עו”ד דותן לינדנברג

 

עובדה ידועה היא שמחלת הסרטן היא מגורמי המוות השכיחים בישראל. למעשה, על פי דו”ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר על למעלה מ-11,000 פטירות בשנה המהוות כ-25% ממקרי המוות בישראל.

למרות שהרפואה הישראלית מתקדמת ביותר, ולמרות שקיימת כיום מודעות גבוהה לעריכתן של בדיקות מקדימות לגילוי גידולים סרטניים, פעמים רבות הפטירה בגין המחלה הקשה נובעת מאבחון שגוי.

הסיבה נעוצה בכך שהחלמה ממחלת הסרטן תלויה באבחון מוקדם, בטרם המחלה מתפשטת לאיברים נוספים בגוף וסיכויי ההחלמה קטנים באופן דרמטי.

אם ניקח לדוגמה את הערמונית, הנפוץ בקרב הגברים בישראל, סיכויי ההחלמה מהמחלה עומדים על למעלה מ-90% באבחון מוקדם.

הדברים נכונים גם בגזרה הנשית אשר שם סרטן השד הוא הסוג השכיח. מחקרים מראים שסיכויי ההחלמה מסרטן השד באבחון מוקדם (שלבים 1-2) עומדים על למעלה מ-90%, אך במידה שהסרטן מאובחן בשלב מאוחר, סיכויי ההחלמה צונחים אל מתחת ל-40% (שלב 3) ופחות מ-22% (שלב 4).

הגשת תביעה לאחר המוות, האמנם?

עו”ד דותן לינדנברג, בעל משרד עורכי דין העוסק מזה למעלה מ-20 שנה ברשלנות רפואית במחלת הסרטן, לרבות בייצוג חולי סרטן ובני משפחותיהם, מסביר כי עילת התביעה איננה אובדת גם לאחר המוות.

“פעמים רבות אנו נתקלים בתובעים שהינם למעשה יורשיו של אדם שנפטר מסרטן”, אומר עו”ד לינדנברג, “לפעמים החשד בדבר הרשלנות הרפואית התעורר עוד כאשר האדם בחיים, אך התגבש לכדי תביעה לאחר פטירתו, ולעתים היורשים הקמים מן האבל מתחילים לחקור את נסיבות הפטירה ומגלים את אותה ”.

“כך או כך”, אומר עו”ד לינדנברג, “במידה שאפשר להוכיח שגילוי מאוחר של מחלת הסרטן הוא זה שהפחית את סיכויי ההחלמה, וכתוצאה מכך גרם למוות הטראגי, כדאי לשקול הגשת תביעה. זאת, כל אימת שהתביעה טרם התיישנה לפי דיני ההתיישנות”.

ואכן, פסקי דין רבים אשר ניתנו בערכאות לאורך השנים עסקו בתביעותיהם של בני משפחה. הנה, בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי מרכז (ת”א 1205-02-08), נקבעה רשלנות רפואית שגרמה למותו של אב לשלושה ילדים בגיל 42 בלבד.

המנוח התלונן במשך כארבע שנים על כאבים בבטנו, אך הרופאים לא השכילו לאבחן כי מדובר בגידול סרטני. כאשר הגידול אובחן בסופו של דבר, והמטופל הועבר לניתוח לכריתת המעי הגס והגידול הראשוני, התברר שהמחלה התפשטה כבר לכבד ולבלוטות הלימפה. מצבו הרפואי של החולה התדרדר במהירות והוא נפטר כחודש לאחר מכן. יורשיו הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית כנגד קופת חולים ובית החולים, ותביעתם התקבלה.

ההליך לבחינת תביעה לרשלנות רפואית בסרטן

“כאשר מגיעים אליי בני משפחה הטוענים כנגד רשלנות רפואית שגרמה לפטירת קרוב, תחילה עליי להשיג את כל הרשומות הרפואיות שיש בהן כדי לתעד את הטיפול הרפואי במנוח”, מסביר עו”ד לינדנברג, “זאת מתוך מטרה להתחקות אחר המועד הראשון שבו היה על הרופאים, כרופאים סבירים, לאבחן שמדובר בגידול סרטני, או לכל הפחות לשקול ביצוע בדיקות נוספות להפגת חשש כאמור. כעת, יש לבדוק את פערי הזמנים בין המועד הנ”ל למועד הגילוי בפועל, ולבדוק האם הפער המדובר הוא זה שגרם לתוצאה המצערת”.

בתביעות רבות מסוג זה, אומר עו”ד לינדנברג, עולה גם שאלת סיכויי ההחלמה. “אין זה מספיק לאתר רשלנות ועיכוב באבחון גידול סרטני”, הוא מסביר, “יש להוכיח שהאיחור הנ”ל מתכתב עם פגיעה בסיכויי ההחלמה. ככל שהפגיעה בסיכויי ההחלמה הייתה גבוהה יותר, כך הפיצויים שייפסקו יהיו בהתאם”.

המאמר בשיתוף עורך דין רשלנות רפואית דותן לינדנברג  

מערכת ערוץ 20

מערכת ערוץ 20


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.