"למדנו לא בפעם הראשונה שהאו"ם ומועצת הביטחון זה לא הזירה האובייקטיבית, אין להם מה להגיד לגבי מה קורה בסוריה ולעומת זאת יש להם רצון לגנות את ישראל", כך אמר הבוקר ל-Ynet השר להגנת הסביבה זאב אלקין (ליכוד) השוהה כעת בביקור פרטי באוקראינה.

 השר זאב אלקין. צילום: פלאש 90
האו"ם אינו זירה אובייקטיבית. השר זאב אלקין. צילום: פלאש 90

כזכור, מועצת הביטחון קבעה ביום שישי כי כל מהלכיה של ישראל ביהודה ושומרון נוגדים את החוק הבינלאומי. אוקראינה תמכה בהצעה ובעקבות כך ביטל רה"מ בנימין נתניהו את ביקור ראש הממשלה האוקראיני בישראל.

אלקין הפנה אצבע מאשימה לממשל אובמה שנמנע מלהטיל וטו ואף לחץ על אוקראינה לתמוך בהחלטה. "הידיים הן ידיים אמריקניות. התפרסם פה באוקראינה שהאוקראינים מאוד רצו להימנע וביידן (ג'ו ביידן -סגנו של אובמה) אישית התקשר לנשיא אוקראינה ולחץ שהאוקראינים יצביעו בעד. יש פה לא מעט צביעות כי האמריקנים בעצם לא העזו להצביע בעד, רק נמנעו, אבל לחצו על מדינות אחרות בכוח לתמוך. יש פה פעולת ייאוש של הממשל היוצא כי הוא מבין שהממשל החדש ינקוט מדיניות אחרת".

על האמירות הקשות בישראל נגד אובמה השיב השר כי "הנשיא בעצמו קובע איזו מסורת הוא רוצה. כשהיו לנו חילוקי דעות כמו בנוגע להסכם המביש עם איראן, הסכם מאוד גרוע שעוד ידובר בו רבות ונראה את המחיר שכל העולם ישלם על ההסכם הזה, נאבקנו עליו ואותו דבר כאן – כשהממשל החליט במחטף לנקום בישראל ולקיים דיאלוג של כוחנות. לא צריך להגיד שהיריקה בפרצוף זה גשם".

אלקין הביע שביעות רצון מתגובתו של טראמפ להחלטה במועצת הביטחון. "שמענו מה היה לו להגיד על ההחלטה באו"ם ואיך הוא הצליח לשכנע את מצרים למשוך את ההחלטה. אתה רואה את הדיווחים על הכוונות שלו לבוא לירושלים ולהכריז על ירושלים מאוחדת כבירת ישראל".

"אני רוצה להזכיר שרק לפני שלושה שבועות הופיע שגריר ארצות הברית ואמר שארצו לא תתמוך בהחלטה חד-צדדית נגד ישראל. ברור שקרה פה ההפך ממה שאובמה הצהיר במשך כל הקדנציה, שזאת לא הדרך להגיע לשלום. אני עדיין לא חושב שהחלטה כזאת תצדיק את פרס נובל לשלום שניתן לחינם, אתה לא רואה יותר שלום, לא במזרח התיכון ולא במקומות אחרים אבל זו המורשת שאובמה החליט להשאיר אחריו".

נתניהו ביטל את ביקור ראש ממשלת אוקראינה

ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט לבטל את ביקורו הרשמי של ראש ממשלת אוקראינה ולדימיר גרויסמן בישראל, כמחאה על כך שאוקראינה – הנחשבת למדינה ידידותית לישראל – הצביעה בעד ההחלטה במועצת הביטחון. גרויסמן היה אמור להגיע בשבוע הבא לארץ.

המקרה של אוקראינה מהווה הוכחה עד כמה נשיא ארצות הברית ברק אובמה היה מעורב מאחורי הקלעים בגיבוש ההחלטה. לפי פקידים בכירים בישראל, גרויסמן – יהודי בן 38 שנחשב לתומך בישראל – דווקא רצה שאוקראינה תימנע בהתייעצויות הפנימיות שהתקיימו.

התנגד להחלטה אך מדינתו הצביע בעד. ראש ממשלת אוקראינה ולדימיר גרויסמן
התנגד להחלטה אך מדינתו הצביעה בעד. ראש ממשלת אוקראינה ולדימיר גרויסמן

אולם הנשיא פטרו פורושנקו החליט להצביע בעד אחרי שיחת טלפון שהייתה לו עם סגן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שלחץ על בת בריתה של ארה"ב להצביע בעד ההחלטה. בישראל זעמו על האוקראינים והחליטו על צעד גומלין – ביטול ביקורו של גרויסמן. פרט לאוקראינה, 13 מדינות נוספות מתוך 15 חברות מועצת הביטחון תמכו בהחלטה. ארצות הברית הייתה היחידה שנמנעה, ובצעד חריג מאוד – לראשונה מאז 1980 – בחרה לא להטיל וטו על החלטה נגד ישראל.

עוד הורה נתניהו לשגרירי ישראל בניו זילנד ובסנגל, שתיים מהמדינות שקידמו את הצעת ההחלטה ביחד עם ונצואלה ומלזיה, לשוב ארצה באופן מידי להתייעצויות. במקביל הנחה ראש הממשלה את משרד החוץ לבטל את ביקורו הצפוי של שר החוץ הסנגלי בארץ בעוד שלושה שבועות ולבטל את כל תוכניות הסיוע לסנגל.

בת אל בנימין

בת אל בנימין

עורכת באתר ערוץ 20