20:34 22/11/2017
מבזקים
דף הבית > אקטואליה וחדשות > יעלה על הדעת ועוד איך, כבוד נשיאת בית המשפט העליון

יעלה על הדעת ועוד איך, כבוד נשיאת בית המשפט העליון

בדמוקרטיה תמיד עולה הצורך בביקורת על מוסדות השלטון - כולל הרשות השופטת. אם כבר, לא יעלה על הדעת ששופט ימנע מאזרח את הזכות לומר את דעתו

כשאנשים מתוך מערכת המשפט ממהרים לתקוף את המותחים עליהם ביקורת בטענה שבדמוקרטיה יש גופים החפים מכל ביקורת, אני נזכרת באסף שטיירמן ז"ל. שטריימן, נער שאיתרע מזלו נקלע בדרכם של הרוצח רועי חורב וחבר מרעיו. איש לא היה יודע עליהם לולא התוודה בפני אשתו שנים אחר כך. היא מצאה את שעת הכושר ללכת למשטרה עם המידע, תוך כדי הגשת תלונה על בעלה, ורק אז נפתרה התעלומה שהמשטרה לא הצליחה לפתור. בדרך לאמת נהרסו חייהם של כמה חשודים אומללים שהמשטרה לחצה עליהם להודות ברצח, על לא עוול בכפם.

אלא שלטענת פרקליט המדינה לבן הזוג לשעבר של מי שטוען שרצחה את תאיר ראדה ז"ל יש מניעים נסתרים בגלל תלונתה נגדו. אני מזכירה זאת בדחילו ורחימו, כדי להבהיר כמה מקוממת טענה זו שהשמיעו במערכת המשפט נגד העדות החדשה. הרי אילו לא היו יחסי הזוג חורב עולים על שרטון סביר להניח כי לא היינו יודעים מי רצח את שטיירמן עד היום.

מה לעשות שאין אדם שאין לו אינטרס ואף אחד לא מתוודה מרצונו או מנדב מידע אם אין לו מה להרוויח מכך? זה לא הופך את עדותו לשקרית בהכרח, אלא לכזאת שיש לבדוק שוב ושוב. הרי בדיוק כמו עם העדויות החדשות בתיק ראדה, הרוצח עלול להתהלך חופשי עד היום, שהרי הרצח היה סתמי וללא סיבה של ממש. אז למה לא לבדוק שוב את העדים החדשים, ולענות סוף סוף על תהיות רבות בנוגע לראיות?

כל הכשלונות בדרך לחקר האמת

רצח נוסף שאירע ללא סיבה אמיתית היא רצח הנהג דרק רוט ז"ל בידי שני בני נוער. מחדליה של הפרקליטות בהליכי הסגרתו של אחד מהם שברח לארגנטינה ידועים ומקוממים.

עוד נזכיר את עמוס ברנס וכנופיית מע"צ, ושמות של משוחררים מהליכי משפט לאחר שהתברר שמתלוננות בדו האשמות נגדם אבל למרות כל הראיות לא המשטרה ולא הפרקליטות ולא בית המשפט עשו את הדבר הנכון ובזבזו את כספי המסים שלנו וחוללו גיהינום לנאשמים.

ועוד לא התחלתי להזכיר את כל הביקורת הקשורה במאבקי הכוח במכון הפתולוגי, שמעוררים תמיהה, בלשון המעטה. אז למה, במחילה מכבודכם, מר ניצן וכבודה של השופטת נאור, מה שקרה בעבר אינו יכול לקרות גם היום, במשמרת שלכם ממש?

האמון בבית המשפט אבד. צילום: פלאש 90
האמון בבית המשפט אבד. צילום: פלאש 90

הקלישאה "לא יעלה על הדעת" כבר הפכה לבדיחה אצל כל מי שאצלו דווקא עולה מאוד על הדעת לשאול, מה פתאום? מה פתאום לא יעלה על הדעת למתוח ביקורת על מערכת המשפט, לנוכח הכישלונות ההולכים ומצטברים שלה? לנוכח הספק הסביר שמתעורר שוב ושוב כשאנחנו נוכחים לדעת שכן היו דברים מעולם? היו טעויות חמורות בשיפוט. הן קרו בכל שלב ושלב בדרך: בשלב ההוכחות, בחקירות, בלכידת חשודים, בהתעלמות מראיות, ברשלנות בזדון או בהיסח הדעת.

אם יש משהו שנאור צריכה לקחת לתשומת לבה הוא שאם פעם קיבלו ללא עוררין את פסיקת שופטי בית המשפט העליון, הרי שהיום אף אחד כמעט אינו מאמין בבג"ץ או לבג"ץ. כשאנחנו מקבלים עלינו את הדין ומשלימים אתו זה רק בלית ברירה, ולא משום שיש בנו אמון כלשהו בשיקול דעת השופטים. אם אזרחי הדמוקרטיה מביעים אי אמון גובר והולך זהו סימן לבגרות אזרחית, משום שתעודת העניות היא כולה של מערכת המשפט, מהפרקליטות ועד בית המשפט העליון שאינו מבין את תפקידו בדמוקרטיה.

איילת מיטש

איילת מיטש

כותבת, עורכת, מגיהה ומתרגמת. תפקידיי בתקשורת בעבר: קשבת, מתמללת, תחקירנית, עורכת לשון ומגיהה, כתבת ועורכת. כיום: בלוגרית וכותבת עצמאית, מתרגמת. תושבת אשקלון.
לתגובות

אולי יעניין אותך גם

שביתה. צילום: פלאש 90

מחר: שוב שביתה בתיכונים

ארגון המורים ישבית מחר את הלימודים בבתי-הספר העל תיכוניים בירושלים, תל אביב, ובאר שבע. זאת לאחר שהיום נערכה שביתה בחיפה, אשדוד, אילת ועכו