19:15 19/10/2017
מבזקים
דף הבית > מורשת > כל מה שרציתם לדעת על ספירת העומר ולא העזתם לשאול

כל מה שרציתם לדעת על ספירת העומר ולא העזתם לשאול

מה הקשר בין הנפת העומר לעבודת המידות? ולמה דווקא בין פסח לשבועות? הלכות ספירת העומר

תהליך קבלת התורה במעמד הר סיני, אשר אותו חוגגים בחג השבועות, החל למעשה 49 יום קודם שניתנה, מרגע היציאה ממצרים. ימים אלו הוקדשו להכנה נפשית ורחונית לקראת המעמד ונקראו מאוחר יותר ימי "ספירת העומר". הציווי לאותה ספירה מובא בספר ויקרא: "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם, אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה: שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, תְּמִימֹת" (ויקרא י"ג, ט"ו).

שדה שעורים 3

 

העומר הוא מידת שעורים שהביאו בני ישראל כמנחה ביום השני של פסח, ומיד לאחר מכן החלו לספור 49 יום במשך 7 שבועות, עד חג השבועות שהוא היום ה-50 – יום מתן התורה. המצווה היא מצווה לדורות השייכת דווקא בארץ ישראל "כִּי תָבאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכּהֵן" (ויקרא כ"ג, ט'). אולם גם לאחר חורבן שני בתי המקדש בהם הקריבו את העומר, ממשיכים בימנו לספור את אותה הספירה. מהיום השני של חג הפסח (ממחרת השבת) ועד חג השבועות, סופרים ימים אלו בסדר קבוע.

מלבד עצם הזכירה של ספירת העומר המקורית, מבטאים ימים אלו את הציפיה ועבודה הפנימית של כל אחד לקראת קבלת התורה בחג השבועות. תקופה זו משמשת לתיקון עצמי כדי להיות מוכנים לקבל על עצמנו, כל שנה מחדש, את התורה בסופו של התהליך. לכל שבוע מהשבעה משוייכת מידה ולכל יום מאותו שבוע, משוייך צירוף מידות שונה המהווה מימד מסויים מאותה מידה של השבוע. שבע המידות המרכיבות את 49 הצירופים השונים הם: חסד (אהבת והשפעת הטוב), גבורה (צדק, יראה, ריסון עצמי), תפארת (יופי והרמוניה, רחמים), נצח (התמדה, דבקות במטרה, שאפתנות), הוד (הודאה, הכרת הטוב, ענווה), יסוד (חיבור מעשי, הטמעה) ומלכות (אצילות, מנהיגות, שליטה). למרות שהספירה מוכוונת מטרה, היא איננה ספירה לאחור לקראת שבועות, אלא ספירה של הימים שעברו. כל יום שעובר, הוא עוד מידה וקומה הנקנית בנפש.

נוסח הספירה

בכל אחד מהימים, אומרים לאחר תפילת ערבית את הברכה:

לְשֵׁם יִחוּד קּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנְּנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ: וִיהִי נֹעַם יְיָ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:

"בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר"

וסופרים כמניין אותו יום:

"היום ___ ימים לעומר שהם ___ שבועות ו___ ימים לעומר"

ומברכים:

"הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן סֶלָה"

נהוג להוסיף לאחר הברכה את המזמורים הבאים:

"לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר שִׁיר: אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ, סֶלָה: לָדַעַת בָּאָרֶץ דַרְכֶּךָ, בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:"
(תהילים ס"ז)

"אָנָּא בְּכֹחַ, גְּדֻלַּת יְמִינֶךָ, תַּתִּיר צְרוּרָה.
קַבֵּל רִנַּת, עַמֶּךָ. שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ נוֹרָא.
נָא גִבּוֹר, דּוֹרְשֵׁי יִחוּדֶךָ, כְּבָבַת שָׁמְרֵם.
בָּרְכֵם טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתֶךָ, תָּמִיד גָּמְלֵם.
חָסִין קָדוֹשׁ, בְּרֹב טוּבְךָ, נַהֵל עֲדָתֶךָ.
יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךָ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ.
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:"

שכחת? פספסת? לא יצאת מ"המשחק"

מי ששכח לספור בלילה יכול לספור בלי ברכה כל היום עד השקיעה, ויש אומרים עד אחרי בין השמשות. ולמחרת יכול הוא לספור בברכה.
אם שכח לספור פעם אחת בלילה וביום, שוב אינו יכול לספור בברכה. אמנם בלי ברכה הוא חייב לספור. וטוב יעשה אם ישמע את הברכה מחבירו שיכוין להוציאו ידי חובה או משליח ציבור. אם אין מי שיכוין להוציאו יברך ללא שם ומלכות ויהרהר שם ומלכות בליבו (עיין הגדת אורח חיים עמ' רט סע' יא).
אם טעה ומנה בלילה אחד מספר אחר. אם נזכר במשך הלילה יספור כראוי עם ברכה. ואם נזכר במשך היום יספור כראוי בלי ברכה ולמחרת יספור עם כולם בברכה. אמנם אם לא נזכר עד הלילה שאחריו אינו יכול לספור עם ברכה, ודינו כמי שלא ספר (עיין כה"ח תפט ס"ק פז).
הטועה בספירת העומר בספירת השבועות, ואת מספר הימים מנה כראוי, יכול להמשיך לספור מכאן ולהבא בברכה (עיין כה"ח שם ס"ק כב, כג).
מי ששכח לספור את העומר בליל ל"ג בעומר, אך הזכיר בשיחה עם חביריו ש"היום ל"ג בעומר", יוכל לספור אחר כך בברכה על סמך זה (עיין הגדת אורח חיים עמ' רי סע' טו).
יש נוהגים להזכיר את העומר במכתבים וכותבים בראש המכתב "היום כך וכך לעומר". ויש כותבים "יום כך וכך למ"ט מונים". אם כתב כן במכתב ושכח באותו יום לספור, יש אומרים שיוכל להמשיך ולספור בברכה (עיין כה"ח תפט ס"ק פד).

שדה שעורים 2

מנהגי אבלות בספירה

בימי הספירה מתו תלמידי רבי עקיבא ל"ג יום, ולכן נוהגין בחלק מימים אלו קצת אבלות שאין נושאין נשים ואין מסתפרים. אמנם לא כל ימי הספירה כפי שיפורט להלן.
הספרדים – הנוהגים כב"י נוהגים לא להסתפר או לישא אשה עד ל"ד בעומר בבוקר. כמו כן לא שומעים בימים אלו שירים בכלי נגינה או ברדיו (שו"ע תצג סע' א, ב).
האר"י ז"ל נהג שלא לגלח ראשו כל ימי הספירה עד ערב חג השבועות. ולפי מנהג האר"י זה אפילו חתן ביום חתונתו לא יגלח בכל ימי העומר (כה"ח שם ס"ק יג).
מנהג האשכנזים בארץ ישראל – לישא אשה ולהסתפר ביום ל"ג בעומר עצמו ומר"ח סיון והלאה. לא קודם ר"ח אייר, לא בר"ח אייר עצמו, ולא בין ל"ג בעומר לר"ח סיון. רובם נהגו להסתפר ביום ל"ג עצמו ולא בליל ל"ג בעומר וגם נישואין עושין ביום ל"ג ולא בליל ל"ג. אבל אם השעה דחוקה עושים תספורת וגם חתונה בליל ל"ג בעומר. וכיום רבים מקילים להנשא בליל ל"ג בעומר אבל כאמור לדעת הב"י אין להנשא אלא ביום ל"ד עצמו ולא בלילה שלפניו. (מנהג האר"י המובא בספר ארץ ישראל עמודים סד סה סעיף ב)
יש אשכנזים שנהגו בזה להתיר תספורת ונישואין עד ר"ח אייר ומשם ועד שבועות אוסרים מלבד מיום ל"ג בעומר עצמו. ויש מחמירים בשני ימי ר"ח אייר שהם בכלל האיסור עד ג' ימי הגבלה. (עיין משנ"ב ס"ק יד טו עכ"ל.

שרות חינמי: תזכורת ב-sms לספירת העומר

'מכון התורה והארץ' מציע לציבור שרות יחודי של תזכורת יומית בהודעת SMS לספירת העומר.

השרות ניתן ללא תשלום בהרשמה קצרה באתר המכון: https://www.toraland.org.il/omer

אביה ריש

אביה ריש

עורכת תוכן, אתר ערוץ 20
לתגובות

אולי יעניין אותך גם

הרמבם - פרק 304

הרמב"ם היומי – מניין המצוות, מצוות לא עשה, פרק ה'

מהו ספר משנה תורה לרמב"ם ומדוע נקרא כך? נתי רביץ מסביר