התפרצות הקורונה הולכת ומתגברת, וענף הבנייה הישראלי מצוי במגננה. מצד אחד הוא הוגדר, בצדק, כאחד מענפי המשק החיוניים, ומצד שני נתון תחת חוסר וודאות המדיר שינה מעיניהם של היזמים, הקבלנים, מנהלי הפרויקטים, מנהלי העבודה, למעלה מרבע מיליון עובדים וכמובן הדיירים והרוכשים.
הדברים נאמרים ביתר שאת לגבי פרויקטים של התחדשות עירונית לפי תמ"א 38/1-3 (חיזוק) – פרויקטים לחיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה, המתקיימים במקביל להמשך מגוריהם של הדיירים במקום. האם הקורונה תכה במהלומה ניצחת את תנופת ההתחדשות העירונית בישראל, או שמא הענף יצליח להתמודד עמה בהצלחה? ריכזנו עבורכם כמה תשובות לשאלות נפוצות:

1.מהי האחריות לגבי הקפדת העובדים על הוראות משרד הבריאות?
משרד הבריאות העביר שורה של הנחיות לציבור ולעסקים לגבי התנהלות בימי קורונה. ביניהן איסור התקהלות ואיסור יציאה מהבית אלא לצרכים חיוניים, היגיינה אישית ועוד.
חשוב שהגורמים האחראים באתרי בנייה (יזם, קבלן ראשי, מנהל פרויקט ומנהל עבודה) ידאגו כי העובדים עוברים הדרכות מסודרות, כולל לגבי התנהלותם מחוץ לשעות העבודה, וכי ניתנים להם התנאים הנאותים כדי שסביבת העבודה תהיה בטוחה. מומלץ אף להחתים את העובדים בשפתם על קיום הנהלים וההנחיות של משרד הבריאות גם בזמנם החופשי.
זכרו כי אוכלוסיית העובדים בענף עלולה להיות מאתגרת, בין היתר בשל פערים בשפה (כגון עובדים זרים ותושבי השטחים). בשל כך מומלץ כי באתר העבודה יפורסמו הנהלים בשפת העובדים, תוסבר להם החשיבות של שמירה על סביבת עבודה בטוחה ונקייה, על האפליקציות השונות לאיתור אזורים בהם שהו חולים מאומתים, וזאת כדי לגשר על הפערים במידע המועבר אליהם.

2.האם האתר עלול להיות מושבת במקרה של עובד שנחשף לקורונה או חו"ח חלה בנגיף?
כן, בוודאי. במידה שאחד העובדים יתגלה כמי שחלה בקורונה או שנחשף לנגיף, ואותו עובד הגיע לעבודה ונחשף לעובדים אחרים, אתר הבנייה יושבת באופן מיידי. העבודות יופסקו לאלתר, כל העובדים יוכנסו לבידוד (שידרוש גם תשלום דמי מחלה על ידי המעסיק), יהיה צורך בהחלפת הצוות, ומטבע הדברים התוצאה תהיה גם עיכוב בלוחות הזמנים.
לא רק שחשוב מאד לעשות ככל שניתן בכדי למנוע חשיפה של עובדים לנגיף, אלא שמומלץ לבצע בדיקות שגרתיות באתר עצמו. לדוגמה, בדיקות חום לעובדים בכל בוקר, שימת לב לעובדים המראים תסמינים חשודים (שיעול, קוצר נשימה וחום גבוה), דיווח על עובדים שמפתחים תסמינים תוך כדי יום העבודה ושליחתם למנוחה בביתם.
עוד מומלץ שדווקא באתר עבודה בפרויקטים מסוג תמ"א 38/1, שהדיירים ממשיכים לגור בדירותיהם במהלך תקופת העבודות, לשמור על צוות קבוע של עובדים. קרי, להימנע מעובדים מזדמנים/חד פעמיים, ולנסות שלא יהיו באתר עובדים בסיכון כגון עובדים מבוגרים או עם מחלות רקע קודמות (סרטן, סוכרת, מחלות לב).

3.מגע עם הדיירים, כיצד להיזהר?
הממשק בין העובדים והדיירים בפרויקטים של תמ"א 38/1 מתקיים באופן תדיר ורציף. זאת בשל המיוחדות הגדולה של הפרויקטים הללו שמתקיימים במקביל להמשך מגוריהם של הדיירים במבנה. יתרה מזו, בפרויקטים רבים לחיזוק לפי תמ"א 38/1 יש גם דיירים מבוגרים וקשישים, הנמצאים בקבוצת הסיכון הגדולה ביותר להיפגע מווירוס הקורונה.
בכל מגע בין עובדים לדיירים יש לוודא זהירות מרבית. ללא לחיצות יד, עם כפפות מגן, מסכות, חיטוי של הידיים באלכוהג'ל וכיוצא בזה. בכל מצב של כניסה לדירה קיימת יש לנהוג ביתר זהירות, הן במפגש עם הדייר והן במגע עם אביזרים, ידיות, ורכוש הדיירים. כמובן שיש להנחות את העובדים להימנע מלהיכנס לדירה קיימת שלא לצורך ובוודאי שלא לעשות שימוש בחדרי השירותים והאמבטיה בדירות אלה.

4.חיטוי אזורים משותפים, אימתי?
בפרויקטים של תמ"א 38/1, בהם הדיירים מתגוררים במבנה, חשוב לחטא את האזורים המשותפים, שגם פועלי הבניין וגם הדיירים באים עמם במגע. למשל, מתגי חשמל, מעליות, מעקות, אינטרקום, ידיות ועוד.
בסוף יום עבודה רצוי לחטא את הנקודות הבעייתיות, והמהדרין יבצעו את החיטוי הנ"ל גם במהלך היום. כמו כן, יש להדריך את העובדים לעטות כפפות, לגעת במרפקים, עם טישו, מטליות חיטוי וכיו"ב.

5.האם יש דגשים לגבי העבודה באתר בימי קורונה?
כמובן. בימי קורונה, העבודה באתרי בנייה של תמ"א 38/1 דורשת הקפדה על הנחיות וכללי זהירות באופן יוצא דופן. לצד הדגשים המוכרים לנו בשגרה מבחינת בטיחות, הדרכות, ציוד מגן וכדומה, יש לוודא כי העובדים (תחת פיקוחו של מנהל העבודה), מקפידים על הנחיות משרד הבריאות בעבודה עצמה. לדוגמה:
שמירת מרחק של 2 מטרים – גם בעבודה וגם בהפסקה יש לשמור על מרחק של 2 מטרים לפחות בין עובד לחברו.
ארוחות אישיות בכלים נפרדים ובמרחק (חסל סדר "החומוס הקבוצתי"), כולל בקבוקי שתיה אישיים.
חיטוי כלי עבודה במעבר בין עובדים (לדוגמה, כלים חשמליים בהם מספר עובדים עושים שימוש זה-אחר-זה).
מניעת התקהלות של עובדים רבים בחלל אחד (מקסימום 10 עובדים במתחם סגור אחד).
ציוד מגן אישי – מניעת העברה של ציוד מגן מעובד לעובד (ללא חיטוי).
ציוד מגן לקורונה – חשוב לצייד את העובדים עם ציוד מגן לקורונה הכולל כפפות וכן מסכות או נשמיות.
שמירה על היגיינה אישית בדירה קיימת – במידת האפשר, הימנעות מכניסה לדירות קיימות ו/או בניית מחיצות גבס זמניות ליצירת בידוד. בנוגע להיגיינה אישית מומלץ להתקין בנדיבות מתקנים לרחיצת ידיים ברחבי אתר הבנייה בכדי לעודד זאת. בפרט באזורים כמו אזורי התארגנות, מקומות שבהם נהוג לסעוד את ארוחות היום, בסמוך לנוחיות וכדומה.

6.מה לגבי סמכויות "מנהל העבודה"?
מדרג האחריות באתרי בנייה בישראל בנוי באופן הבא – "מזמין העבודה" (היזם) ממנה "מבצע עבודה" (קבלן ראשי) אשר אחראי על מינוי "מנהל עבודה".
מנהל העבודה הוא איש המקצוע שאמור לפקח כי העבודות מבוצעות באופן בטיחותי ומקצועי. בימי קורונה, מוטלות עליו חובות נוספות הקשורות לעבודה תחת הנגיף המסוכן, ועליו לוודא כי לעובדים ניתנים תנאי בטיחות והדרכה נאותים, כדי שהעובדים יוכלו לבצע עבודתם נאמנה.
הפרת הנחיות משרד הבריאות על ידי העובדים יכולה להיחשב כרשלנות מצדו של מנהל העבודה, כאשר גם לקבלן הראשי וליזם תהיה אחריות עליונה לעניין. חשוב לחדד את הנהלים וההנחיות למנהל העבודה באתר ולהנחות אותו להקפיד להתעדכן בהנחיות המשתנות של משרד הבריאות בכל עת.

7.המשק יכול להיות מושבת בכל יום, איך מתכוננים לכך?
ענף הבנייה מוגדר כענף חיוני אך אין לדעת מה יוליד יום. ייתכן בהחלט כי המדינה תקבל החלטה על צעדים מרחיקי לכת, כפי שנעשה כבר במדינות אחרות באירופה (כמו איטליה וספרד). לרבות השבתה מוחלטת של המשק שתכלול גם את ענף הבנייה.
היות שהעניין נתון באי-וודאות מוחלט, כל סיום יום עבודה באתר בנייה צריך להיות תוך הכנת הפרויקט למצב שבו העבודות לא תחודשנה שבועות ארוכים.
יש לוודא בסוף יום עבודה כי האתר מגודר היטב, משולט היטב, נקי ממכשולים וחופשי מסיכונים בטיחותיים. הדברים נאמרים ביתר שאת לגבי תמ"א 38/1 שהינו אתר בנייה הממשיך להיות חי ופעיל בהשבתת העבודות, וזאת בשל מגורי הדיירים במקום.
תאונות או אירועים בטיחותיים שיתרחשו באתר הבנייה בזמן שהושבתו בו העבודות, וייגרמו כתוצאה ממפגעים שהיה אפשר למנוע או לסלק, עלולים לגרור אחריות בנזיקין, ואחריות פלילית כבדה כלפי כל המעורבים. החל ממנהל העבודה וכלה בקבלן הראשי (מבצע העבודה) והיזם (מזמין העבודה).

8.מה עושים לגבי שלבים קריטיים בפרויקט?
בכל פרויקט של תמ"א 38/1 יש שלבים קריטיים אשר במידה שלא יושלמו כנדרש מהווים סיכון בטיחותי של ממש עבור כל המעורבים בפרויקט (מהדיירים ועד העובדים והמבקרים). למשל, הפסקת העבודות בתהליך החלפת מהלך חדר מדרגות והותרת המבנה עם חדר מדרגות עם טפסנות, עצירה לאחר חפירת יסודות בטרם יציקה וכדומה.
לא תמיד אפשר להימנע מביצוע שלבים אלו, אולם רצוי לדחות בתקופת הקורונה הליכה לשלבי "אל-חזור" כאמור. אם ניתן לעכב את העבודות בכמה חודשים, מבלי לפגוע באופן משמעותי בלוחות הזמנים, יש לזה עדיפות. עבודה בימי קורונה דורשת לא רק הסתכלות על ההווה אלא הכרה בהשלכות עתידיות שיכולות להיות לכל צעד וצעד באתר הבנייה.

9.האם יש דגשים לגבי לינת עובדים באתר?
על מנת להתמודד עם השלכות החמורות שעלולות להיות לנגיף הקורונה על ענף הבנייה, המדינה החליטה להגדיל בכ-350% את היקף היתרי הלינה הניתנים לעובדים פלשתינאים (מ-15,000 היתרי לינה הניתנים בשגרה ליותר מ-50,000 היתרי לינה בעקבות הקורונה). רבים מהעובדים הללו ילונו באתרי הבנייה, ועל הקבלן/היזם/מנהל-העבודה להתייחס לכך.
צריך להדריך את העובדים על הקפדה של הנחיות משרד הבריאות מחוץ לשעות העבודה ולתת דגשים ספציפיים ללינה באתר הבנייה (אין להיכנס לאתר עצמו מעבר לשעות העבודה, אין לבצע ארוחות משותפות בכלים משותפים, יש ללון במרחק, אין לקיים התקהלויות בחללים קטנים, שטיפת ידיים ארוכה וכדומה).
הדברים נכונים גם למצבים בהם העובדים לנים באתר (כפי שקורה פעמים רבות בפרויקטים של תמ"א 38/1 שבהם הקבלן משכיר לעובדים דירה ייעודית), וגם אם הועמדו לטובת העובדים פתרונות אחרים כמו לינה במתחמי אירוח, בתי מלון וכו'.

10.מה לגבי דיני עבודה?
העסקה בימי קורונה הינה מאתגרת ומורכבת. בכל צעד הנעשה מול העובדים בימי הקורונה יכולות להיות השלכות משפטיות וכלכליות.
לדוגמה, תקופת בידוד נחשבת כתקופת מחלה, המחייבת את המעסיק לשלם לעובד דמי מחלה. במהלך תקופה זו המעסיק גם איננו רשאי לפטר את העובד, וזאת בשל האיסור לפטר אדם בתקופת מחלה.
מנגד, ייתכן בהחלט כי הפרה בולטת של הנחיות משרד הבריאות מצד עובד כזה או אחר יכולה לעלות כדי הפרה משמעת המאפשרת אף פיטורין ללא פיצויים (בשל הסיכון הרב שהוא עלול לגרום לעסק ולעובדים האחרים). על מנת להימנע מטעויות, בכל סוגיה או התלבטות הקשורה לדיני עבודה, מומלץ כי הקבלן/היזם/מנהל-העבודה יקבל ייעוץ מאנשי מקצוע הבקיאים בנושא.

11.מה לגבי תביעות דיירים באתר העבודות בשל הידבקות בנגיף הקורונה בשל העבודות?
ביטוח אחריות צד שלישי בפוליסה לביטוח העבודות הקבלניות מכסה נזק גופני, לרבות מוות ומחלה, בשל אירוע בלתי צפוי שנגרם לצד שלישי כתוצאה מביצוע העבודות באתר העבודות.
הדיירים באתר העבודות נחשבים לצד שלישי מבחינת הפוליסה ולכן, לכאורה, מקרה של הידבקות מי מהדיירים בנגיף, מכוסה במסגרת הפוליסה.
אולם, בפוליסה לביטוח אחריות כלפי צד שלישי קיימים שלושה חריגים עיקריים אשר יכולים להביא לדחיית התביעה מצד חברת הביטוח: חריג זיהום, חריג רשלנות רבתי והגדרת מקרה הביטוח כנזק בלתי צפוי.
אין לדעת כיצד ינהגו חברות הביטוח ו/או בתי המשפט כאשר תביעה כאמור תונח לפתחם, ולכן לאור שני החריגים האחרונים לפחות (חריג רשלנות רבתי ונזק בלתי צפוי), היעדר אכיפה של הנחיות משרד הבריאות בדבר התגוננות מפני נגיף הקורונה, קיום הדרכות לעובדים וציודם בכל הכלים הדרושים להם לשם הגנתם האישית, עלולה להביא לפרשנות האירוע כ"אירוע צפוי" או כהתנהגות המבוטח שיש בו רכיב של רשלנות רבתי.
על כן, יש להקפיד לאכוף את ההנחיות על הצד הטוב ביותר ולעשות כל שאתם יכולים בכדי למנוע מחברת הביטוח ובתי המשפט, במקרה של תביעה, להיתלות בחריגים אלה.

לסיכום, התפרצות נגיף הקורונה מטילה צל כבד של חוסר וודאות על כלל המשק הישראלי, וקשה לדעת כיצד לצפות את התפתחותה. יש הסבורים שהיא תמשך שבועות ספורים בלבד ותחלוף כלעומת שבאה, אך מצד שני ייתכן בהחלט שהיא תיארך תקופה ארוכה יותר (חודשים רבים). פרויקטים של תמ"א 38/1 הם פרויקטים מאתגרים בשגרה, ובתקופות חירום כאלה הם מאתגרים ביתר שאת.
לצד כל ההנחיות הרלבנטיות – של משרד הבריאות ומשרד השיכון – אין כמו השכל הישר. קבלנים/יזמים/מנהלי-עבודה אשר יקפידו על קלה כחמורה, ויימנעו מצעדים שעלולים לסכן את העובדים מכאן או הדיירים מכאן, יפחיתו במידה ניכרת את הסיכון אליו הם חשופים ממילא.

אלדר ממן

אלדר ממן


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.