הקבינט לא ידע על איומים ופערי מודיעין; שר הביטחון לא עדכן את שרי הקבינט; ראש הממשלה לא התווה אסטרטגיה ולא וידא שהוראותיו מבוצעות; הרמטכ"ל לא הציג לשרי הקבינט את התמונה המודיעינית המלאה; ראש אמ"ן סבל מ"פערי מודיעין" אבל לא יידע עליהם את הקבינט; שרי הקבינט לא טרחו לדרוש הסברים; צה"ל נאלץ להתוות אסטרטגיה בעצמו; תקיפות חסרות תועלת אושרו בקבינט בלי שהשרים מכירים את המגבלות, הפערים וההשלכות שלהן; תכנית הפעולה לא היתה מבוססת על ידע, תכנון וראייה אסטרטגית; לא התקיים דיון בסוגיה ההומניטרית בעזה, לרבות בעיית התשתיות – אלה הם רק חלק מהממצאים החמורים בדו"ח מבקר המדינה שבדק את תהליכי קבלת ההחלטות בקבינט במהלך מבצע "צוק איתן" ומתפרסם כעת. דו"ח נוסף מגלה תמונה עגומה בכל הנוגע לטיפול באיום המנהרות (ראו כתבה נפרדת).

jpg3 (00000)

המבקר יוסף שפירא מציין כי לא בדק את ההחלטות עצמן ולא את ניהול המבצע, שבו נפלו 68 מחיילינו וחמישה אזרחים, אלא רק את דרך קבלת ההחלטות בקבינט במהלך המבצע. בנוסף, נמנע המבקר מפרסום מסקנות אישיות, אולם הוא מעיר שוב ושוב לנוגעים בדבר. מי שסופגים את רוב הביקורת אינם נמצאים כיום בתפקיד ציבורי: שר הביטחון לשעבר בוגי יעלון, והרמטכ"ל לשעבר בני גנץ.

ראש הממשלה נתניהו, שניהל קרב מאסף נגד טענות מבקר המדינה בקיץ האחרון, ננזף על ידי המבקר אך ברמה פחותה מיעלון וגנץ. אדם נוסף ששמו מוזכר שוב ושוב בשני הדו"חות הוא ראש אמ"ן בתקופת צוק איתן ואלוף פיקוד הצפון כיום, האלוף אביב כוכבי, שאמור להתמנות לתפקיד סגן הרמטכ"ל.

גם ראש המוסד, שכיהן כיו"ר המל"ל (המועצה לביטחון לאומי) בתקופת המבצע, סופג ביקורת קשה על התנהלותו מול הקבינט. לחברי הקבינט בתקופת המבצע – השרים ליברמן, לבני, ארדן, לפיד והשר לשעבר יצחק אהרונוביץ' – מעיר המבקר על מידת המעורבות במהלך הדיונים השונים.

רק אדם אחד, שר החינוך נפתלי בנט (אז שר הכלכלה) מוזכר כמי שדורש תשובות ומידע היכן שקיים, להבנתו, "חור שחור". בחלק מהמקרים, מציין המבקר, דרישותיו של בנט הניעו לפעולה של ממש והעירו את המערכת.

שני הדו"חות הם חלק מארבעה דו"חות העוסקים בבדיקת היבטים שונים במבצע "צוק איתן". הראשון, העוסק בבדיקת מוכנות העורף פורסם לפי כחודשיים, והאחרון – שיעסקו בבדיקת פעילות צה"ל בהיבטים של החוק הבין-לאומי, יפורסם בהמשך. מחבר הדו"ח הוא ראש החטיבה הביטחונית במשרד המבקר, תת אלוף במיל' יוסי ביינהורן.

"אין סימן שחמאס מוביל להסלמה"

אחד האיומים המשמעותיים שהתגלו במהלך מבצע "צוק איתן" היה איום המנהרות. אף שלא היה מדובר בתופעה חדשה, רק כאשר החלו להופיע עוד ועוד מחבלים בשטח ישראל, התגלתה חומרת איום מנהרות התקיפה.

גם במהלך הלחימה בתוך שטח הרצועה, נתקל צה"ל בקשיים מבצעיים מול מערך המנהרות המסועף שבנו מחבלי חמאס. הדיון הציבורי שהתנהל לאחר המלחמה נגע לשאלה האם צה"ל, מערכת הביטחון ושרי הממשלה ידעו על היקף האיום והאם נערכו לכך בהתאם.

המבקר בדק האם, כחלק מתהליכי קבלת ההחלטות בקבינט בנוגע לגזרת עזה, הציגה מערכת הביטחון נתונים ומידע משמעותיים שהיו בידיה ושהיו הכרחיים לדיוני הקבינט. המבקר קובע כי עד למבצע "צוק איתן" לא הוצג לקבינט מידע משמעותי שהיה בידי מערכת הביטחון, מידע "שהיה הכרחי לשם הבנת תמונת המצב הרחבה כבסיס לקבלת החלטות על ידי שרי הקבינט".

יעלון, קובע המבקר, לא הציע לראש הממשלה או למל"ל ליזום דיון בקבינט בנוגע לדרכי פעולה חלופיות מול רצועת עזה, כדי להיערך לאפשרות של הסלמה. כך למשל, למרות שבהערכות מודיעין שונות נקבע כבר בתחילת 2014 כי בעזה "מתאמנים על השתלטות על ישוב ישראלי וכי בעזה סבורים שבתוך חודשים ספורים תהיה מלחמה", המידע לא הועבר לקבינט.

בדיון פנימי בצה"ל, נקבע במאי 2014 כי "המציאות הנוכחית מצביעה על מגמת הסלמה הולכת ומתקרבת". הדבר הוביל את הרמטכ"ל גנץ להנחות ל"היערכות למוכנות מלאה בתחילת חודש יולי". למרות זאת, יעלון לא הציג לשרי הקבינט את אותה מגמת הסלמה, "אף שגם הידיעות שהפיץ שב"כ חיזקו זאת". אפילו בדיון הקבינט הראשון במסגרת מבצע "שובו אחים" (בעקבות חטיפת שלושת הנערים), לא אוזכרו דברי הרמטכ"ל.

גם לאחר תחילת מבצע "שובו אחים", כאשר הערכות גופי המודיעין הצביעו על הידרדרות צפויה ברצועת עזה, ואף שמידע של השב"כ הצביע זמן קצר לפני תחילת מבצע צוק איתן כי מחבלי חמאס בעזה נערכים למלחמה, שרי הקבינט קיבלו משר הביטחון יעלון תמונה שונה בתכלית. "לגבי רצועת עזה, אין סימן שהחמאס מוביל להסלמה", אמר יעלון לשרי הקבינט כשבועיים בלבד לפני מבצע צוק איתן (22.6.2014). "אני לא חושב שזה מוביל להסלמה. מבחינה זאת החמאס מחויב".

שלושה ימים לאחר מכן (25.6.2014), המשיך יעלון לצייר תמונה שלווה משהו של הנעשה ברצועת עזה. "הדבר שבולט הוא קודם כל – החמאס לכל אורך הדרך מחויב להבנות 'עמוד ענן'. הוא מאוד חושש מהסלמה, מאוד לא רוצה הסלמה". הרמטכ"ל גנץ דווקא תיאר באותו דיון "פוטנציאל של אסקלציה", אך בדיון קבינט שנערך כשבוע לפני תחילת מבצע צוק איתן, ציין גנץ כי "בשלב זה לא ניכר כי האינטרס המוביל של חמאס לשימור הרגיעה השתנה וברצונם לבצע צעדים ופעולות אשר יובילו להסלמה". החרה-החזיק אחריו יעלון, שהמשיך לדבוק בהערכות לפיהן "החמאס מחויב למניעת הסלמה".

בדיון קבינט ביום שבו ישראל יצאה למבצע "צוק איתן" (7.7.2014), הכריז ראש אמ"ן דאז אביב כוכבי כי לדעתו "בעזה לא רוצים ללכת את הדרך עד הסוף". גם הרמטכ"ל גנץ הסכים וציין כי "אני לא חושב שהם רוצים בהסלמה רחבה".
הקבינט לא קיבל מידע

הפצצת צה"ל ברצועת עזה, מבצע צוק איתן. צילום: רויטרס
הפצצת צה"ל ברצועת עזה, מבצע צוק איתן. צילום: רויטרס

"משרד מבקר המדינה מציין כי שר הביטחון לשעבר או בעלי תפקידים מצה"ל לא מסרו לקבינט פרטים משמעותיים נוספים על המצב בעזה", כותב המבקר. "היה על שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש אמ"ן, לסקור בפני שרי הקבינט גם מידע שהיה ברשות מערכת הביטחון באותה עת".

"מערכת הביטחון לא הציגה לקבינט חלק מהמידע המשמעותי בנוגע לגזרת עזה שהיה עלול להביא לשינוי המצב לרעה ולהסלמה, ואשר היה בידיה זמן רב לפני מבצע 'צוק איתן'", כותב המבקר. "גם שר הביטחון לשעבר לא הציע לראש הממשלה או למל"ל ליזום דיון בקבינט בנוגע לחלופות אפשריות לפעולה מול עזה, כדי להיערך מראש לאפשרות שתתרחש הסלמה".

בתגובה לטיוטת דו"ח המבקר, הגיב השר נפתלי בנט ומסר למבקר כי "בדומה למלחמות קודמות, כגון מלחמת יום הכיפורים, העובדות המודיעיניות זכו למשקל חסר, ואילו הערכות המודיעיניות זכו למשקל יתר. למרות שכל הנתונים הצביעו על סדרת מנהרות טרור החודרות לישראל, בשל הקונספציה שחמאס מורתע ואין לו כוונה להפעיל, ישראל נמנעה במשך 18 יום מפעולה להשמדת המנהרות ואף פעלה להשגת הפסקת אש ללא טיפול באיום מידי זה".

"פערי מודיעין משמעותיים". ראש אמ"ן לשעבר האלוף אביב כוכבי. צילום: הדס פרוש, פלאש 90
"פערי מודיעין משמעותיים". ראש אמ"ן לשעבר האלוף אביב כוכבי. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

שר הביטחון הגיב לביקורת וענה למבקר כי "כלל המידע והערכות המודיעין נמסרו לחברי הקבינט וכן היו זמינות בפניו. כלל גופי ההערכה סברו כי לפי שעה חמאס מחויב להרגעה. תפיסה זו היתה תקפה עד לתחילת חודש יולי 2014 ולפיכך לא היה שינוי מציאות מהותי המחייב התרעה שכזו".

המבקר קובע כי מערכת הביטחון סבלה מ"פערי מודיעין משמעותיים" בכל הנוגע לרצועת עזה ופערים אלו לא הוצגו בפני הקבינט עד תחילת יולי 2014, חמישה ימים לפני תחילת המבצע. המבקר מעיר לשר הביטחון לשעבר יעלון, לרמטכ"ל לשעבר גנץ, לראש אמ"ן לשעבר אביב כוכבי ולראש השב"כ לשעבר יורם כהן על כך.

המבקר מגלה כי מאז שנת 2013, סבלו גופי המודיעין מפער משמעותי ב"תחום מסוים" ברצועת עזה. "יש לנו עדיין פער מודיעיני… מול חלק משני דברים", ציין ראש השב"כ בדיון קבינט שנערך במרץ 2014.

פיקוד דרום הזהיר: "חמאס מוביל למלחמה"

jpg4 (00000)
עיקרי הדו"ח המבקר קבינט

אף שלאמ"ן היה ידוע על כוונת המחבלים ברצועת עזה להוציא לפועל "פעילות עוינת משמעותית" מספר חודשים לפני תחילת המבצע, המידע לא הוצג לשרי הקבינט. כוונת המחבלים הוגדרה ע"י יעלון כפעילות אסטרטגית ואף ע"י אלוף פיקוד הדרום סמי תורג'מן כ"פעילות אסטרטגית הולכת ומתקרבת שתוביל למלחמה". אף על פי כן, בדיון קבינט בתחילת יוני 2014, הרמטכ"ל גנץ, ראש חטיבת המחקר באמ"ן וראש השב"כ לא דיווחו על הפעילות המתוכננת.

המבקר מגלה כי בפגישת עבודה בין ראש הממשלה לראש השב"כ, בתחילת יוני 2014, עודכן ראש הממשלה על אותה "פעילות אסטרטגית" והנחה לעדכן את הקבינט עוד באותו יום. בפועל, עדכן צה"ל את הקבינט רק בתחילת יולי 2014.

"צה"ל לא עדכן את הקבינט ב'פעולה אסטרטגית'". שר הביטחון, הרמטכ"ל ואלוף פיקוד דרום במהלך צוק איתן. צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
"צה"ל לא עדכן את הקבינט ב'פעולה אסטרטגית'". שר הביטחון, הרמטכ"ל ואלוף פיקוד דרום במהלך צוק איתן. צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

ראש הממשלה הגיב לטענות המבקר ומסר כי "לא היה מקום להציג לקבינט את המידע אודות הפעילות, כל עוד הוא לא הפך להתרעה".

יעלון, בתגובה לטענות, ענה למבקר וטען כי לפני תחילת יולי 2014 "לא היתה התרעה אלא רק הבנה שיש חשש לפעילות. כשהייתה התרעה,הובא הדבר לידיעת הקבינט". עוד טען יעלון כי לפני מבצע "צוק איתן" וגם במהלכו תוכננה בעזה פעילות "כנגד מטרות צבאיות ולא מעבר לכך". על כך עונה המבקר ומציג כי יעלון עצמו טען בדיון פנימי כי מטרת הפעילות היא "לפגוע, לחטוף אזרחים או חיילים".

המבקר מסכם את הטיפול באותה "פעילות עוינת" וקובע כי "שר הביטחון יעלון, הרמטכ"ל גנץ, ראש אמ"ן כוכבי או ראש שב"כ כהן לא הציגו את המידע לשרי הקבינט כבר באותו שלב. מדובר בפעילות שאם היתה מתממשת, עלולות היו להיות לה תוצאות קשות שבוודאי היו מביאות להסלמה נרחבת מול עזה. לו היה הקבינט מקבל מראש את אותו המידע, הוא היה יכול לקיים דיון מבעוד מועד, ולא בשעות הלילה בסמוך מאוד למועד הפעילות, כפי שצפו אותו במערכת הביטחון, בנוגע לאפשרויות התגובה".

הראשון לזהות את בעיית המנהרות

אחד הנושאים שלגביו התנהל מאבק ציבורי בין הפוליטיקאים והמבקר הוא דיוני הקבינט על איום המנהרות. המבקר קובע כי אף שראש הממשלה נתניהו עסק באיום המנהרות פעמים רבות במסגרת דיונים פנימיים, המידע על האיום לא הועבר במלואו. "נציגי צה"ל ושב"כ, ראש המל"ל לשעבר, שר הביטחון לשעבר וראש הממשלה אמרו כלליות ומעטות לגבי איום המנהרות ולא תיארו את האיום על מלוא התפתחותו, היקפו והפערים שהיו בנוגע אליו".

"האמירות הכלליות שהיו בדיוני הקבינט לא שיקפו את חומרת איום המנהרות ההתקפיות והתפתחותו… אמירות כלליות אלו נזכרו כמשפטים בודדים בחלק מדיוני הקבינט ולא במרוכז כתיאור שלם וממצה של איום המנהרות", קובע המבקר.

בעוד גופי הביטחון החלו להבין את חומרת איום המנהרות, הקבינט קיבל אזכורים מעטים וכלליים בלבד. בדיון קבינט במאי 2013, כשנה לפני מבצע צוק איתן, אוזכר נושא המנהרות ע"י הרמטכ"ל גנץ. "מעזה יש איום התקפי, הוא לא איום מתקפתי, עם איזה עשרות מנהרות", אבחן גנץ. "אנחנו יודעים על מנהרות אחרות, לא מצליחים למצוא אותן בינתיים. אין להן משמעות של יכולות גדולות מידי… זה מאות אנשים מסודרים שבאים לפשוט ולתקוף".

מנהרת חמאס שהתגלתה במהלך מבצע צוק איתן. גנץ: "אין להן משמעות של יכולות גדולות מידי". צילום: רויטרס
מנהרת חמאס שהתגלתה במהלך מבצע צוק איתן. גנץ: "אין להן משמעות של יכולות גדולות מידי". צילום: רויטרס

"אף על פי שחומרת איום המנהרות היתה ידועה, הרמטכ"ל גנץ תיאר את האיום רק במסגרת האזכור הבודד", כותב המבקר. ראש חטיבת המחקר לשעבר באמ"ן, תא"ל איתי ברון, "לא אזכר כלל את איום המנהרות", בדיון שנערך ימים ספורים לאחר מכן.

"חופרים את כל עזה"

אט אט, מערכת הביטחון החלה לעכל את חומרת האיום אך הקבינט לא עודכן בכך. באוקטובר 2013, הנחה ראש הממשלה באמצעות מזכירו הצבאי "להציג בפניו את דרכי ההתמודדות מול האיום". זמן קצר לאחר מכן קבע יעלון כי מדובר "באחד מהאיומים המשמעותיים ביותר מהרצועה". ראש השב"כ מצדו המליץ לרמטכ"ל גנץ להגדיר את איום המנהרות כ"איום אסטרטגי וככלי מפר איזון".

למרות זאת, בדיון בקבינט בנובמבר 2013, ראש חטיבת המחקר באמ"ן אפילו לא הזכיר את איום המנהרות. דווקא ראש הממשלה נתניהו נדרש לסוגיה. "הם חופרים שם את כל עזה ואם אנחנו לא נפתור את זה, אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במצב שמישהו מושך לנו את כל השטיח", התבטא נתניהו בקבינט. על כך, מעיר המבקר כי מלבד ההתבטאות הזו של נתניהו, "לא היה בדיון קבינט זה אזכור נוסף של איום המנהרות. אין לראות באמירתו של ראש הממשלה, ללא הסברים נוספים של גורמי הביטחון, ככזו שאפשרה לשרים להבין מכך את מהותו של האיום".

בתחילת 2014 התקיים דיון בקבינט שבו הוצג איום המנהרות בצורה שולית ע"י ראש חטיבת המחקר באמ"ן. ראש אמ"ן כוכבי דיבר על מספר איומים ולא אזכר כלל את איום המנהרות. רק ראש הממשלה אזכר את האיום, אך ללא פירוט. "מתיאור עמום זה לא ניתן היה ללמוד על חומרת איום המנהרות, והפערים הרבים שהיו אז לצה"ל בנוגע לאיום זה", כותב המבקר.

המבקר מעיר לשר הביטחון לשעבר יעלון ולרמטכ"ל לשעבר גנץ "על כך שלא פירטו על איום המנהרות", ולראש אמ"ן כוכבי על כך "שכלל לא אזכר אותו". עוד מעיר המבקר לשרי הקבינט, על כי "אף לא אחד מהם ביקש פרטים נוספים על אותו איום".

בנט הזהיר, נתניהו הנחה, יעלון לא ביצע

שוב ושוב, חלפו דיונים נוספים בקבינט במהלך 2014 ללא עיסוק באיום המנהרות מצד הגורמים הרלוונטיים בצה"ל ובממשלה. על כך, מעיר שוב מבקר המדינה ליעלון, גנץ וכוכבי "על כך שלא הציגו את איום המנהרות במפורט, על מלוא היקפו ומשמעויותיו. אי הצגת האיום במפורט הינה ליקוי. גם ראש השב"כ לשעבר לא הציג בקבינט את המידע שמסר לרה"מ". ראש המל"ל דאז סופג הערה על שלא וידא שצה"ל מציג את איום המנהרות.

"לא וידא שצה"ל מציג את איום המנהרות". ראש המל"ל לשעבר יוסי כהן. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
"לא וידא שצה"ל מציג את איום המנהרות". ראש המל"ל לשעבר יוסי כהן. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

אפילו בדיוני הקבינט שהתקיימו במהלך מבצע "שובו אחים" לא תואר איום המנהרות, "אף על פי שכבר החלה הסלמה בגזרת עזה בדמות ירי רקטי לעבר ישראל".

רק בסוף יוני 2014, כשבוע לפני תחילת מבצע צוק איתן, עלה הנושא ע"י השר בנט וגרר הנחיות מצד ראש הממשלה נתניהו וכן תיאור מפורט ע"י ראש השב"כ יורם כהן. "יש היום עשרות מנהרות שקיימות, שמחברות בין עזה לדרום הארץ", אמר בנט בדיון. "המנהרות נועדו לחטיפה. זה פיגוע אסטרטגי שרק ממתין למימוש".

בסיום הדיון הוסיף ראש הממשלה: "הנושא של המנהרות הוא איום ממשי על מדינת ישראל. אירועי חטיפה או חדירה לתוך תחומנו ישנו את המאזן בינינו לבינם. מול חדירה של עשרות מנהרות אל תוך שטחנו עם כוח של עד גדוד שנכנס, הוא גם חוטף והוא גם הורג, זה שינוי. זו דמורליזציה ענקית. זה לא יכריע את מדינת ישראל, גם טילים לא הכריעו את מדינת ישראל, אבל זה נותן לנו מכה איומה".

ראש הממשלה סיכם והורה לגבש תכנית פעולה: "אני מבקש תכנית. צריך לראות איך מטפלים בחיסול מערך המנהרות. זה יעד מוגדר". למרות הדיווח הדרמטי, שרי הקבינט לא התרגשו. "אף לא אחד משרי הקבינט לא דרש הרחבה בדיונים אלו. למעט השר נפתלי בנט, שהעיר בדיון בתחילת יולי כי בדיון זה היה אמור צה"ל להציג פעולה נגד המנהרות, אף לא אחד משרי הקבינט האחרים דרש לדעת כיצד נערך צה"ל להתמודדות עם איום המנהרות".

על כך, הגיב ח"כ יאיר לפיד למבקר ואמר כי "חברי הקבינט החדשים, דוגמתו, לא היו מודעים להיקף המלא והמשמעותי של איום המנהרות ערב מבצע 'צוק איתן'"

המבקר מעיר ליעלון על כך ש"לא וידא שצה"ל מציג את איום המנהרות במפורט. דבר זה מהווה גם הוא ליקוי שכן שר הביטחון הוא השר ממונה על הצבא, ועליו לוודא שצה"ל מציג את המידע ההכרחי לשרי הקבינט". יעלון, בתגובה, דחה את טענות המבקר. "שר הביטחון לא מקבל את הטענה שלפיה שרי הקבינט לא ידעו על האיום. ההבנה של היקף איום המנהרות התגבשה במהלך 2014. השר סבור כי מדינת ישראל העצימה את איום המנהרות לממדים מוגזמים".

בהמשך שלח תגובה נוספת ובה טען כי "התמקדות הביקורת בנושא המנהרות מעצימה את איום המנהרות מעבר לפרופורציה הנכונה והראויה לו, ובנוסף מטה את דו"ח הביקורת באופן שיוצר תמונה חסרה ומעוותת בכל הנוגע לאיומים בפניהם ניצבנו. האיום המרכזי מרצועת עזה הוא איום הירי תלול מסלול… לחברי הקבינט הופץ באופן שוטף דו"ח העוסק בסטטוס המנהרות. תפקיד חברי הקבינט לגלות אחריות ולהעשיר את ידיעותיהם. לא ניתן לצייר את חברי הקבינט כחברי מועדון לורדים ללא כל אחריות, ולהעמיס את כל האחריות על הדרגים המקצועיים".

ארבע חדירות ממנהרות – ללא מסקנות

איום החדירה לישראל מתוך מנהרה התקפית עלה בדיון קבינט בתחילת מבצע צוק איתן, מה שלא מנע משר הביטחון להכריז כי הוא "לא רואה מוכנות כזאת, התכוננות כזאת למנהרות אחרות". המבקר מציין כי במהלך המבצע היו ארבע חדירות של מחבלים באמצעות מנהרות התקפות מעזה לישראל. "פער זה הוצף בפני חברי הקבינט", מסר יעלון למבקר.

גם ראש הממשלה נתניהו סופג הערה על כך, משום ש"היה בקיא באיום, קיים דיונים רבים בקשר אליו ואף הגדירו כבר בסוף 2013 כאיום מרכזי ואף אסטרטגי" ולכן היה עליו "להנחות את המל"ל ואת מערכת הביטחון להציג לקבינט את האיום באופן מפורט ומודגש".

לא הציגו לקבינט את איום המנהרות". יעלון, נתניהו וגנץ. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
לא הציגו לקבינט את איום המנהרות". יעלון, נתניהו וגנץ. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

ראש המל"ל לשעבר יוסי כהן, כיום ראש המוסד, "לא יזם ולא הציע לראש הממשלה להעלות את נושא המנהרות בפירוט בדיוני הקבינט", קובע המבקר. בנוסף, מעיר המבקר כי גם שרי הקבינט "לא דרשו לפתח דיון בקשר לכך, ולא ביקשו שצה"ל יציג להם את היערכותו לטיפול באיום המנהרות".

המבקר מתייחס גם לתכניות המבצעיות לטיפול במנהרות, וקובע כי שר הביטחון יעלון, הרמטכ"ל גנץ וראש הממשלה נתניהו לא פעלו או וידאו שלצה"ל יש תכניות מבצעיות ללחימה בשטח הכולל מנהרות. למרות הוראה מפורשת של רה"מ נתניהו בינואר 2014 לשר הביטחון והרמטכ"ל להציג "את התייחסותם להתמודדות עם האיום של חדירה לשטחנו מהתווך התת קרקעי", שר הביטחון והרמטכ"ל לא ביצעו זאת "באף לא אחד מדיוני הקבינט שהתקיימו לאחר מכן, ורק בתחילת יולי 2014 הציג צה"ל באופן כללי את אפשרויות הטיפול במנהרות".

בנט דרש תכנית, הצבא לא הכין שיעורי בית

פריצת הדרך הגיעה, כך לפי המבקר, בדיון קבינט קריטי בסוף יוני 2014, כשבוע לפני תחילת המבצע. במהלך הדיון דרש השר בנט "לראות תכנית להשמדת המנהרות". או אז הנחה נתניהו את יעלון להציג תכנית לטיפול במנהרות, וציין כי "ביעדים שהצגנו עד היום לא ראיתי תכנית פעולה לדבר הזה". גם ראש המל"ל לא וידא כי צה"ל מציג תכנית ללחימה באזור מוצף מנהרות.

בדיון שנערך יום לאחר מכן, שאל השר בנט "האם צה"ל יציג לנו הערב את החלופות המבצעיות לעזה?".
"אני חושב שהם רוצים להתדיין בתוכם", השיב ראש הממשלה. "אני חשבתי שזה היה שיעורי בית מאתמול", השיב

"שיעורי בית מאתמול". ישיבת הקבינט במהלך המבצע. צילום: חיים צח, לע"מ
"שיעורי בית מאתמול". ישיבת הממשלה במהלך המבצע. צילום: חיים צח, לע"מ

בנט לא הרפה. בדיון קבינט נוסף בתחילת יולי, ביקש בנט "לראות מה נדרש כדי לשלול את יכולת המנהרות". שר הביטחון יעלון הגיב בעוקצנות: "יש לנו כמה אפשרויות ואנחנו נדון בינינו לבין עצמנו קודם כל", אמר. "אני אסכם מה נכון לעשות בעת הזו ביחס לאיום". לאחר עוד דין ודברים בין בנט, יעלון ונתניהו, סיכום הרמטכ"ל גנץ והבטיח "מחר נבוא ונציג הרבה מאוד ורסיות של להתגנב למנהרות".

אלא שבדיון קבינט נוסף שהתקיים באותו יום, התבטא גנץ ואמר שאת הדיון בדרך הפעולה נגד המנהרות "נעשה כשניכנס לתוך המערכה". על כך מעיר המבקר לגנץ וכותב כי "נדרש לקיים דיון כזה מבעוד מועד כדי להיערך לקראת מערכה אפשרית באופן מיטבי".

"את הדיון נעשה כשניכנס לתוך המערכה". הרמטכ"ל גנץ במהלך צוק איתן צילום: דובר צה"ל
"את הדיון נעשה כשניכנס לתוך המערכה". הרמטכ"ל גנץ במהלך צוק איתן צילום: דובר צה"ל

הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ הגיב בחריפות לטיוטת דו"ח המבקר. "היכולות שגילה פיקוד הדרום… לא רק שלא ראויים לביקורת אלא נהפוך הוא, ראויים לכל שבח או לכל הפחות להערכה". גנץ טען כי ההחלטה להסתפק ב"פתרון הגנתי" היתה תוצאה של היעדר מודיעין מספיק וכן של מחסור בפתרון טכנולוגי לבעיה. "לא יעלה על הדעת כי עמדת הביקורת תגבר על עמדה מקצועית מגובשת שאושרה בכל דרגי הצבא. אין הביקורת מוסמכת להחליף בדיעבד את שיקול דעתם של הצבא והקבינט", כתב גנץ.

מבקר המדינה מסכם וקובע כי בדיוני הקבינט לא הוצג, "גם אם לא בכוונת הסתרה", מידע הכרחי, פערי מודיעין, התרעות משמעותיות, איום המנהרות ותכנית לטיפול התקפי במנהרות. "אי הצגתו של מידע זה גרמה לפער משמעותי בבסיס הנתונים של שרי הקבינט.. ופגע ביכולת של שרי הקבינט ליטול חלק בתהליך קבלת ההחלטות".

התקיפה האווירית פגעה בפעילות צה"ל

jpg5 (00000)
עיקרי דו"ח מבקר המדינה על הקבינט

גם לאחר שזוהה איום המנהרות כאיום אסטרטגי וצה"ל הונחה לטפל בו במסגרת הפעילות הקרקעית, צצה שאלת הטיפול עצמו. כפי שהתברר בדיעבד, צה"ל התקשה לטפל במנהרות שהופצצו מהאוויר. בסוגיה זו, מוצא המבקר כשלים משמעותיים בתהליך שבו התקבלה ההחלטה לתקוף את המנהרות מהאוויר.

המבקר מעיר ליעלון, גנץ וצה"ל על כך שלא הציגו לשרי הקבינט את הבעייתיות הטמונה בהתקפה אווירית על המנהרות. יעלון, כך מתברר, קיבל לפני תחילת המבצע את עמדת מערכת הביטחון לפיה תקיפה אווירית של המנהרות תביא לתועלת חלקית בלבד ותגרום נזק. למרות זאת, יעלון לא הציג את המידע הזה לשרי הקבינט שאישרו את התקיפות.

המבקר מציין את ההחלטה לתקוף את המנהרות מהאוויר, למרות שהוסכם זמן רב לפני מבצע "צוק איתן" כי תקיפות אלה לא רק שאינן פותרות את בעיית המנהרות, אלא אף מסבכות את הטיפול בהן. "בצה"ל ובשב"כ היה ידוע זמן רב לפני מבצע צוק איתן, כי תקיפה אווירית בלבד של מנהרות אינה משמידה אותן אלא אף מקשה על הפעילות הצבאית אם תידרש לאחר מכן", כותב המבקר. למרות זאת, בדיון הקבינט הראשון ב"צוק איתן" המליצו יעלון וגנץ על תקיפה אווירית של המנהרות

בדו"ח מפורט כיצד במספר דיונים במהלך 2013 ו-2014 הבינו ראשי מערכת הביטחון כי תקיפה אווירית של המנהרות היא בעייתית בלשון המעטה. במאי 2013 הודיע ראש השב"כ לראש הממשלה כי "תקיפה אווירית של מנהרות היא בעייתית".

"מקבל את העמדה שהוצגה שלא לתקוף אווירית את המנהרות בשל תועלת חלקית ונזק העלול להיגרם מכך", סיכם יעלון עצמו בדיון פנימי כשבוע לפני תחילת מבצע "צוק איתן".

הפצצת צה"ל ברפיח, מבצע צוק איתן. צילום: רויטרס
הפצצת צה"ל ברפיח, מבצע צוק איתן. צילום: רויטרס

באותו דיון בפתיחת "צוק איתן" שבו הוחלט לתקוף מהאוויר את המנהרות, הודה הרמטכ"ל גנץ כי מדובר ב"הישג שהוא גבולי בתוצאה שלו". ראש השב"כ כהן המליץ דווקא ללכת ל"מתקפה אווירית רבתית" על המנהרות.
"האם תקיפת המנהרות עושה משהו למנהרות?", שאל השר בנט, ונענה ע"י ראש השב"כ: "זה עושה". בסיום אותו דיון, אמר ראש הממשלה נתניהו ליעלון כי יאשר את תקיפת המנהרות, "אלא אם תגיד לי שהדבר הזה בעייתי אחר כך". שר הביטחון יעלון, מציין המבקר, לא השיב לכך. בתגובה לטיוטת דו"ח המבקר, סיפר ראש הממשלה נתניהו כי "היתה דילמה קשה מאוד אם התקיפה של המנהרות יעילה. אני הפניתי את השאלה הזאת לרמטכ"ל ולשר הביטחון. זו היתה ההמלצה שלהם, הלכתי לפי ההמלצה שלהם".

בדיון קבינט שנערך ב-8.7.2014 שואל השר בנט "האם תקיפה אווירית מקשה אחר כך?" ונענה על ידי הרמטכ"ל גנץ כי התקיפה האווירית "מקשה במידה מסוימת". למרות זאת, יעלון וגנץ המליצו על המשך התקיפות האוויריות.

ראש השב"כ לשעבר יורם כהן. "מתקפה אווירית רבתית". צילום: פלאש 90
ראש השב"כ לשעבר יורם כהן. "מתקפה אווירית רבתית". צילום: פלאש 90

כחודש לאחר מכן, בשיא מבצע "צוק איתן", הודה הרמטכ"ל גנץ כי "אילו לא היינו תוקפים את המנהרות, היינו מקצרים את זמן הטיפול בהן".

המבקר מעיר ליעלון ולצה"ל, על שלא הציגו לשרי הקבינט את המגבלות שהיו באותה העת לתקיפה אווירית בלבד של המנהרות, וכן על שלא הציגו את מגבלות התקיפה באש בלבד וללא כניסה קרקעית.

"גם אם ההמלצה על תקיפה אווירית היתה בבחינת אפשרות הפעולה הטובה ביותר שהיתה באותה עת, עדיין היה צורך להציג לשרי הקבינט גם את חסרונותיה", מציין המבקר. "בפועל, כאשר קיבלו שרי הקבינט את המלצת שר הביטחון לשעבר וצה"ל לתקוף אווירית בלבד ברצועת עזה, לא היה ברשותם מידע מהותי והכרחי ולפיו תקיפה כזו עלולה היתה שלא להשיג את יעדי המבצע".

המבקר מסכם וקובע כי התקיפות האוויריות ערב מבצע "צוק איתן" שעליהן המליץ יעלון, "לא היוו תכנית פעולה כוללת ומבוססת היטב על ידע, ניסיון, תכנון וראייה אסטרטגית כולל וארוכת

"לא הציגו את מגבלות התקיפה האווירית". יעלון, גנץ ותורג'מן במהלך צוק איתן. צילום: יהודה ארי גרוס, פלאש 90
"לא הציגו את מגבלות התקיפה האווירית". יעלון, גנץ ותורג'מן במהלך צוק איתן. צילום: יהודה ארי גרוס, פלאש 90

המבקר נוזף גם ברמטכ"ל לשעבר גנץ וקובע כי לא הביא בפני הקבינט את המידע הקשור לבחירה בין תקיפות אוויריות לכניסה קרקעית. "תכנית הפעולה שהציע הרמטכ"ל לשעבר לא כללה התייחסות לכל המרכיבים הרלוונטיים ויתרה מכך, הרמטכ"ל לשעבר לא התריע בפני הקבינט על הפערים הניכרים בתכנית הפעולה ועל משמעותם".

אשראי מדיני ללא בנק מטרות

בכל הנוגע ל"בנק המטרות" של צה"ל, המבקר מצייר תמונה עגומה במיוחד. צה"ל, קובע המבקר, פתח את מבצע "צוק איתן" כאשר הוא סובל מחוסר משמעותי בבנק המטרות. חוסר זה לא הובא לידיעת שרי הקבינט. לצה"ל לא היה "מודיעין מספיק כדי לאפשר לחיל האוויר להכין תכנית מבצעית לטיפול במנהרות".

כבר ביוני 2013, כשנה לפני מבצע "צוק איתן", כתב סגן ראש המל"ל כי "מרכיב האש (תקיפת מטרות) הוא חלק מרכזי של התכניות האופרטיביות של צה"ל – מתחוור כי קיים פער גדול בתחום מסוים בנושא זה. להבנתנו, כבר היום יש פער בין ההישג הנדרש שאושר על ידי הממשלה לבין האפשרות להשגתו בפועל. בהיבט זה יש דמיון מסוים למלחמת לבנון השנייה".

 "דמיון מסוים למלחמת לבנון השנייה". המבקר יוסף שפירא. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
"דמיון מסוים למלחמת לבנון השנייה". המבקר יוסף שפירא. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

כחצי שנה לאחר מכן, במהלך דיון קבינט, גילתה נציגת המל"ל כי "יש לנו בעיה עם בנק המטרות".
"כמה מטרות יש ומתוכן בכמה אנחנו יכולים לפגוע?", שאל השר בנט. "לא הרבה", השיב מפקד פיקוד דרום סמי תורג'מן. מלבד בנט, השרים לא דרשו הרחבה כלשהי על נושא זה ולא התפתח דיון על כך.

בחודשים שלאחר מכן, המשיך לזרום מידע על מחסור חמור בבנק המטרות של צה"ל, אך הוא לא חלחל במלואו לקבינט. להיפך. ראש אגף מבצעים דאז, האלוף יואב הר אבן, הודיע בישיבת קבינט כשלושה שבועות לפני תחילת המבצע כי "בסך הכל אנחנו עומדים על פוטנציאל מטרות לא רע".

"לחיל האוויר לא היתה תכנית מבצעית לטיפול במנהרות ולא היה מודיעין. היה חסר מודיעין על המנהרות", מסר למבקר המדינה ראש מטה חיל האוויר לשעבר, עמיקם נורקין, כיום ראש אגף תכנון. הרמטכ"ל לשעבר גנץ הגיב למבקר וטען כי "בנק המטרות הוא פרי מודיעין ואין כל יכולת לייצר לפני תחילת המערכה מטרות יש מאין".

"לחיל האוויר לא היתה תכנית מבצעית לטיפול במנהרות". רמ"ט חיל האוויר לשעבר עמיקם נורקין. צילום: פלאש 90
"לחיל האוויר לא היתה תכנית מבצעית לטיפול במנהרות". רמ"ט חיל האוויר לשעבר עמיקם נורקין. צילום: פלאש 90

המבקר קובע כי ערב מבצע "צוק איתן" לא היה מודיעין מספק "כדי לאפשר לחיל האוויר להכין תכנית מבצעית לטיפול במנהרות". חמור מכך, למרות המחסור במודיעין, המליצו יעלון וגנץ על תקיפות אוויריות של מנהרות, ללא שהוצגו פערי המודיעין והמחסור בבנק המטרות.

למרות היעדר המודיעין, שר הביטחון יעלון, הרמטכ"ל גנץ, מפקד חיל האוויר אמיר אשל וראש אמ"ץ יואב הר אבן, לא הציגו בדיון הקבינט ביום שבו החל מבצע "צוק איתן" את פערי המודיעין בפני שרי הקבינט.

באותו דיון מכריע ערב תחילת המבצע, שר הביטחון יעלון והרמטכ"ל גנץ המליצו על תקיפות אוויריות בלבד, אך לא יידעו את שרי הקבינט על המחסור ב"בנק המטרות", מחסור "אשר היתה לו השלכה על איכות התקיפות האוויריות". גם בדיוני הקבינט שהתקיימו למחרת ולאחר שלושה ימים, כאשר צה"ל המליץ להמשיך בתקיפות האוויריות, שר הקבינט לא ידעו שהאפקטיביות של התקיפות מהאוויר מוגבלת, "מידע שהיה מהותי", לדברי המבקר. כך נוצר מצב שבו שרי הקבינט קיבלו את המלצת צה"ל להשיג את יעדי המבצע באמצעות תקיפות אוויריות בלבד, "בלי שיעדו שהאפקטיביות של תקיפות אלו עשוי להיות מוגבלת".


לא נקבעו יעדים אסטרטגיים, לא התקיים דיון על המצב ההומניטרי בעזה

jpg6 (00097)

מבקר המדינה מתאר מצב שבו הקבינט הוא לכל היותר חותמת גומי להחלטות מערכת הביטחון, שר הביטחון וראש הממשלה. שריו לא מקבלים מידע מעמיק וקריטי ולא דורשים אותו בעצמם. הדרג הצבאי נאלץ לקבוע בעצמו את היעדים האסטרטגים, משום שהקבינט לא קבע אותם בעצמו. למעשה, קובע המבקר, הקבינט לא מילא את תפקידו במהלך מבצע "צוק איתן", חרף הדיונים הרבים והארוכים שהתנהלו במהלכו.

"במשך כשנה, עד מרץ 2014, לא התקיימו דיונים בקבינט לקביעת יעדים אסטרטגיים בנוגע לעזה", קובע המבקר. כך, בפגישת עבודה בין ראש הממשלה לראש השב"כ דאז, הנחה נתניהו לקיים דיון בנושא "המדיניות מול עזה במציאות הנוכחית", לאחר שראש השב"כ תיאר כי חמאס מצוי במצוקה. המבקר מגלה כי רק בחלוף חצי שנה ממועד הנחיית רה"מ התקיים בקבינט דיון שעסק באסטרטגיה של מדינת ישראל מול עזה.

בדיון קבינט בינואר 2014, המליץ יעלון "להמשיך במדיניות 'פינג פונג', ירי ייענה בירי". השר בנט התקומם: "צריך לשמוע רעיונות יצירתיים. לאן הולכים, מהי האסטרטגיה שלנו בעניין עזה". בסיום הדיון הנחה רה"מ נתניוה לקיים דיון אסטרטגי "שיעסוק באפשרות למיטוט שלטון החמאס ברצועת עזה".

"מדיניות פינג-פונג". שר הביטחון יעלון וראש אמ"ן כוכבי. צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
"מדיניות פינג-פונג". שר הביטחון יעלון וראש אמ"ן כוכבי. צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

המבקר קובע כי "התכניות האופרטיביות לעזה הוצגו לשרי הקבינט לפני שהקבינט קבע את היעדים האסטרטגיים לגבי רצועת עזה". כתוצאה מכך, "צה"ל נאלץ להתוות בעצמו את היעדים האסטרטגיים כדי לתכנן לאורם את הפעילות הצבאית". על כך מעיר המבקר לראש הממשלה נתניהו ולראש המל"ל לשעבר כהן.

המציאות הזו, הביאה את שרי הקבינט להעלות תהיות בנוגע להתנהלות הקבינט. בדיון שהתקיים במרץ 2014, התלונן השר בנט כי "אנחנו נעדרי אסטרטגיה". השר ארדן הוסיף וציין כי "בשנה שאני חבר בקבינט, לא התווסף לי ולו רסיס של מידע שיכול לאפשר לי קבלת החלטות על מדיניות בטווח הארוך".

המבקר מותח ביקורת גם על התנהלות הדיונים האסטרטגיים במהלך המבצע עצמו. "תוך כדי ניהול לחימה ולא כהיערכות אליה מראש, דנו שרי הקבינט בשאלת היעדים האסטרטגיים בעזה". כך מתברר, כי במהלך דיון הקבינט ב-8.7.2014, יום לאחר תחילת המבצע, שבה ועלתה שאלת היעדים האסטרטגיים ברצועת עזה. "מה צריך לעשות?", שאל בנט. "אני מגדיר לכם את הבעיה, תגדירו את המטרה", ענה ראש המוסד תמיר פרדו. "אתם דרג מדיני, לא אני. אתם צריכים להגדיר את המטרה".

 "לא התווסף לי ולו רסיס מידע". השר גלעד ארדן. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
"לא התווסף לי ולו רסיס מידע". השר גלעד ארדן. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

"אף פעם לא קיימנו אפילו דיון האם אנחנו רוצים ששלטון חמאס בעזה יימשך", טען השר יאיר לפיד. והשר שטייניץ הוסיף: "אנחנו מתמקדים בטקטיקה ובורחים פעם אחר פעם, שנה אחר שנה, כבר תשע שנים שאנחנו בורחים מהמציאות האסטרטגית שמתהווה לנגד עינינו".

כאשר בדיון קבינט שהתקיים כשבוע לאחר מכן, שאלו חברי הקבינט האם צה"ל יכול לכבוש את את רצועת עזה ובמה זה כרוך, ענה הרמטכ"ל גנץ: "אני מציע שתהיה איזה שהיא הזדמנות אחרת לעשות באמת את הדיון האסטרטגי – מה המשמעות של לבוא עכשיו ולכבוש את עזה". המבקר מסכם וקובע כי "בכל מבצע ומבצע נקבעים יעדים הנוגעים רק לאותו מבצע וללא ראייה ארוכת טווח".

קבינט ללא שיניים

סמכויות הקבינט, קובע הדו"ח, אינם מוסדרים ומעוגנים והדבר גרם לתהיות, "לרבות בקרב שרי הקבינט, בנוגע לתפקידו של הקבינט בניהול מבצע צוק איתן". כך למשל, במהלך דיון קבינט בתחילת המבצע, אמר ראש הממשלה נתניהו כי "אני ושר הביטחון מוסמכים בלאו הכי מהחוק לעשות מה שאנחנו רוצים". רה"מ נתניהו הגיב לכך וטען בפני המבקר כי "העובדה שבפועל התקבלה החלטה המסגרת דיון קבינט זה, מהווה ראיה מכרעת לכך שלשרי הקבינט היה ברור שנדרשת החלטת קבינט לצורך התחלת הפעילות הצבאית".

המבקר מציין כי לא פורטו סמכויות הקבינט, ואפילו שרי הקבינט עצמם לא ידעו האם מדובר בפורום מחליט או מייעץ, אילו נושאים מחייבים קבלת החלטה ומתי חלה חובה לכנס את הפורום. רה"מ נתניהו סופג הערה על כך שלא הציג חלופות מדיניות לאופציה הצבאית. "פסילתן על הסף של חלופות בתחום המדיני בלי שאלה הוצגו לקבינט מנעה מחברי הקבינט לשקול חלופות אלו ולדון בסיכוייהן וסיכוניהן", כותב המבקר. גם המל"ל, קובע המבקר, לא הציע לקיים דיונים על המצב ההומניטרי ברצועת עזה.

."אתם צריכים להגדיר את המטרה". ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו וראש המל"ל לשעבר יוסי כהן. צילום: אלכס קולומויסקי, פלאש 90
."אתם צריכים להגדיר את המטרה". ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו וראש המל"ל לשעבר יוסי כהן. צילום: אלכס קולומויסקי, פלאש 90

בדצמבר 2013, הורה ראש הממשלה באמצעות המזכיר הצבאי לראש המל"ל לקיים בהקדם דיון קבינט בנושא תמונת המצב האזרחית ברצועת עזה. ראש המל"ל, קובע המבקר, לא מימש את הנחיית רה"מ ולא קיים דיון על המצב ההומניטרי ברצועת עזה. "משכך נמנעו משרי הקבינט האפשרות להיערך להשלכותיו של משבר זה והאפשרות לתכנן את הצעדים האפשריים של ישראל לפי רצועת עזה".

המבקר קובע כי לא התקיים דיון בקבינט בסוגיית התשתיות בעזה, על אף ש"סוגיה זו מהווה רכיב משמעותי וצוינה כסיכון ממשי העלול להביא לשינוי אסטרטגי"

המבקר מציין את דבריו של יעלון בתחילת המבצע לפיהם "אילו היה ניתן מענה למצוקה של חמאס כבר לפני מספר חודשים אפשר שחמאס היתה נמנעת מההסלמה הנוכחית".

בנוסף, רק בחלק מדיוני הקבינט, הציג המל"ל תכניות חלופיות לאלה שהציע צה"ל, או "העלה פערים ובעיות שהיו בתכניות אלה". מהדברים עולה תמונה מדאיגה, לפיה צה"ל הוא הגורם הדומיננטי והיחיד בקבינט, והצעותיו מתקבלות באופן גורף, כבולעו כך פולטו. "באופן זה", כותב המבקר, "התכניות או ההצעות שהציע צה"ל התקבלו לעתים בקבינט כפי שהוצגו, ובלי שהמל"ל הציג לשרי הקבינט תכניות או הצעות חלופיות".

"תכניות צה"ל התקבלו כפי שהוצגו". גנץ, נתניהו ויעלון ביום השלישי של מבצע צוק איתן. צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
"תכניות צה"ל התקבלו כפי שהוצגו". גנץ, נתניהו ויעלון ביום השלישי של מבצע צוק איתן.
צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

בתגובת לטיוטת דו"ח המבקר, מסר השר בנט פרטים נוספים על עבודת הקבינט. "אין אווירה פורה בקבינט ואין הצגת חלופות אמיתית", כתב בנט. "הפרופורציה של לוחות הזמנים המוקנים לדוברים בקבינט אינה נכונה – צה"ל מקבל את רוב הזמן – יש פגם הן בדרך שבה עולה נושא לדיון בקבינט ללא הכנה מוקדמת והן באופן ניהול הדיון. אין מי שמציג חלופות ואין איפכה מסתברא".

בנט מאשים את צה"ל בכך שהציג את החלופות "באופן שהצגת חלופה שאינה רצויה מתבצעת באופן שברור שלא רצוי לקבלה…". השר לשעבר יצחק אהרונוביץ' מסר למבקר המדינה כי "קשה לשרי הקבינט לקבל החלטות אחרות מאלו שצה"ל ממליץ עליהן בשל היעדר ידע מוקדם ובשל אופן הצגת החלופות ע"י צה"ל שמוכוונות לחלופה הרצויה מבחינתם. עמדת צה"ל היא הדומיננטית". גם השרים ארדן וליברמן מסרו למבקר אבחנות דומות.

השר לשעבר יצחק אהרונוביץ'. "עמדת צה"ל היא הדומיננטית". צילום: אלכס קולומויסקי, פלאש 90
השר לשעבר יצחק אהרונוביץ'. "עמדת צה"ל היא הדומיננטית".
צילום: אלכס קולומויסקי, פלאש 90

עוד מציין המבקר כי שיתוף הפעולה בין משרד החוץ, משרד הביטחון וצה"ל עם המל"ל "לא היה תקין לעתים". ראש הממשלה נתניהו לא פעל כדי להבטיח את שיתוף הפעולה המלא מצד הגופים השונים עם המל"ל.

ישיבות ללא היכרות עם החומר

מדו"ח המבקר עולה ששרי הקבינט לא עברו את תכנית הלימוד וההכשרה כפי היו אמורים. "לשרי הקבינט אין עוזרים צבאיים וקשה מאוד לשר בקבינט שמקבל חומר רב בנושא ביטחוני לעבד את המידע הרבה ולהבינו", ציין ראש אגף התכנון לשעבר, האלוף נמרוד שפר, בפני המבקר. הרמטכ"ל הנוכחי איזנקוט הודה כי "תכנית להעמקת הידע לשרי הממשלה בוצעה חלקית כיוון שהתקיימו לבסוף רק מפגש אחד או שניים מתוכה".

יעלון הגיב בחריפות לממצאים. "על כל אחד ואחת מחברי הקבינט מוטלת חובה אישית 'לבנות את כוחו' על מנת שיהיה כשיר לתפקידו ולאחריות המוטלת עליו", כתב למבקר. "לא כך נהגו חברי הקבינט. גם כאשר הוכנה עבורם תכנית לימוד והועמדו לרשותם חומרים רלוונטיים. הקבינט אינו מועדון חברים. הוא מחייב את חבריו להשקיע את הזמן הנדרש בדיונים, בעיון בחומרים ובלימודם".

בהמשך הוסיף יעלון כי "ניסיונות לקיים ימי עיון לשרים, כדי להשלים פערי ידע, נתקלו באי התייצבות השרים ולכן רובם בוטלו".

 "הקבינט אינו מועדון חברים". שר הביטחון לשעבר יעלון. צילום: פלאש 90
"הקבינט אינו מועדון חברים". שר הביטחון לשעבר יעלון. צילום: פלאש 90

המבקר שפירא מציין כיצד שרי הקבינט לא קיבלו חומר רקע לפני דיוני הקבינט, בנימוק שמדובר בחומרים מסווגים. "את החומרים הללו הם קיבלו לידיהם בתחילת ישיבת הממשלה ונדרשו להחזירם בסיומה, או שהיו מקבלים אותם ממש בתחילת דיון הקבינט שאמור לעסוק באותם חומרים", מגלה המבקר.

המידור של שרי הקבינט הביא לתלונות מצדם במהלך "צוק איתן". השר ארדן, בישיבת קבינט ב-28.8.2014, התלונן כי "יש פה מצב של נחיתות מובנית של חלק מהשרים ביכולת שלהם להתכונן, להכיל מידע, לעבד אותו וגם בסוף להגיע למסקנות".

בתגובה שמסר למבקר המדינה תקף ארדן את רה"מ נתניהו וטען כי "ראש הממשלה אסר על מסירת הנושא בו אמור לדון הקבינט לשרים, וחלק מחברי הקבינט אפילו לא יודעים לעתים במה יעסוק דיון הקבינט אליו הם מוזמנים. המל"ל לא מעביר לחברי הקבינט חומרים לפני לפני הדיון".

"צה"ל משתמש בדיוני הקבינט במונחים לא ברורים ולא ברורה כוונתו", הוסיף השר בנט. "זאת ועוד, צה"ל לא חושף את כל המידע הרלוונטי לצורך קבלת החלטות בקבינט"

"צה"ל משתמש במונחים לא ברורים ולא ברורה כוונתו". השר בנט בביקור בכפר עזה במהלך צוק איתן. צילום: אדי ישראל, פלאש 90
"צה"ל משתמש במונחים לא ברורים ולא ברורה כוונתו". השר בנט בביקור בכפר עזה במהלך צוק איתן. צילום: אדי ישראל, פלאש 90

שר הביטחון יעלון, בתגובה לדו"ח המבקר, הודה ואמר כי "לגבי שרים חדשים הבעיה אף מחריפה שכן הם לא מנוסים בתחום".

"אין לצפות ששרי הקבינט ירכשו בעצמם ידע זה אך ורק מתוך קריאת חומר מודיעיני רב ומורכב ובוודאי שלא ניתן לצפות שירכשו ידע זה מקריאת חומרים הנמסרים להם תוך כדי ישיבת ממשלה או במהלך ישיבת הקבינט עצמו, כפי שהיה בתקופה שלפני מבצע 'צוק איתן'".

לקריאת הדו"ח המלא