עו”ד דותן לינדנברג

 

בישראל נולדים 180 אלף תינוקות בשנה ורוב הלידות מסתיימות כמתוכנן וללא תקלות מיוחדות. עם זאת, ישנם מקרים מצערים בהם הלידה מסתבכת, והתוצאה עלולה להיות הרת גורל. החל מנזקים קשים וחמורים הנגרמים ליילוד, וכלה בנזקים ממשיים ליולדת עצמה. בסיטואציות אלה, ייתכן ותקום לנפגעים עילה להגשת תביעה בגין בלידה.

רשלנות רפואית בלידה עוסקת בטיפול הרפואי אשר ניתן ליולדת מרגע הגעתה לבית החולים ולמיון יולדות”, מסביר עו”ד דותן לינדנברג, בעל משרד עורכי דין העוסק ברשלנות רפואית מזה כ-20 שנה, “המקרים הם מגוונים ויכולים לנבוע מהתנהלות לקויה בהיבטים שונים של הטיפול. לעתים אף בטרם כניסתה של היולדת לחדר לידה, וכמובן שגם לאחר מכן”.

רשלנות רפואית לפני

מרגע שהאישה מגיעה למיון יולדות בבית החולים, היא והעובר נתונים תחת פיקוח הצוות הרפואי. לא אחת, עובר זמן רב עד שהאישה מועברת לחדר לידה. השני השלבים הראשונים של הלידה, השלב הסמוי (הלטאנטי) והשלב הפעיל (האקטיבי),’ יכולים להימשך למעלה מ-24 שעות. בפרט וביתר שאת בלידות ראשונות.

“השלבים המוקדמים הינם קריטיים לבקרה וניטור אחר בריאות העובר והאישה”, מסביר עו”ד לינדנברג, “אם הצוות הרפואי מתרשל באבחון מצב של לידה או שהוא איננו משכיל לזהות מצוקה עוברית במועד, התוצאות עלולות להיות הרות אסון”.

לדוגמה, הוא אומר, בפסק דין שניתן בבית המשפט השלום בבאר שבע, נפסקו לאישה פיצויים בסך כ-650,000 שקלים בגין ביצוע השראת לידה (זירוז) ללא אינדיקציה רפואית כגון מצוקת עובר. מהלך שגרם למות הילד בלידתו ולכריתת רחם האישה בשל קרע, על כל המשתמע מכך לגבי עתידה הרפואי והנפשי (ת”א 4541-05).

במקרה אחר, אומר עו”ד לינדנברג, שנדון בפסק דין שניתן במרץ 2018 על ידי בית המשפט השלום בירושלים, נפסקו פיצויים בסך למעלה ממיליון שקלים לאישה ובן זוגה, אשר איבדו את העוברית שברחם האישה לאחר היריון תקין. האישה הגיעה למיון יולדות עם תלונה בגין ירידה בתחושת תנועות עובר, אך במקום לברר את הסוגיה לעומק, היא שוחררה לביתה. כאשר הגיעה פעם נוספת למיון יולדות, העוברית ברחמה כבר לא הייתה בין החיים.

רשלנות רפואית בחדר לידה עצמו

“גם אם כל ההתנהלות לפני הכניסה לחדר הלידה הייתה ללא דופי, רשלנות רפואית תיתכן בלידה עצמה”, אומר עו”ד לינדנברג, “ראשית, גם כאן הרופאים והאחיות מחויבים לעקוב אחר העובר והאישה, דבר הנעשה על ידי ביקורים תכופים וחיבור למוניטור. שנית, כאשר הלידה מתחילה, לא תמיד היא מתנהלת כמתוכנן. לעתים התפתחות הלידה מצריכה בחירה מהירה בטכניקות שונות. החל מלידה מכשירנית וכלה בניתוח קיסרי”.

“היות שלידה היא אירוע שבו כל דקה חשובה, רשלנות רפואית עלולה להתרחש בחצאי רגעים”, אומר עו”ד לינדנברג, “לא בכדי, תביעות רבות מסוג זה עוסקות בטכניקת הלידה שנבחרה, עד לרמת המועד הספציפי שבו התקבלה ההחלטה שהתקבלה”.

ואכן, פסקי דין רבים אשר ניתנו לאורך השנים עוסקים בדיוק בסוגיה זו. למשל, בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון לפני מספר שנים, נפסקו פיצויים בגין רשלנות בלידת עוברית גדולה. במקרה זה, מסביר עו”ד לינדנברג, לא הוצג בפני בית המשפט תיעוד בדבר הערכת משקלה של העוברית ברחם (שנולדה בסוף במשקל של כ-4 ק”ג). כתוצאה מכך, המיילדת נאלצה להתמודד לבדה בחדר לידה עם מצב של “פרע כתפיים” שבו כתפי העובר נתקעים בתעלת הלידה. זאת למרות שלפי הפרקטיקה הרפואית המקובלת, היה על בית החולים לשקול לידה קיסרית או לכל הפחות לתגבר את חדר הלידה לקראת צורך במעבר לחדר הניתוח.

כיצד בוחנים ?

חשוב להדגיש שרשלנות רפואית בלידה איננה קביעה שמתקבלת כ”חוכמה שלאחר מעשה”. התנהלותם של הרופאים או האחיות נבחנת בדיעבד על פי המצופה מהם לפי “מבחן הרופא הסביר” או “מבחן האחות הסבירה”.

“בשלב ראשון, כאשר עולה חשד בדבר רשלנות רפואית, יש להשיג את מלוא הרשומות הרפואיות אשר תיעדו את הלידה. החל מהגעתה של האישה למיון יולדות ועד לתום הלידה והשחרור מבית החולים”, אומר עו”ד לינדנברג, “המסמכים מועברים לעורך דין הבקיא בדיני רשלנות רפואית, אשר מעביר אותם למומחה רפואי בתחום הגניקולוגיה והמיילדות. המומחה הרפואי יבחן לעומק את הרשומות הרפואיות, שלב אחר שלב, צעד אחד צעד, ויבדוק האם מדובר ברשלנות רפואית. ככל שהדברים מתיישבים עם תפיסה זו, המומחה הרפואי מנסח עבור כתב התביעה חוות דעת מקצועית, עליה הוא יכול להיחקר בבית המשפט”.

עו”ד לינדנברג מדגיש כי גם אם ניתן לזהות רשלנות רפואית בלידה, התיק עדיין לא סגור. צריך לבדוק האם הנזק שנגרם הוא אכן בשל אותה רשלנות. “כלומר, האם מתקיים בין הדברים קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי”, הוא מסביר.

לדבריו, לאור העובדה שרשלנות רפואית בלידה עלולה לגרום לנזקים קשים ובלתי הפיכים, החל מנזקים רפואיים חשוכי מרפא ועד למות עובר או פטירת יילוד, סכומי הפיצויים בתביעות הללו (כשהן מתקבלות) הינם בהתאם. קרי, מטפסים להיקף רב ומגיעים לעתים עד לכדי מיליוני שקלים.

“הפיצויים יכולים להיפסק גם לילד וגם להורים, וכוללים ראשי נזק שונים כגון הוצאות רפואיות, הוצאות ניידות, עזרה צד ג’, כאב וסבל, פגיעה באוטונומיה, נזקים נפשיים, אובדן השתכרות ועוד. הסכומים הגבוהים נובעים מכך שכאשר הנזקים הרפואיים הינם בלתי הפיכים, הפיצויים נפסקים לכל תקופת החיים של הילד או האישה”.

מאמר באדיבות דותן לינדנברג –  עו”ד רשלנות רפואית

 

מערכת ערוץ 20

מערכת ערוץ 20


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.