ניצולים במחנה ההשמדה אושוויץ בפולין, יום השואה הבינלאומי, ינואר  2018. צילום: רויטרס
ניצולים במחנה ההשמדה אושוויץ בפולין, היום, לרגל יום השואה הבינלאומי. צילום: רויטרס

בפרלמנט הפולני אישרו אתמול (שישי) החלטה על אישור חוק שיאסור להאשים את המדינה באחריות לפשעים שבוצעו על אדמתה במהלך השואה. לפי החוק אדם שבאופן פומבי ייחס לאומה הפולנית אשמה לגבי פשעי הנאצים יהיה חייב בדין פלילי.

הכוונה מאחוריי המהלך הפוליטי שנעשה ערב יום השואה הבינלאומי – המציין את שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, היא להסיר מאזרחי פולין את נטילת האחריות לפשעים הזוועתיים שביצעו הנאצים על אדמתה. מתוך שישה מיליון היהודים שנספו בשואה, כמחצית היו בעלי אזרחות פולנית.

נשים וילדים יהודים הולכים לעבר תאי הגזים באושוויץ, מאי 1944
נשים וילדים יהודים הולכים לעבר תאי הגזים באושוויץ, מאי 1944

במהלך מלחמת העולם השנייה, פעלו בפולין מחנות ריכוז והשמדה ששימשו כבית למכונת רצח ההמונים המשומנת והאכזרית ביותר שידעה האנושות מעודה. במחנה ההשמדה אושוויץ לבדו נרצחו כמיליון ומאה אלף יהודים, בחלמנו – מחנה ההשמדה הראשון שהקימו הנאצים – נרצחו בין 152 אלף ל-380 אלף יהודים, במחנה טרבלינקה נרצחו כ-880 אלף בני-אדם, 99.5% מהם היו יהודים, במיידנק נרצחו כ-80 אלף יהודים, בסוביבור נרצחו לפחות 170 אלף בני-אדם – כמעט כולם יהודים ובמחנה בלזץ' נרצחו כ-400 אלף יהודים.

רוב מוחלט מהיהודים שנרצחו בגז במחנות ההשמדה של הנאצים – כשלושה וחצי מיליון – נרצחו על אדמת פולין.

למרות הכוונה הפולנית מאחוריי החוק החדש, לטשטש את האחריות ואת שיתוף הפעולה שבין האוכלוסייה במדינה לנאצים, עדויות רבות מעידות דווקא על יחסם האנטישמי של הפולנים אל היהודים במהלך השואה ולאחריה.

גירוש ילדים יהודים מגטו לודג', 1942
גירוש ילדים יהודים מגטו לודג', 1942

היהודים ביקשו לשוב לבתיהם, הפולנים ביצעו בהם פוגרום

האירוע המזוויע והמזוהה ביותר עם ההתאכזרות הפולנית ליהודים במהלך התקופה, הוא אולי מה שזכה לכינוי "פוגרום קיילצה". במהלך הפוגרום שנערך ביולי 1946 כשנה לאחר סיום המלחמה, נרצחו 42 מתוך 136 ניצולי השואה ששבו לאחר התלאות הבלתי אנושיות שעברו למקום מוצאם.

גם אחרי האירועים המזעזעים שעברו קיננה בלבם של הניצולים התקווה שישובו לחיות בפולין, הפרעות שפרצו לאחר שנפוצה באזור עלילת דם לפיה יהודים עשו שימוש בדמו של ילד נוצרי לצורך פולחן דתי – גדעו גם את התקווה האחרונה.

שריפת שרידי גטו ורשה, 1943
שריפת שרידי גטו ורשה, 1943

המאורעות בקיילצה נחשבים ליריית הפתיחה של "הבריחה"- העזיבה ההמונית של היהודים בעלי האזרחות הפולנית את המדינה. בתוך חודשים ספורים כמאה וחמישים אלף יהודים, מתוך כרבע מיליון ניצולים נטש את פולין.

ל"פוגרום קיילצה" קדמו אירועים אחרים של התנכלות לתושבים היהודים בפולין שביקשו לשוב לארצם בתום הזוועות שעברו במהלך השואה. בין היתר ידוע "פוגרום קרקוב" שהתחולל לאחר המלחמה ביולי 1945, בנסיבות דומות בהן הואשמו ניצולי שואה בעיר ברצח ילדים פולנים. במהלך הפוגרום נרצחו שני יהודים ונרצחו אחרים.

פולין לא שיתפה פעולה עם הנאצים, הפולנים כן

לצד עדויות רבות על פולנים שסייעו ליהודים במהלך השואה ואף חרפו נפשם כדי להציל חיים, קיימות גם ראיות לשיתוף פעולה מרצון עם המשטר הנאצי. פולנים רבים הסגירו יהודים לידי לידי הגרמנים, ויש כאלו שאף נהנו מן הפירות הכלכליים של ה"ציד" אחר היהודים בארצם.

חיילים נאצים מגרשים יהודים מהגטו במהלך מרד גטו ורשה
חיילים נאצים מגרשים יהודים מהגטו במהלך מרד גטו ורשה

עדויות והוכחות על השמדה של האוכלוסייה היהודית באזורים מסויימים בפולין קיימות אף הן. ביולי 1941 בעיירה ידוובנה שבמזרח פולין, עוד טרם כניסת הכוחות הגרמנים לאזור, השמידו התושבים הפולנים את 1,000 תושבי העיירה היהודים כששרפו אותם חיים. לפני השריפה ריכזו הפולנים את היהודים בכיכר ופצעו אותם באכזריות באמצעות אבנים, אלות וגרזנים.

פולנים רצחו בדרכים ישירות ועקיפות למעלה מ-200 אלף יהודים

באותו היום השמידו הפולנים מאות מיהודי הסביבה. כ-1,600 בני אדם – שהיוו למעשה את כל האוכלוסייה היהודית נטבחו ביום אחד. לפי החוקרת ד"ר שרה בנדר, הטבח בידוובנה היווה חלק משרשרת אירועים אכזרית במהלכה רצחו הפולנים יותר מרבבת יהודם בתקופה של שבועיים.

יהודים מגורשים מגטו קרקוב לאושוויץ, 1943. צילום: המוזיאון האמריקני הלאומי לזכר השואה
יהודים מגורשים מגטו קרקוב לאושוויץ, 1943. צילום: המוזיאון האמריקני הלאומי לזכר השואה

לפי חוקר השואה פרופ' יאן גרבובסקי, במהלך השואה רצחו פולנים בדרכים ישירות ועקיפות למעלה מ-200 אלף יהודים. מחקרו המקיף של גרבובסקי אודות יחס הפולנים ליהודים במהלך השואה, גילה צדדים בעייתיים ואכזריים גם באשר למקרים רבים בהם נטען שפולנים סייעו בהסתרתם של יהודים מפני הנאצים. בספרו "ציד היהודים" שפורסם ב-2001 חשף גרבובסקי בין היתר יחסים של סחיטה, אלימות והתעללות מינית ביהודים חסרי הישע שחיפשו מקלט כדי להציל את חייהם.

לפי גרבובסקי גם אם "הציד" אחר היהודים התנהל תחת החסות הגרמנית הרי שמוציאיו לפועל, השוטרים, הכבאים והמלשינים – היו כולם אזרחים פולנים. להערכתו, רוב גדול מבין היהודים שניסו להסתתר בקרב האוכלוסייה הפולנית מפני הנאצים מצאו את מותם כשנמסרו למשטרה על ידי מלשינים פולנים.

אסירים באושוויץ, 1944. צילום: יד ושם
אסירים באושוויץ, 1944. צילום: יד ושם

במחקרו שעוסק באופן מעמיק בטיבה של שנאת היהודים הפולנית במהלך השואה, טוען גרבובסקי כי גם אם תגמולים חומריים מצדם של הנאצים שיחקו תפקיד במניע לפגוע ביהודים – המוטיבציה לפגוע ולהרוג אותם הייתה עמוקה הרבה יותר. ציד היהודים באותה התקופה לא יכול היה להיעשות באופן כה נרחב ללא הדבקות במטרה וההתלהבות של חלק מהפולנים שהשתתפו בו.

 

עדי דניאל

עדי דניאל

עורכת חדשות באתר ערוץ 20