הסכם הפיוס בין ישראל לטורקיה יכול מאוד להתגלות כהסכם מעולה לפחות מבחינה כלכלית. אך יכול להיות שלא, קשה מאוד לדעת, גם אנליסטים הכי טובים טועים, ובמיוחד כאשר מדובר במזרח התיכון ועל אחת כמה וכמה בעת הזאת כשהאיזור בוער וחסר יציבות. רובם טעו בהערכותיהם בנוגע לאביב הערבי, שהתגלה כחורף האיסלאמי, במקום דמוקרטיות ערביות, האיסלאם הקיצוני משגשג במדינות המתפוררות.

בשש השנים שעברו ארדואן הצליח לסבך ולדרדר את טורקיה לתהומות שידעה רק האימפריה העותמאנית החולה בתחילת המאה ה-20. הוא סיפק את הגשר להברחת הג'יהאדיסטים שהרסו את סוריה. הוא רכש נפט גולמי שדאע"ש הפיקה בסוריה ועיראק ובכך תמך בה ואפילו הצליח להסתבך עם ידידה ותיקה וחזקה כמו רוסיה כשהפיל את מטוס הקרב שלה.

ארדואן.
ארדואן.

יותר מכל זה ארדואן מסובך עד מעל ראשו עם הכורדים. במדינתו, בסוריה ואפילו בעיראק. הדברים נמצאים על סף מלחמת "אחים" בטורקיה, כלומר מלחמת עצמאות כורדית. חוסר ההצלחה שלו מהדהד בכך שהוא נכשל להעמיד את טורקיה כמנהיגת העולם המוסלמי או לפחות הסוני כפי ששאף, אך גם הוביל את טורקיה להפסד מעמדה כמעצמה אזורית כאשר ראה "כיצד האיראנים משתלטים על כל המרחב הערבי הנמצא על גבולה הדרומי של טורקיה, על עיראק ועל סוריה, ואחרי שהשתלטו באמצעות חיזבאללה על לבנון." עקב כל הצרות הטורקיות תמוהה אי הצלחה בהגעה להסכם טוב יותר, או לפחות כזה שלא יעורר את הדעת הקהל הישראלית גם משמאל וגם מימין כנגד ההסכם.

החורים בפיוס

הבעיה העיקרית בהסכם היא ההסכמה לתשלומי פיצויים ל"נפגעי" המרמרה, כלומר תשלום לטרורסטים חמושים שרצו לפרוץ למים הטריטוריאליים של ישראל ונמנעו על ידי צה"ל. גם אם לכאורה למדינת ישראל לא תשא באחריות פלילית כי הכסף יועבר ל"קרן הומניטרית", ומדינת ישראל יכולה להגן על עמדתה בבית המשפט הבינלאומי, עצם הסכמה לשלם פיצויים היא הודאה באשמה, כפי שאמרה זאת הח"כית שהייתה נוכחת על המרמרה חנין זועבי.

נוצר תקדים מסוכן ביותר של פיצויים למחבלים, ובכך לכאורה מדינת ישראל משלימה עם הטוענים נגדה שיש כיבוש ונעשים עוולות לציבור הערבי בעזה ויהודה ושומרון. המחבלים הם בסך הכל לוחמי חופש שבאים לפעול נגד העוולות האלה.

משט המרמרה. צילום: דובר צה"ל
משט המרמרה. צילום: דובר צה"ל

בעוד שחיילי צה"ל ובהם שרס"ן ר' שנמנה עם צוות הפשיטה של השייטת על המרמרה. סרן ר' נזרק מהסיפון, נדקר, הוכה, שכב מדמם בבטן האוניה במשך זמן רב והיה דקות ארוכות בידיהם של אנשי ה-IHH שהיו על סף החלטה להוציאו להורג ורק בדרך לא דרך הצליח לחמוק ולחזור לסיפון. עד היום ר' במאבקים מול משרד הבטחון על הזכויות שלו ועל מה שמגיע לו, בעוד שתשלום למחבלים כבר סוכם.

אבל העניין המרכזי העומד כאן הוא המוסר, ולא הכבוד הלאומי כפי שטוענים מתנגדי ההסכם, בכך גם טעותם. מוסר הוא ההבדל בין מעשה טוב למעשה רע, הוא זה שצריך להיות בסיס ההתנהגות גם ההתנהגות המדינית אסטרטגית של עמים, ובמיוחד העם שכל כך מתגאה במוסריות שלו, והמוסר שלו הוא הבסיס של כל תרבות המערב.

כאן נעשה החטא הגדול של ההסכם הזה ולא בזה שמדינת ישראל לא יכולה לעמוד בתשלומים של 21 מיליון דולר מתקציבה. אלא שמקור תקציבה הוא הכסף של כולנו, אנחנו מממנים את הפיצויים של המרצחים שבאו נגדינו בכספנו שלנו, ובזה ישנו כשל מוסרי חמור. אז אולי המצב הגאופולטי וכלכלי של מדינת ישראל חשובים הכבוד הלאומי, אבל האם הם חשובים מהמוסר?

דמי גולגולת של המאה ה-21

מדינת ישראל היא מדינה חופשית, היא סופה של הגלות, בימי השלטים המוסלמים היתה נהוגה ג'זיה שהיא מס גולגולת שהוטל על הזכרים בקרב בני החסות הלא-מוסלמים בעולם המוסלמי. הטלת המס מצווה בקוראן (29:9), כאשר נקבע שעל הלא מוסלמים לשלם את מס הגולגולת רק כאשר הם מנוצחים ונכנעים. מדינת ישראל לא אמורה לשלם מס גולגלות על מנת שיאפשר לה לסחור בשוק הטורקי.

אפילו הטוענים אלו שטוענים בשם לזה "ריאל פוליטיק" או מדיניות מפוכחת בעולם האמיתי. תזכרו למה הובילה המדיניות הריאל פוליטיק של צ'מברליין בהסכם מינכן עם היטלר מ-1938, על כך ענה צ'רצ'יל: "בריטניה יכולה הייתה לבחור בין חרפה למלחמה. היא בחרה בחרפה ותזכה במלחמה".

צ'רצ'יל השכיל להבין בזמן אמת שחרפה היא עניין לא מוסרי ולכן גם מבחינה ריאליסטית מוכנות לספוג חרפה מביאה למלחמה ומה שהיה אז נכון לאירופה נכון שבעתיים למזרח התיכון של היום. שלא תטעו, ההסכם הזה הוא לא בין טורקיה לישראל אלא בין ארדואן לישראל ועשיית הסכמים עם עריצים הוכחה במהלך ההיסטוריה כנכונה לטווח הזמן הקצר, אך בטווח הארוך הטעות התגלתה.

מבחינה כלכלית ישנו שיתוף פעולה מלא, בין ישראל לטורקיה, סחורות נקנות ונמכרות לשם. היקף הסחר בין ישראל לטורקיה, הייבוא והייצוא, לאורך כל שנות המשבר המדיני לא הושפע מהמפולת המדינית בין שתי המדינות. שנת 2013 הייתה שנת שיא בהיקף הסחר בין המדינות, שעמד על קרוב ל- 5 מיליארד דולר, כשטורקיה מבססת את מעמדה כיעד הייצוא מספר 6 של ישראל. כלומר גם מבחינת המסחר עם טורקיה ההסכם לא מחדש דבר.

לכן אסור למדינת ישראל להשלים עם הסכם שמוסרית לא ראוי, גם לא משנה כמה הוא משפר את עמדתנו הגיאופוליטית. והוא לא, כי כבר מתוכנן משט שני על ידי אותו ארגון IHH, שהוציא לפועל את המשט הראשון וארודאן כבר משמיע קולות לעומתיים כנגד מדינת ישראל. אסור לחתום על הסכם בזקיפות הקומה, בצדקתם של חיילי צה"ל, בכאב, בשכול במיוחד שאנחנו, מדינת ישראל בעמדת כוח כל כך מובהקת אל מול ארדואן וטורקיה. אבל אף פעם אסור לחתום על הסכם שמנוגד למוסר שלנו, כי בלי המוסר שלנו החיים עצמם הם לא חיים.



דני גלמן

דני גלמן

אני חושב שהאמת תמיד פשוטה. היא פחות או יותר חייבת להיות. היא צריכה להיות מספיק פשוטה שילד יוכל להבין אותה. אחרת יהיה מאוחר מדי. עד שתבין אותה יהיה מאוחר מדי