דף הבית > אקטואליה וחדשות > פתרון לבעיית המדינה הדו-לאומית, תכנית שטח A

פתרון לבעיית המדינה הדו-לאומית, תכנית שטח A

הכרה במדינה פלסטינאית בשטח A והשכונות הערביות מסביב לירושלים, ללא פינויי יישובים. זה לא יביא שלום אך יפתור את בעיית "המדינה הדו-לאומית" ותאחה את הקרע בין הימין לשמאל בעם

הוויכוח על גורל שטחי יהודה ושומרון חוצה כבר שנים רבות את החברה הישראלית. הימין שצידד ב"אף שעל" החל בשנים האחרונות לדבר על סיפוח שטחי C. השמאל תמיד תמך בפשרה טריטוריאלית לפי תכנית אלון וכיום נסיגה על בסיס גבולות 67'.

העקרונות המובילים את הימין הם שמירה על גבולות בטוחים, שמירה על בתיהם של מאות אלפי מתנחלים וקדושת שטחי המולדת. לעומת זאת, השמאל מאמין בשמירת הרוב היהודי במדינה. כיום גם בוחרי השמאל מבינים שאפילו אם נוותר על כל מה שנוכל – מסירה של קרוב ל-100% מהשטחים, אך ללא זכות שיבה – אין מנהיג פלשתיני שיוכל לחתום על הסכם כזה. לכן, בהמשך נהיה צפויים לעימותים נוספים, כמו עם חמאס בעזה.

מדינה כמו שיש לו כבר עכשיו. צילום: פלאש 90
מדינה כמו שיש לו כבר עכשיו. צילום: פלאש 90

הדרישה הפלשתינית של כל הדוברים – כולל "המתונים" בהם – מחייבת את פינוי אריאל, מעלה אדומים, גוש עציון, העיר העתיקה והשכונות היהודיות בירושלים שמעבר לקו הירוק. יו"ר המועצה המחוקקת הפלשתינית וחבר המשלחת הפלשתינית למו"מ, אבו-עלא'א, אומר תמיד "read my lips – 67' borders". כל זאת בעוד המתונים שלנו מדברים על פשרה על בסיס גבולות 67' עם חילופי שטחים ביחס של 1:1.

רוב הישראלים לא מפנימים שהדרישה כוללת פינוי של שכונות ותיקות שתושביהם בוודאי לא רואים את עצמם כמתנחלים כמו גילה, רמות, רמת אשכול, פסגת זאב, ובוודאי מעלה אדומים. כמובן שהסכם כזה יחייב פינוי של מאות אלפי יהודים דבר שהוא הרבה מעבר לכוחה של מדינת ישראל. גם אם מרצ תעלה לשלטון ותחתום על הסכם כזה, הוא ייצור קרע בעם שיהיה בלתי ניתן לאיחוי.

כדי לנסות לפתור את בעיית הכיבוש שגם חלקים בגם בימין מודעים לה, כגון אורי אליצור ז"ל וציפי חוטובלי, יש למצוא דרך אחרת. רוב העם, בחושיו הבריאים, מבין שזה מתכון לאיבוד שליטה ובסופו של דבר – לפרוק המדינה היהודית.

הדרך השלישית

הגיע הזמן לקחת את גורלנו בידינו. עלינו לבצע נסיגה חד צדדית משטחי A ומהשכונות הערביות בפריפריה של מזרח ירושלים ולהכריז על השטח (כלל עזה) כשטח של מדינת פלשתין (בגבולות זמניים). שאר השטח יישאר בשליטה ישראלית עד שהפלשתינים ביום מן הימים יהיו מוכנים לשבת איתנו למשא ומתן הגיוני מבחינתנו.

הפלשתינים יעשו מה שהם רוצים בשטח הזה, כולל בחירות, מטבע עצמאי, קשרי חוץ וכו'. אבל אנחנו נשמור לעצמנו את הזכות להיכנס לשטח זה כדי למנוע מהם לפעול נגדנו או כדי להתחמש. מבחינה מוסרית אנחנו לא שולטים על עם אחר ולכן הם לא מאיימים על הרוב היהודי במדינת ישראל.

כמובן שהפלשתינים לא יקבלו את זה, אבל הם גם לא מקבלים שום הסכם אחר שאנחנו יכולים לעמוד בו. לכן אני לא אומר שזאת הדרך לשלום איתם, זו הדרך להסדר איתם. אבל חשוב מכך – זו הדרך לאחד את רוב העם ולהימנע מכמה בעיות מוסריות שאנחנו נמצאים בהן עכשיו.

השמאל הקיצוני ימשיך לדבר על "הכיבוש", והימין הקיצוני יתנגד גם לנסיגה של שעל אחד. גם רוב העולם לא יתמוך בזה, אבל מכיוון שאני לא מציע לספח שום שטח, אף אחד לא יוכל לטעון שאנחנו מבצעים פעולה לא חוקית. בסופו של דבר גם רמת העוינות בעולם תרד, מכיוון שהם יבינו שעכשיו הסכסוך הוא בין שני עמים שכנים, כמו הרבה מאד סכסוכים בעולם, ולא בין כובש לנכבש.

בעולם אוטופי הפתרון הזה הוא לא טוב ועדיף להגיע להסכם שלום שכולם יאהבו אותו ויכבדו אותו. אבל אנחנו לא חיים בעולם אוטופי וזה המקסימום שניתן להגיע אליו.

20 News

20 News

אולי יעניין אותך גם

צה״ל דחה את ממצאי התחקיר הרוסי

בצה"ל דוחים את ממצאי התחקיר הרוסי ומבהירים כי מנגנון התיאום פעם בין הצבאות פעל בזמן: "צה״ל ימשיך לפעול על פי הנחיית הדרג המדיני"