האירועים לזכר ראש הממשלה יצחק רבין היו יכולים להיות יום אבל לאומי משותף על הרצח וגינוי הרוצח הבודד. במקום זה הם הפכו לפוליטיקה קטנה ועלילה נגד הימין.

צילום: ישראל סאלם – פלאש 90

 

זה התחיל כשיונתן בן-ארצי, הנכד של רבין בחר להסית, במקום לעסוק במאחד ובזכרון. "המנהיגות שלנו מעודדת הפרדה והתקפות אלימות נגד דעות אחרות", תקף את ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס הדלקת "נר יצחק" בבית הנשיא בירושלים, במסגרת יום השנה ה-23 לרצח.

זה המשיך עם נועה רוטמן, נכדתו של יצחק רבין ז"ל, בטקס האזכרה בהר הרצל שקבעה: "רק באחרונה פורסם ציוץ בטוויטר מטעם דוברת במשרד ראש הממשלה, שבו נכללה תמונת לחיצת היד עם ערפאת בבית הלבן תחת הטיית הפועל ב.ג.ד. היו ברשימה עוד אנשי וגופי שמאל. לא יושבי השורות כאן ניסחו את הציוץ, אבל אף אחד לא התנער".

צילום: מארק ישראל סלם, פלאש 90

 

מיותר לומר, שהגב' רוטמן לא טרחה לבדוק את הפרטים לפני הנאום. הציוץ המדובר שייך לעיתונאית קרוליין גליק, שבינה לבין משרד ראש הממשלה אין כלום ושום דבר.

לראש הממשלה אומר רק זאת: שנה אחרי שנה הנכדים של רבין מנצלים את הבמה שנתנו להם כדי להשפיל אותך ולרדת עליך במקום להתעסק בזכרון הרצח. במצב זה היה כדאי שתשקול אם להשתתף בשנה הבאה במפגן ההסתה המביך של המשפחה.

והשמאל? השמאל יחליט אם החודש הקרוב יהיה פסטיבל הסתה נחות, או אירוע זכרון מכובד. לצערי יש לי תחושה שהם לא יתאפקו.




שמעון ריקלין

שמעון ריקלין