דף הבית > מורשת > יצחק ורבקה מציגים: "בית הספר להורות" | פרשת תולדות

יצחק ורבקה מציגים: "בית הספר להורות" | פרשת תולדות

האם האיבה בין יעקב לעשו שחילחלה לדורות הבאים היא תוצאה של טעות חינוכית? ד"ר זאב פרידמן על פרשת השבוע

יצחק מברך את יעקב. ציור: גוברט פלינק, 1638
יצחק מברך את יעקב. ציור: גוברט פלינק, 1638

 

פרשתנו מתארת שתי מערכות יחסים בשתי תקופות חיים. הראשונה, מערכת יחסים של זוגיות בין יצחק ורבקה. השנייה, מערכת יחסים של הורות, בין ההורים יצחק ורבקה לילדיהם – יעקב ועשיו. מערכת היחסים הראשונה סובבת סביב 20 שנה של עקרותו מצטיירת כחיובית, ואילו מערכת היחסים השנייה מצטיירת כבעייתית ונוחלת כישלון.

וַיְהִי יִצְחָק, בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה… לוֹ לְאִשָּׁה. וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ… וְהִנֵּה תוֹמִם, בְּבִטְנָהּ. וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו. וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב; וְיִצְחָק בֶּן-שִׁשִּׁים שָׁנָה, בְּלֶדֶת אֹתָם" ( כה', יט' – כו' ).

מהי משמעות המילים "לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ" ומהי המהות של זוגיות מסוג זה?

"לנוכח אשתו" – מסביר רש"י (1040-1105): "זה עומד בזווית זו ומתפלל, וזו עומדת בזווית זו ומתפללת". יצחק ורבקה הם שני אנשים השונים באישיותם, באופיים ובזווית ראייתם את החיים. רבקה, כפי שהכרנוה בפרשה הקודמת, היא אישה יוזמת, סוערת, היפראקטיבית ואנרגטית, לעומת בעלה יצחק השקט והפסיבי. אבל מסתבר שלשניהם ישנה מטרה משותפת והיא – לידת ילד ורצון עז לעבור ממציאות של זוגיות בעקרות, למציאות של הורות.

נדמיין לנגד עינינו את מרחב הזוגיות של רבקה ויצחק, הדומה למשולש 3 צלעות, כאשר בבסיסו ניצב יצחק בקודקוד A של המרחב ורבקה ניצבת בקודקוד B של בסיס המרחב ושניהם נושאים תפילה והתכוונות לעבר קודקוד C במשולש. יתכן שכל אחד מהם ממלמל בפיו מילות תפילות שונות, כל אחד מהם נוהג ופועל באופן שונה על פי דרכו ואופיו, אבל שניהם מכוונים לאותה מטרה משותפת בחייהם. שניהם ממוקדים באסטרטגיה דומה, אבל בטקטיקה שונה.

הרד"ק (1160-1235) בפירושו את המילים "לנוכח אשתו", מסביר: "לנוכח אשתו – לעומת אשתו. כלומר בעבורה, שלא יצטרך לקחת אישה אחרת להוליד ממנה, לפיכך התפלל מאד בעבורה שיתן לו האל ממנה בן".

יצחק, המונוגם היחיד בין שלושה האבות, מצהיר במילים ובמעשים כדברי השיר: "בשבילי את האחת והיחידה… בלעדייך אני חצי בן אדם". יצחק לא חשב לרגע להיבנות מאישה אחרת. הוא שומר אמונים לאישתו העקרה מזה 20 שנה, למרות הסיטואציה המורכבת ועושה הכל כדי לצלוח את מבחן העקרות בזוגיות, ביחד, יד ביד עם אשתו האחת והיחידה.

על פי הפרשנויות שתוארו, נראה שמערכת הזוגיות של יצחק ורבקה מאופיינת באור חיובי, מהסוג של "היחד בצד הייחוד", או "שנינו ביחד וכל אחד לחוד". נראה גם כי מערכת הזוגיות של יצחק ורבקה מכבדת ונותנת מקום, מרחב ("space") ולגיטימציה לשונות ולהבדלים בטקטיקה ובדרך הפעולה, מצד אחד, אך גם יודעת להדגיש את החשיבות של האסטרטגיה והמטרות המשותפות בצמתים החשובים בנתיבי הזוגיות בחיים, מצד שני.

מערכת הזוגיות של יצחק ורבקה מסתמנת כחיובית, אבל מה באשר למערכת ההורות שלהם? "וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים. וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב" (כ"ה, כ"ז-כ"ח).

הרש"ר הירש (1808-1888) מעמיק בניתוח של כשל מבחן ההורות של יצחק ורבקה וכותב: "המושיב את יעקב ועשיו על ספסל לימודים אחד ובאותם הרגלי החיים, מחנך אותם כאחד לחיי לימוד ומחשבה, מובטח לו שאת האחד מהם הוא מקלקל… אילו העמיקו יצחק ורבקה לחדור לנפש עשיו… כי אז הגיבור שלעתיד לא היה הופך לגיבור ציד, אלא לגיבור לפני ה' באמת". הטעות החינוכית האסטרטגית של יצחק ורבקה נעוצה בכך שלא הפנימו את העיקרון החינוכי בבית ספר להורים: "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה". (משלי, כב', ו')

הרב שלמה וולבה, מגדולי תנועת המוסר (1914-2005 ), מיטיב להסביר ולנתח את כשל מבחן ההורות של יצחק ורבקה: "אין ילד דומה לחברו. אם ההורים אינם יודעים זאת ומייחסים לילד כוחות שאין לו – החינוך והעמל שהם משקיעים לא יהיה מכוון כלל אל אותו ילד… אם ברצוני לחנך ילד, עליי להתבונן ולבדוק מהי דרכו האישית של הילד הזה עצמו. דבר מובן הוא ששיח הבנה צריך טיפול אחר מאשר עץ התפוח. אם נגדל שיח בננות ועץ תפוחים, ונעניק לשניהם טיפול זהה, לפחות אחד מהם לא יגדל טוב, ואולי שניהם גם יחד לא יצמיחו פרי. כך עם ילדים. אני חייב לדעת מהן התכונות האישיות של הילד ולהתחשב בהן" ('זריעה ובניין בחינוך', תשנ"ו, עמ' י"ח).

כמה טעויות אסטרטגיות חינוכיות עושים הורים בדרך, כשאינם יודעים להבחין בשונות בין ילדיהם ולכוון אותם בנתיב הספציפי והייחודי המתאים להם. כמה גדולה היא הטעות בהעדפה בין ילדים, באי הכלת ילד חריג שבראייתם, אינו עונה בדיוק לציפיותיהם או לציפיות החברה שאליה הם משתייכים, כמו הורים שלא יודעים להתמודד ולהכיל ילד שגילה את נטייתו, ילד שחזר בתשובה להורים חילוניים או ילד שחזר בשאלה להורים דתיים. נזקים שמחלחלים לדורות הבאים. הורים שלא יודעים לאמץ את הכלל החינוכי החשוב: "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת" (מסכת סוטה, מ"ז, ע"א), שמשמעותו לשלב בין היד הנוקשה והמקובעת אל מול היד הגמישה והפתוחה.

הרב פרופ' יונתן זקס בפירושו לפרשתנו מביא דברים בשם הרב קוק (אברהם יצחק הכהן, 1865-1935): "פעם פנה אדם לראי"ה קוק וביקש עצה בענייני חינוך. הוא סיפר לו שבנו סר מדרך התורה והמצוות, למרות החינוך הדתי המסור שהעניק לו כל השנים. הבן, אמר האב שבור הלב, מסרב אפילו לראות בעצמו יהודי. 'האם אהבת את הבן שלך כששמר מצוות?', שאל הרב קוק. 'כמובן', השיב האב. 'אם כן', אמר הרב, 'מעתה והלאה אהב אותו אפילו יותר'.

ג'ון בולבי היה פסיכיאטר ילדים ופסיכואנליטיקאי בריטי (1907-1990), אבי ‏"תאוריית ההתקשרות" (Attachment Theory), תאוריה פסיכולוגית התפתחותית, אשר עוסקת בדינמיקה של מערכות יחסים ארוכות טווח בין אנשים, החל מהקשר המתפתח בין הילד לאמו בשנות החיים הראשונות. התאוריה מתמקדת בקשר ראשוני זה כבונה את התייחסותו של הילד לעולם החברתי הסובב אותו וכך גם את תפיסתו העצמית. ההנחה המרכזית של התאוריה היא, כי קשר זה חיוני להתפתחות חברתית ורגשית תקינה של הילד.

דומה שרבקה, בהעדפתה המוחצנת את בנה יעקב ובהדרתה הבולטת את בנה עשיו, בניגוד לבעלה יצחק שידע להכיל, לקרב ולאהוב את בנו עשיו, למרות היותו איש ציד איש שדה, לא עברה הכשרה מתאימה בבית ספר להורים של בולבי.

התוצאה היא זו שכנראה הובילה לגידולו של בן סורר ומורה ולשנאה בין אחים. שנאה שמחלחלת לדורות הבאים, בנתיבי שפיכות דמים.

מההתחכים האקדמי בפרשתנו של בית הספר להורים במודל "היחד בצד הייחוד", ניתן ללמוד את יכולת ההבחנה המושכלת של הורים בשונות ובהבדלים בין ילדיהם. ללמוד להכיל ולתמוך, ולא לדחות, לתייג, להדיר ולהעדיף ילד אחד על פני ילד אחר. לדעת לאחוז ביד ימין המקרבת ולהטמיע את החזון של בית הספר להורים: "חנוך לנער על פי דרכו".

שבת שלום וחודש טוב.

ד"ר זאב ווה פרידמן

ד"ר זאב ווה פרידמן

מנכ"ל מלב"ב למען חולי האלצהיימר ומשפחותיהם. לשעבר מנהל מינהל הרווחה ובריאות הציבור בעיריית תל אביב-יפו ומנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות

אולי יעניין אותך גם

צפו: שחזור קרב החרמון במלחמת יוה"כ

45 שנה לאחר מלחמת יום כיפור, שחזרו לוחמי גדוד "אריות הגולן" את הקרב על החרמון. מפקד הגדוד: "להטמיע את המורשת דרך הרגליים"