1:20 25/11/2017
דף הבית > מורשת > כי ימוך אחיך עמך

כי ימוך אחיך עמך

"וכי ימוך אחיך"- נאמר בשלשון יחיד- מדוע?

פרשה זו הפותחת במצוות השמיטה שמה דגש מיוחד לגבי התייחסות היהודי כלפי אדם עני מישראל:.

נאמר :"כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו.." [ויקרא כ"ה, כ"ה] ובהמשך נאמר: "וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך, והחזקת בו גר ותושב וחי עמך: אל תיקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלוקיך וחי אחיך עמך: את כספך לא תיתן לו בנשך ובמרבית לא תיתן אכלך: אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את—ארץ כנען להיות לכם לאלוקים…וכי ימוך אחיך עמך ונמכר—לך לא תעבוד בו עבודת עבד" [שם כ"ה, ל"ה-מ].

בהר-כי ימוך אחיך 001
ציורי תנ"ך/האדון נוהג בכבוד אל העבד/ציירה: אהובה קליין(c)

שלוש שאלות עולות מתוך פרשת השבוע:

א] על אילו דרגות עוני התורה דנה?
ב] מדוע התורה אסרה לקחת ריבית מבן-ישראל?
ג] מהו המסר באזכור יציאת מצרים ונתינת ארץ כנען לעם ישראל?

דרגות עוני

תחילה התורה מזכירה אדם שנקלע למצב של עוני והוא נאלץ למכור את אחוזתו, רש"י מסביר: אין אדם רשאי למכור את שדהו, אלא אם הגיע למצב של דוחק ועוני.

רבינו בחיי אומר בדומה לרש"י כי אין אדם יכול למכור את שדהו אלא מתוך דוחק ועניות. מאחוזתו – אך לא כל אחוזתו – כאן התורה מלמדת: דרך ארץ שאדם ישאיר לעצמו חלק מהשטח. כל זה במטרה שיבוא גואלו הקרוב אליו ויגאל את ממכר אחיו.

 

לא להגיע למצב הזה. צילום: פלאש 90
לא להגיע למצב הזה. צילום: פלאש 90

דין זה הוא ציווי מהתורה מתוך גילוי רחמים על המוכר שנקלע לקשיים כלכליים ,כדי שיוכל לגאול אותו בעצמו לזמן קצוב אם יתאפשר לו, או אחד מקרוביו – על מנת שישוב לאחוזתו טרם היובל, אך אם התנאים אינם מאפשרים לו זאת, ימתין עד שנת היובל ויצא בחינם ויזכה לשוב אז לאחוזתו.

בכל אופן אם מתאפשר לו כן לגאול את הנכס יוכל לגאול רק אחרי שנתיים כי תקופה זו דרושה להיות אצל הלוקח כדי שיאכל את תבואתה וההוכחה לכך שנאמר: "במספר שני תבואות יימכר לך"[שם כ"ה, ט"ו] המילה שני- פירושה דו משמעי – לשון שניים ולשון שנים.

רבינו בחיי מביא מדרש שבו יש היבט רוחני: "וכי ימוך אחיך"- הכוונה לאנשי ישראל שעניים במצוות והגיעו למצב של מכירת אחוזתם כשהם נמכרים ביד צוררי עכו"ם. הגואל שבא – הוא הקב"ה בכבודו ובעצמו – כפי שכתוב: "גואלם חזק ה' צבאות שמו.." [ירמיהו נ, ל"ד] ו"קרוב ה' לכל קוראיו" [ תהלים קמ"ה].

כשהם נחלשים מבחינה רוחנית – במצב זה הקב"ה כביכול עוזבם ואז כשהם נמצאים בצרות הם עושים תשובה ומבקשים את פני ה' הוא מבחין בתשובתם ושב אליהם.

שבע ייפול עני וקם

אדם הגיע למצב קשה מאד בעניות, כאן התורה מצווה להחזיק בו. לפי רש"י – אין להשאיר אדם זה עד שיפול מבחינה כלכלית ויתמוטט היות ואחר כך קשה יהיה להקימו, אלא יש מיד לסייע לו מרגע ההתמוטטות – בדומה לחמור שנושא על גבו משא כבד בעודו עומד ליפול.

אחד האנשים יכול לתופשו מיד ולעזור לו, אבל אם המשא נפל לארץ – אפילו חמישה אנשים מתקשים להעמיד אותו. כל זה אפילו כשמדובר בגר ותושב. איזהו תושב?- כל מי שקיבל על עצמו לא לעבוד עבודה זרה.

על פי תורת כוהנים: "גר- זה גר צדק, תושב – זה גר אוכל נבלות"[ה]. חז"ל מסבירים כי אנחנו מצווים לעזור לא רק לאח, אלא גם לגר צדק וגם לגר תושב.
ג] אדם הגיע למצב שבעניותו – נמכר לעבד: במקרה כזה התורה מזהירה את האדון שלא להעביד את העבד עבודה בזויה.

בעיות ריבית דריבית

במצב שהעני זקוק להלוואה-התורה מזהירה: לא לקחת "נשך ותרבית". על פי רש"י- שניהם – דבר אחד כי בכל נשך יש תרבית ובכל תרבית יש נשך- והכוונה שכלפי הלווה זה קרוי נשך בדומה לנחש.

כדי להדגיש את האזהרה- נאמר:" ויראת מאלוקיך" וזאת כדי שלא יתיר לעצמו ויחשוב כי בעזרת הריבית הוא מפצה את עצמו על נזק שנגרם לו- היות ובזמן שהכסף נמצא אצל הלווה הוא אינו נהנה מכך רווח כספי.

רש"י מביא את דרשת רבא: לפיה כוונת הדברים לאדם שמלווה את כספו לנצרך וטוען שזהו כסף של גוי והוא רק השליח, לכן נאמר: "ויראת מאלוקיך".

ה"כתב סופר" טוען: בדרך כלל בכל עיסוק שאדם מתפרנס הוא חש צורך לסייעתא דשמיא. למשל, איכר מצפה למטר משמיים על מנת שייראה ברכה ביבולו, או העוסק במקח וממכר מתפלל לעסקאות מוצלחות. מה שאין כן אצל המלווה בריבית: הוא חש כאילו יכול להסתדר גם ללא כוח עליון, כי הרווח שלו גדל מיום ליום.

לכן התורה אוסרת לקיחת ריבית מבן ישראל וזאת לעומת נוכרי שלגביו התורה התירה לקחת ריבית מחשש הספק אם הנוכרי יפרע במועד את ההלוואה שניתנה לו? במקרה זה המלווה חש כי זקוק לעזרת ה'.

והגדת לבניך

רש"י מסביר את הצורך באזכור יציאת מצרים ומתן ארץ כנען לעם ישראל בשני פירושים. ראשית, הקב"ה אומר: אני הבחנתי במכת בכורות במצרים – בין בבכור לבין שאינו בכור -לכן ברור שאני יודע ומעניש את המלווה כסף לישראל ואומר כי זה שייך לגוי.

שנית, מטרת יציאת מצרים הייתה שתקבלו עליכם את המצוות גם אם הן כבדות עליכם. כמו שנאמר: "כי אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לשכני בתוכם"[שמות כ"ט ,מ"ו].

ומדוע המשפט : "לתת לכם את ארץ כנען" מוזכר לפני "להיות לכם לאלוקים"? הישיבה בארץ ישראל היא בעצמה מהווה קבלת עול מלכות שמים ,שכל הדר בארץ ישראל אני לו האלוקים.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניכר כי התורה שמה דגש רב על היחס אל בן ישראל שהגיע למצב עניות – ופונה בלשון יחיד בעוד שברוב הפסוקים היא נוקטת לשון רבים.

רבי משה בן חיים אלשיך בספרו: "תורת משה" מביא הסבר יפה לכך, בדרך כלל כאשר עני מבקש עזרה מהזולת הוא נענה בשלילה ובהצעה לפנות למישהו אחר עשיר יותר, לכן ישנה פניה לכל יחיד ויחיד בישראל לעזור באופן אישי לאח העני ואין היתר להתנער ממצבו ולשולחו לאחרים.
מי ייתן ועם ישראל יהיו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד ויקיימו את מצוות התורה- מצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו.

 

אהובה קליין

אהובה קליין

לתגובות

אולי יעניין אותך גם

באר יעקב. Raphael

קהילה של ערבות או של אורבות? | פרשת "ויצא"

המפגש של יעקב אבינו עם קהילת הרועים, לה יש כללי משחק משלה, מגלה קהילה של "אורבות הדדית" והרסנית