דף הבית > אקטואליה וחדשות > דיון בערעורה של פעילת השמאל הקיצוני אל קאסם

דיון בערעורה של פעילת השמאל הקיצוני אל קאסם

בית המשפט יכריע האם יש לגרש את הסטודנטית המסורבת חזרה לארה"ב או לאפשר לה ללמוד בישראל. לטענת הפרקליטות, יש בידיה ראיות כי אל קאסם הייתה פעילת חרם עד אפריל 2018 לפחות, חשבותוניה נמחקו

הסטודנטית לארה אל-קאסם מתייצבת היום בבית המשפט לדיון המתקיים היום (ה') בערעור שהגישה על הכרעת בין הדין לערערים. אל קאסם, שעוכבה בשבוע שעבר בנתב"ג, עמדה בראש ארגון אנטי-ציוני בפלורידה. בחקירתה היא שינתה גרסאות, עד שהודתה בפעילות אנטי-ישראלית. כעת על בית המשפט המחוזי להכריע השאלה האם יש לגרשה חזרה לארה"ב או לאפשר לה לשהות בישראל לצורך לימודיה באוניברסיטה העברית.

האונ' העברית: אם תותר כניסתה – היא לא תראה בישראל מדינת אפרטהייד. אל קאסם בבית המשפט המחוזי. צילום: קובי ריכטר/TPS

 

הפרקליטות: יש בידינו ראיות שהסטודנטית המסורבת הייתה פעילת חרם עד אפריל 2018 לפחות, חשבותוניה נמחקו

לטענת עורך הדין של אל קאסם, לא היו ראיות חזקות מספיק כדי לקבל את ההחלטה לבטל את הוויזה שקיבלה. לטענה כי כרגע אל קאסם לא רשומה בארגון חרם כלשהו, השיב נציג הפרקליטות כי הנקיטה בלשון הווה בחוק נוגעת למי שכבר זמן רב אינו פעיל חרם ולא נוגעת למי שהפסיק להיות פעיל חרם כמה שבועות או חודשים לפני שהגיע לארץ. לדבריו, בידי הפרקליטות ישנן ראיות לכך שהייתה פעילת חרם עד אפריל 2018 לפחות.

האונ' העברית: מניעת כניסתה רק תסייע ל-BDS

לטענת עורכי הדין של האוניברסיטה העברית, אשר הצטרפה לערעור למען אל קאסם, מניעת כניסתה רק תסייע ל-BDS ולא תפגע בו, שכן אל קאסם תראה בישראל שאנחנו דמוקרטיה ולא מדינת אפרטהייד, לדבריהם. בא כוחה מודה כי היא מחקה את החשבונות שלה ברשת. "היא לא האקטיביסטית היחידה שמחקה את ההיסטוריה שלה, כדי שזה לא יפגע בה בנתב"ג או בעיני פקידים ישראליים. צריכים לשאול למה אנשים עושים זאת. לא גילו כרגע שום קריאה גלויה שלה על חרם על ישראל", אמר בדיון.

נציג הפרקליטות מבהיר בדיון כי "הניסיון לגימוד פעילות המערערת, הטענות על כמות החברים בתא שהובילה וגילה הצעיר – כל זה לא רלוונטי". לדבריו, "בקמפוסים פעילי ה-BDS הם כולם צעירים ולפי החוק, עצם ההשתייכות לארגון, ובוודאי עמידה בראשו, די בה כדי ליישם את החוק.

נשות 'מחסום ווטש' הגיעו לתמוך באל קאסם בבית המשפט המחוזי. צילום: קובי ריכטר/TPS

 

"כניסתה נמנעה כי יש חוק הגיוני כמו בכל מדינה, שזר שפועל נגד המדינה לא צריך לקבל זכות כניסה לתוכה", הבהיר הבוקר (ה') השר לביטחון פנים גלעד ארדן (הליכוד). פעילות ארגון נשות 'מחסום ווטש' הגיעו להביע בה תמיכה. מנגד, אל בית המשפט הגיע גם אהרון, עולה חדש מברזיל, עטוף בדגל ישראל והסביר: "באתי לכאן כדי להשמיע את מה שמנסים להסתיר מהציבור ומהעולם: זכותה של כל מדינה למנוע כניסה של מי שפועל נגדה".

"זכותה של כל מדינה למנוע כניסה של מי שפועל נגדה". צילום: אלירן טל, ערוץ 20

 

בניגוד לפרסומים, במשרד לביטחון פנים מדגישים כי אל קאסם אינה כלואה ואינה עצורה, והיא יכולה לחזור לארה"ב בכל רגע נתון. עם זאת, היא בחרה להשאר במתקן של רשות האוכלוסין עד להכרעה המשפטית בעניינה.

כזכור, השר ארדן הציע לסטודנטית המסורבת להתנצל על מעשיה בעבר ולהתחייב שלא לתמוך בחרמות נגד ישראל, אולם היא סירבה לעשות זאת. "מדובר בסטודנטית שהתכוננה היטב לתשאול במעבר הגבול: היא שיקרה בגבול – שינתה גרסה בבית הדין – מחקה את חשבונותיה ברשת החברתית –- וזאת כדי להערים על הרשויות", אומרים במשרד. "מדובר בסטודנטית שהייתה פעילה בארגון החרם SJP כ-4 שנים, מתוכן גם כסגנית נשיאה ונשיאה – לא "דג רקק" – אלא ראש סניף שפעל להחרים את ישראל, לסתום פיות למרצים ישראלים; פעילות הסניף כנגד ישראל הייתה עקבית ומתמשכת – והוא חלק מארגון ארצי שבמסגרתו 200 קמפוסים ברחבי ארה"ב פועלים להחרים את ישראל, להשחירה, לסתום פיות, ולייצר אווירה אלימה כלפי פעילים פרו ישראלים; מדיניות הכניסה לישראל אינה שונה ממדיניות של דמוקרטיות מערביות שאינן מתירות למי שפועל נגדן להכנס לשטחן".

אלקסם הגיעה לישראל עם אשרת לימודים שניתנה לה מהקונסוליה בפלורידה ובקרי הגבול בנתב"ג תשאלו אותה. משם עלה חשד שהיא עשויה לעמוד בתבחינים של חוק מניעת הכניסה לישראל. במסגרת התשאול, אמרה אלקסם כי היא אינה פעילת חרם – וחזרה בה בדיון בבית הדין – שם הודתה על חברותה כנשיאת סניף של SJP. משמעות הדבר היא כי שיקרה לרשויות על מעורבותה בקידום חרמות.

הנושא הובא לבחינת המשרד לנושאים אסטרטגיים שאמון על גיבוש ההמלצות למשרד הפנים בדבר העמידה בקריטריונים שקבע החוק. הבדיקה העלתה כי היא פעילת חרם ועונה על הגדרות החוק. לאור זאת, המליץ המשרד למנוע את כניסתה ומשרד הפנים קיבל עמדה זו. בניסיון לטשטש את פעילותה, מחקה אל קאסם את חשבונותיה ברשתות החברתיות.

בית הדין לעררים דחה את ערעורה וקבע כי היא אכן עומדת בתבחינים לחוק ולכן ההחלטה למנוע כניסתה עומדת בעינה. "בחינת הראיות המנהליות, כמצוין בכתב התשובה וההודעה המשלימה על נספחיהם, אשר בעיקריהן הודתה העוררת – שכיהנה כאמור כסגנית נשיאה ונשיאה בארגון (הגם שניסתה לגמד את הארגון ואת חלקה בארגון) – מעלה כי הוכח שהעוררת שימשה בעבר בתפקידים בכירים בארגון BDS, והוכח כי בתקופת כהונתה קרא הארגון "להטלת חרם על מדינת ישראל", כמשמעות המונח בחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א-2011. כן עולה מן הראיות המנהליות כי הארגון אליו השתייכה העוררת (SJP) הינו חלק אינטגרלי מארגון NSJP, אשר הינו אחד מ-20 הארגונים ברחבי העולם אשר מצוינים ברשימה אשר גובשה לצורך החלת סעיף 2(ד) לחוק הכניסה לישראל והתבחינים. מקובלת עליי טענתו של המשיב כי סעיף 2(ד) לחוק חל על עניינה של העוררת וכי היא עומדת גם בתבחינים שנקבעו להפעלת החוק. לכך יש להוסיף את הטענה, אשר לא הוכחשה על ידי העוררת, שהעוררת מחקה את ככל הנראה את נתוניה מן הרשתות החברתיות, באופן האומר דרשני", נכתב בהכרעת בית הדין לעררים.

נשות 'מחסום ווטש' הגיעו לתמוך באל קאסם בבית המשפט המחוזי. צילום: קובי ריכטר/TPS

 

לאחר מכן, ערערה אל קאסם לבית המשפט המחוזי, שנתן סעד זמני שלא לגרשה אלא להשאיר אותה במתקן של רשות האוכלוסין עד לדיון שהוקדם להבוקר. אל ערעורה ביקשה להצטרף האוניברסיטה העברית.

ארגון NSJP הוא ארגון החרם המוביל במרחב האקדמי בארצות הברית. ארגון זה, הוא חלק מקואליציית ארגוני החרם העולמית, אימץ את עקרונות תנועת ה-BDS, והינו אחד מ-20 ארגוני החרם המובילים שהוכרזו במסגרת התיקון לחוק מניעת הכניסה. ד"ר חאתם בזיאן הינו ממקימי NSJP. בזיאן נחשב לאחד מפעילי החרמות הבולטים בכל העולם.

NSJP מעורב מזה שנים בקידום קמפיין החרמות ועשרות החלטות חרם שהתקבלו נגד מדינת ישראל בשנים האחרונות בקמפוסים ברחבי ארה"ב. הארגון פרוס ברחבי ארה"ב וקיים קשר הישיר בינו לסניפים הפרוסים ביותר מ-200 קמפוסים ברחבי ארה"ב, וביניהם באוניברסיטת פלורידה. בנוסף, ארגון זה אחראי למאות אירועי "שבוע האפרטהייד" שמתקיימים ברחבי הקמפוסים בארה"ב בהם מקודמות החלטות חרם כנגד מדינת ישראל.

מכאן עולה תפקידה המשמעותי של לארה אל-קאסם, ששימשה כסגנית נשיא וכנשיא של הסניף באוניברסיטת פלורידה. מתוקף תפקידה, אל-קאסם הייתה מעורבות בקידום פעילויות חרם נגד ישראל ונגד מרצים ישראלים. זאת ועוד, באופן מחשיד, מחקה אל-קאסם את חשבונותיה ברשתות החברתיות ושינתה את עדותה בתשאול וזאת כדי להקשות על עבודת הרשויות בסיווגה כפעילה בארגון חרם מוביל שהוכרז במסגרת התיקון לחוק מניעת הכניסה.

במהלך תקופת כהונתה של אל-קאסם כנשיאה וכחברת הנהלת הארגון בשנים 2015-2017, הביע סניף SJP באוניברסיטת פלורידה תמיכה בחרמות נגד מדינת ישראל, וכן נקט בפעולות להביא לביטול אירוע של מרצה ישראלי בקמפוס. זאת, באופן שממחיש באופן חד משמעי את מעורבותה של לארה עצמה בקידום חרמות.

כך למשל, באפריל 2017, סניף SJP היה מעורב בניסיון להביא לביטול הרצאתו של מר חן מזיג בקמפוס האוניברסיטה והביא לביטול תמיכת התא הגאה באוניברסיטה באירוע. שנה קודם לכם, באפריל 2016 ניהל הסניף קמפיין מתמשך הקורא להחרמתו של חומוס "סברה" (גרסתו האמריקאית של חומוס "צבר") וזאת משום שחברת שטראוס, הבעלים של חברת "צבר" מממנת את חטיבת גולני "האחראית להפרת זכויות אדם". הסניף אף פרסם באותו חודש קריאה למרכז התרבותי Pen American Center לסרב לקבל חסות של ממשלת ישראל לפעילותו.

במרץ 2016 פרסם הסניף בעמוד הפייסבוק שלו פוסט המברך על הפסקת פעילותה של חברת האבטחה G4S בישראל וכן פוסט תמיכה בהעברת מפעל חברת הקוסמטיקה "אהבה" "מהגדה המערבית" וזאת תחת הכיתוב "ניצחון נוסף ל- BDS היום".

גם לפני תקופת חברותה של אל-קאסם בהנהגת הסניף, הביע הסניף תמיכה ברורה וחד-משמעית בקידום חרמות. לארה הודתה בבית הדין לעררים כי כאשר נכנסה כחברה לסניף, ובוודאי כאשר נבחרה כנשיאה, היא הכירה היטב את "האני מאמין" של הסניף ואת תפיסת עולמו ביחס לקידום חרמות נגד ישראל. כך למשל, בשנת 2014 הסניף התבטא בעד קידום חרמות על ישראל ואף הטיף לאקטיביזים צרכני בנושא. בנוסף, בשנת 2013 הסניף התבטא בעד קידום חרמות אקדמאיים על ישראל.

אלירן טל
כתב בדסק המדיני של ערוץ 20

אולי יעניין אותך גם

"רק יממה וחצי אחרי התאונה המשטרה שלחה נציג"

גלית סעדון, אלמנתו של יגאל סעדון ז"ל, שנהרג בתאונת 'פגע וברח' אומר ל'היום הזה' עם אמיר איבגי: "נודע לנו על התאונה דרך המדיה, המשטרה אמרה שתבוא אך נציג רק לאחר יממה וחצי"