרות – מתכוונים לעקוב מקרוב אחר עבודת צוות היישום, ולוודא שזו מתקדמת והצוות משלים את עבודתו בחודשים הקרובים".

תגובות נוספות

הרב דוד סתיו, יושב ראש ארגון רבני צהר, אמר בתגובה: "דוח מבקר המדינה מאשש פעם נוספת את מה שמרבית תושבי המדינה ואת מה שארגון רבני צהר יודעים ומתריעים עליו כבר כמה שנים. מערכת הכשרות במדינת ישראל בקריסה. אין פתרון שיביא לכינונה של כשרות איכותית בישראל אלא באמצעות הפרטתה. ביו היתר ניתוק בין העסקנים הפוליטיים הממנים משגיחים מקורבים שלא אוכלים מהכשרות עליה הם אחראים ובנוסף פתיחת שוק הכשרות לתאגידים נוספים".

ח"כ רחל עזריה (כולנו), יוזמת החוק להפרטת מערך הכשרות ויו"ר השדולה ליהדות ישראלית בכנסת, אמרה בתגובה: "כבר שנים שאנחנו מתריעים על הנעשה ברבנות הראשית בתחום הכשרות. דו"ח מבקר המדינה מאשר את כל מה שאמרנו – בתחום השחיתות המוסרית והמינהל התקין, בתחום עלויות הכשרות ובתחום של ניהול המערך. נוצרה כאן מדינה בתוך מדינה, כבר לפני עשור מבקר המדינה התריע ולא נעשה דבר ברבנות מלבד כותרות על רפורמות. עם ישראל צריך לדעת, הרבנות מתנהלת כמונופול ולא מעוניינת לוותר על כוחה, דו"ח המבקר הנוכחי רק מציב לנו מראה כיצד המערכת מתנהלת, יש צורך בשידוד מערכות כולל שיתן מענה לצרכני הכשרות, יוזיל עלויות וינקה את הסיאוב מקרבה".

לטענת דיקן המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט", פרופ' אביעד הכהן, מצב הכשרות בארץ עגום והרבנות לא צריכה לעסוק במתן כשרות לציבור. "מצב הכשרות בארץ בכי רע ומעורר דאגה. בחלק מהמקרים הוברר שלא מדובר לא ב'גלאט כושר' ולא ב'גלאט יושר'. העלויות הגבוהות אינן מגובות ברמת כשרות אחידה ונאותה. הרפורמה שהתוו בג"ץ והרבנות הראשית הן צעד בכיוון הנכון, אך הדרך ליישומן עוד רחוקה, רחוקה מאד. בינתיים יש לחזק את מערך הפיקוח הנוכחי, ולפעול באופן מעשי, כנהוג בעולם, ליצירת תחרות בשוק הכשרות של גופי כשרות אמינים כאשר הרבנות הראשית תהיה גוף רגולטורי בלבד ולא תעסוק בעצמה במתן כשרות".

במכון הישראלי לדמוקרטיה בירכו על ביקורת מערך הכשרות של הרבנות והציעו לאמץ את מתווה הכשרות העצמאי ולפתוח את המערך לתחרות. ד"ר שוקי פרידמן, מנהל מרכז לאום, דת ומדינה במכון, הסביר כי בתפקוד מערך הכשרות ישנם עשרות כשלים מבניים, חוקתיים ותפקודיים הנובעים מהיותו מונופול. "חידוד נהלים והגברת הפיקוח והרגולציה חשובים ככל שיהיו, לא יוכלו להביא מזור לבעיות המערכתיות של מערך הכשרות. זאת ועוד, הצעת הרבנות הראשית לרפורמה במערך הכשרות שפורסמה לאחרונה מכילה שינויים קוסמטיים בלבד". בכדי להעניק כשרות טובה וזולה יותר מציעים חוקרי המכון להפריט את מערך הכשרות, לפרק את מונופול הרבנות ולהתבסס על השוק הצורך כשרות הנאמד ב כ-70% מאזרחי המדינה היהודים.




מערכת ערוץ 20

מערכת ערוץ 20