רוצה לחזור למפלגת העבודה ואף לכבוש את כיסא היו"ר. סתם, זה מתוך החיקוי של יוסי וידר, אבל איך אומרים? בכל חיקוי יש גם אמת.

ניצל את ההזדמנות. אהוד ברק. צילום: פלאש 90
ניצל את ההזדמנות. אהוד ברק. צילום: פלאש 90

ברק משקיע לא מעט מזמנו וממרצו בשנה האחרונה כדי להישאר רלוונטי הן בתודעה הציבורית והן בתוך מפלגתו. הוא משתתף בחוגי בית, מדבר עם פעילים מרכזיים של המפלגה ובבחירות האחרונות לראשות המפלגה הימר על הסוס הנכון, מה שגרם לו תחושת נחת וגאווה שהניצחון של גבאי הושג בין היתר בזכותו. אשרי המאמין.

בכלל, נדמה שברק מאמין שכוחו במפלגת העבודה רב ומכריע. הוא אומנם מרצה מבוקש, איש עסקים מצליח, ויכול להתענג כאיש מבוסס מאוד על חיי פנסיה נוחים בביתו המפנק באחד מהמגדלים בתל אביב. אבל בעורקיו זורם הצורך לקחת חלק פעיל בחיים הפוליטיים. בחלומותיו הוורודים הוא "נקרא לדגל", לאור מצבו העגום של המפלגה בסקרים, ומתבקש להוביל את העבודה לניצחון על נתניהו. "רק ברק יכול", יאמרו תומכיו והוא יתראיין ויספר שהוא בכלל לא התכוון, ושהיה לו נורא נוח להיות אזרח חופשי וסטנאפיסט בתוכניות בידור בשעות הפנאי, אבל העם רוצה שינוי והוא יביא אותו.

אבל זה לא יקרה. לפחות לא מסתמן שגבאי ירים ידיים, או יפנה את מקומו הרם שאותו השיג בזכות עבודה קשה ומאומצת. הוא כן ירצה להקיף עצמו בביטחוניסטים, בעיקר כי הוא מבין שזו נקודת החולשה שלו.

לכן, הפרסום ב"ישראל היום" לא מופרך, למרות שגבאי וברק טרחו להכחיש אותו בתוקף. ברק רוצה לקחת חלק בהנהגה החדשה, זה בוער בעצמותיו. עכשיו גבאי צריך להחליט אם נוכחותו של ברק לצידו תחזק את המפלגה או אולי תגרום דווקא להיחלשותה. גבאי, גם בהיבט הזה, לא ממהר לקבל החלטות.

אלירן טל
כתב בדסק המדיני של ערוץ 20


:עוד באותו נושא