אומרים על הנשיא פוטין, שבניגוד לדימוי הקשוח שלו, קל להישבות בקסמיו. הוא מאזין בקשב רב לכל מנהיג שאתו הוא נפגש, מתעניין, מביע תמיכה ואפילו מתמסר למצלמות ולהצהרות המשותפות. אבל דקה אחרי אותה הפגישה, פוטין ימשיך לפעול לפי מה שנראה לו כאינטרס הרוסי העליון.

את זה אנחנו חייבים לזכור. עוד בימי המלחמה הקרה, רוסיה התייצבה לצד מדינות ערב ואילו ארה"ב, באופן מסורתי – שמרה על ידידתה הקטנה והנאמנה.

ועכשיו המציאות משתנה. הבית הלבן של טראמפ כבר לא ממש מתעניין בסוגיות המזרח התיכון. אם נשיא ארה"ב היה בשנה הראשונה לכהונתו חדור מוטיבציה להשכין כאן שלום אזורי, הרי שגם הוא הבין כמו קודמיו שזה גדול אפילו למידותיו. רוסיה נותרה נאמנה לאינטרסים שלה כאן, והאינטרסים האלה לא כוללים את ישראל.

נתניהו עם פוטין במוזיאון היהדות והסובלנות במוסקבה. צילום: קובי גדעון, לע"מ

 

אומנם יש מערכת יחסים מוצלחת בין נתניהו לפוטין. הם נפגשו שבע פעמים בשנתיים האחרונות, והם משוחחים טלפונית אחת לכמה שבועות, אבל לנשיא הרוסי יותר חשוב שאסד יישאר נשיא סוריה, ושאיראן תחמוק מסנקציות מאשר ביטחונה של ישראל, או בכלל – ישראל.

התגובה הרוסית אתמול המחישה את הפער הקיים, ושכנראה אף מנהיג ישראלי לא יוכל לגשר עליו. אז מה עושים? זה הזמן להחליף דיסקט, לפתוח את הראש ולהתחיל לחשוב מה ישכנע את פוטין בכל זאת לשמור על צרכי הביטחון הישראליים.

פוטין לא אוהב את התקיפות הישראליות בשטח סוריה. הוא אמר זאת לא אחת לנתניהו ולאנשיו אבל נדמה שעכשיו הוא החליט להפסיק לגמרי את חופש הפעולה הישראלי שם. התקיפה האיראנית באה להעביר את אותו המסר בדיוק. אף אחד לא יודה בזה, אבל מעכשיו – כל פעם שיתקבל מידע מודיעיני על משלוח נשק או כל סוג של אמל"ח מסוריה לידי חיזבאללה, יצטרכו בישראל לחשוב כמה פעמים ולעומק איך אם בכלל לפעול. הנשיא אסד רוצה להרגיש שוב ריבון בארצו המדממת, וזה לא יקרה בלי הפסקה של התקיפות הישראליות שהפכו בשנה האחרונה לסוג של שיגרה.

כוחותינו בגבול ישראל-סוריה. צילום: פלאש 90

 

סביר להניח שהיקף התקיפות בסוריה יצומצם משמעותית. אין ברירה אחרת. ככה זה כשמעצמה כמו רוסיה שולטת על האזור ללא עוררין, זוכה לתמיכת ציר הרשע. יש שיקראו למהלך הזה תבוסתנות, אחרים יגידו – הכרת המציאות המורכבת. יכולת התימרון הישראלי בשמי סוריה נפגעה, אסד – בתמיכת פטרוניו – לא יהסס לתקוף מטוסים ישראליים גם בעתיד ואנחנו במידה מסויימת נמצאים די בודדים במערכה הזאת.

אלירן טל
כתב בדסק המדיני של ערוץ 20